את קרבני לחמי לאשי
׳את קרבני לחמי׳ - קרבן כל יום לזון מעלה ומטה, ובהתעוררות שלמטה מתעורר למעלה
בֵּינְתַיִם פָּתַח אוֹתוֹ יְהוּדִי וְאָמַר, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי וגו' (במדבר כח, ב). הַקָּרְבָּן שֶׁל הקב"ה בְּכָל יוֹם כְּדֵי לָזוּן אֶת הָעוֹלָם וְלָתֵת כַּלְכָּלָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. שֶׁהֲרֵי בְּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה. וּבָזֶה מִתְכַּלְכְּלִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
אַדְהָכִי פָּתַח הַהוּא יוּדָאי וְאָמַר, ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי וגו'׳ (במדבר כח, ב). קָרְבָּנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא, בְּגִין לְמֵיזַן עַלְמָא וּלְמֵיהַב סִפּוּקָא לְעֵילָא וְתַתָּא. דְּהָא בְּאִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא, אִתְעַר לְעֵילָא. וּבְדָא מִסְתַּפְּקִין כָּל חַד וְחַד כִּדְקָא יְאוּת.
׳אכלתי יערי עם דבשי׳ - הנותן מזון לקיים נפש, הקב"ה מברכו במזון שלמעלה
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי (במדבר כח, ב) - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי (שיר השירים ה, א). לְאִשַּׁי - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִכְלוּ רֵעִים וגו' (שיר השירים ה, א). וּמָה הקב"ה צִוָּה לְעוֹרֵר מָזוֹן לְמַעְלָה (לְמַטָּה) כְּדֵי לְעוֹרֵר מָזוֹן (לְמַעְלָה) לְמַטָּה מֵהַמָּזוֹן הַהוּא, מִי שֶׁנּוֹתֵן מָזוֹן לְקַיֵּם נֶפֶשׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שהקב"ה מְבָרֵךְ אוֹתוֹ, וְיָעִיר לוֹ מָזוֹן שֶׁלְּמַעְלָה, וְיִתְבָּרֵךְ הָעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ.
בלשון הזוהר
׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי׳ (במדבר כח, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי׳ (שיר השירים ה, א). ׳לְאִשַּׁי׳, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִכְלוּ רֵעִים וגו'׳ (שיר השירים ה, א). וּמַה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פַּקִּיד לְאִתְעָרָא מְזוֹנָא לְעֵילָא (לְתַתָּא) בְּגִין לְאִתְעָרָא מְזוֹנָא (לְעֵילָא) לְתַתָּא מֵהַהוּא מְזוֹנָא, מַאן דְיָהִיב מְזוֹנָא לְקַיְימָא נַפְשָׁא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרִיךְ לֵיהּ, וְיִתְעַר לֵיהּ מְזוֹנָא דִלְעֵילָא, וְיִתְבָּרַךְ עַלְמָא בְּגִינֵיהּ.
אל יזלזל אדם בשום אדם - בשתי צורות זכינו לאיש הזה
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וַדַּאי זֶה הַסּוֹד כָּרָאוּי, וְיָפֶה אָמַר. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, וַדַּאי עַל זֶה אָמְרוּ, שֶׁלֹּא יְזַלְזֵל אָדָם בְּשׁוּם אָדָם אַחֵר בָּעוֹלָם, בִּשְׁתֵּי צוּרוֹת זָכִינוּ לָאִישׁ הַזֶּה.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וַדַּאי רָזָא דָא כִּדְקָא חָזֵי, וְשַׁפִּיר קָאֲמַר. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, וַדַּאי עַל דָּא אָמְרוּ, דְּלָא יְזַלְזֵל בַּר נָשׁ לְשׁוּם בַּר נָשׁ אָחֳרָא בְּעַלְמָא, בִּתְרֵי גַוְונִי זָכִינָא לְהַאי בַּר נָשׁ.
׳את קרבני לחמי לאשי׳ - את כנסת ישראל, קרבני קשר, לחמי מזון, לאשי שאר החיילות
פָּתַח וְאָמַר, הַפָּסוּק הַזֶּה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי (במדבר כח, ב). אֶת קָרְבָּנִי - הַסּוֹד שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב אֶת, אֶת דַּוְקָא. קָרְבָּנִי - זֶהוּ קָרְבָּן וְקֶשֶׁר לְהִתְקַשֵּׁר. לַחְמִי - זֶה הַמָּזוֹן שֶׁבָּא מִלְמַעְלָה בְּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה. לְאִשַּׁי - לְהַכְלִיל שְׁאָר הַחֲיָלוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁהִצְטָרְכוּ לְהִזּוֹן כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. רֵיחַ נִיחֹחִי - זֶה הָרָצוֹן וְהַקֶּשֶׁר שֶׁמִּתְאַחֵד הַכֹּל בְּסוֹד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, הַאי קְרָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳ (במדבר כח, ב). ׳אֶת קָרְבָּנִי׳, רָזָא דִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב אֶת, אֶת דַּיְיקָא. ׳קָרְבָּנִי׳, דָּא אִיהוּ קָרְבָּנָא, וְקִשּׁוּרָא לְאִתְקַשְּׁרָא. ׳לַחְמִי׳, דָּא מְזוֹנָא דְּאָתֵי מִלְעֵילָא, בְּאִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא. ׳לְאִשַּׁי׳, לְאִתְכְּלָלָא שְׁאָר חֵילִין אָחֳרָנִין דְּאִצְטְרִיכוּ לְאִתְּזָנָא, כָּל חַד וְחַד כִּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. ׳רֵיחַ נִיחֹחִי׳, דָּא רְעוּתָא וְקִשּׁוּרָא, דְּאִתְאַחֲדָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְעַלְמָא עִלָּאָה.
׳תשמרו להקריב לי במועדו׳ - שעת העקידה, בין הערביים, שנכלל בה אש במים ומים באש
תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ (במדבר כח, ב) - מִי הוּא מוֹעֲדוֹ? בַּזְּמַן שֶׁהִתְעוֹרֵר אַבְרָהָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, שֶׁכָּתוּב וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר (בראשית כב, ג). וּבַזְּמַן שֶׁנֶּעֱקַד יִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הָיְתָה בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְאָמַר רַבִּי (חִיָּיא) יֵיסָא, אִם כָּךְ, זֶה שֶׁכָּתוּב בְּמוֹעֲדוֹ, הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמוֹעֲדִים! אָמַר לוֹ, אוֹתָהּ הַשָּׁעָה נִכְלַל אֵשׁ בְּמַיִם וּמַיִם בְּאֵשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בְּמוֹעֲדוֹ.
בלשון הזוהר
׳תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׳ (במדבר כח, ב), מַאן מוֹעֲדוֹ. בִּזְמַן דְּאִתְעַר אַבְרָהָם לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ, דִּכְתִיב, ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית כב, ג). וּבְזִמְנָא דְאִתְעֲקַד יִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, דְּהַהִיא שַׁעְתָּא בֵּין הָעַרְבַּיִם הֲוָה. וְאָמַר רַבִּי (חִיָּיא) יֵיסָא, אִי הָכִי, הַאי דִכְתִיב ׳בְּמוֹעֲדוֹ׳, בְּמוֹעֲדִים מִבָּעֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, הַהִיא שַׁעְתָּא, אִתְכְּלִיל אֶשָׁא בְּמַיָא וּמַיָא בְּאֶשָׁא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳בְּמוֹעֲדוֹ׳.
׳תשמרו להקריב לי׳ - סוד שמור, להקריב למעלה בימין ובשמאל כאברהם ויצחק
בֹּא רְאֵה, בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא כָתוּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כָּאן תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי (במדבר כח, ב). תִּשְׁמְרוּ - הַסּוֹד שֶׁל שָׁמוֹר, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַקְרִיב לְמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ - בְּיָמִין וּבִשְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְהַכֹּל בְּסוֹד עֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּכָל קָרְבָּנִין לָא כְּתִיב כְּמָה דִכְתִיב הָכָא, ׳תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי׳ (במדבר כח, ב). ׳תִּשְׁמְרוּ׳, רָזָא דְשָׁמוֹר, דְּאִיהוּ צְרִיכָא לְקָרְבָא לְגַבֵּי עֵילָא, דִּכְתִיב ׳תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׳, בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא, כְּמָה דְאִתְּמָר בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה.
׳ועמך כלם צדיקים׳ - אלמלא באתי אלא לשמוע דברים אלו די לי, אשרי ישראל
אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אִלְמָלֵא לֹא בָאתִי לְכָאן אֶלָּא לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, דַּי לִי. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. עַל זֶה כָּתוּב וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר (ישעיה ס, כא).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָא הָכָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין, דַּיִּי. זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל, בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. עַל דָּא כְּתִיב, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ (ישעיה ס, כא).
ולבן הלך לגזז את צאנו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.