קשר המהימנותא
כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו
ממשה למדנו - מלמטה למעלה, ואחר כך בדרגותיו
מִנַּיִן לָנוּ?שכך היא השירה המעולה מִמֹּשֶׁה, בַּהַתְחָלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה,מן המלכות ועד הבינה ׳כִּי שֵׁם יהו"ה אֶקְרָא׳ (דברים לב, ג). מַה זֶּה ׳אֶקְרָא׳? - כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳ (ויקרא א, א) - זוֹ הַשְּׁכִינָה. קריאה מלמטה. אַחַר כָּךְ, ׳הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׳ - זֶה מֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן. ז"א, שממשיכים לו מוחין מאבא ואמא (מקדש מלך), עלייה מן המלכות אל הבינה, אַחַר כָּךְ יָרַד בְּדַרְגוֹתָיו מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב ׳צַדִּיק יסוד וְיָשָׁר׳ מלכות (מקדש מלך), ירידה בדרגות,. אַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא וְאוֹמֵר הוּא,א"ס ב"ה וְזֶהוּ קֶשֶׁר לַכֹּל.שהוא מתפשט בכל הספירות, ובאותיות 'הוּא' עצמן מתייחד הכל, ה' מלכות ו' תפארת א' בינה (אור יקר) ולרבי שמעון 'אלהינו' פירושו של שם ה' שלמעלה, והיינו ה' אלהים אימא. ולפירוש אחר, מ'הָבוּ גֹדֶל' ואילך לספירות הבניין (נפש דוד).
בלשון הזוהר
מְנָלָן מִמֹּשֶׁה, בְּקַדְמִיתָא, מִתַּתָּא לְעֵילָּא, ׳כִּי שֵׁם יהו"ה אֶקְרָא׳ (דברים לב, ג). מַאי ׳אֶקְרָא׳ - כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳ (ויקרא א, א) - דָּא שְׁכִינְתָּא. לְבָתַר, ׳הָבוּ גֹּדֶל לֵאלֹהֵינוּ׳ - דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה. לְבָתַר נָחִית בְּדַרְגּוֹי מֵעֵילָּא לְתַתָּא, דִּכְתִּיב ׳צַדִּיק וְיָשָׁר׳. לְבָתַר קָשִׁיר קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא וְאָמַר הוּא, וְדָא הוּא קִשְׁרָא לְכֹלָּא.
להעלות כבוד רבונו עד מקום שפע עמק הבאר
מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְסַדֵּר שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ כְּמוֹ זֶה. בַּהַתְחָלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, לְהַעֲלוֹת כְּבוֹד רִבּוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהַשְׁקָאַת עֹמֶק הַבְּאֵר שׁוֹפַעַת וְיוֹצֵאת. למקום הבינה, שמעלה זו"ן ליסודה וגורם זיווג אבא ואמא (מקדש מלך), העלאה תחילה, אַחַר כָּךְ [ שׁוֹפֵעַ ] לְהַמְשִׁיךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה מֵאוֹתָהּ הַשְׁקָאַת הַנַּחַל לְכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה, עַד הַדַּרְגָּה הָאַחֲרוֹנָה, לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכוֹת לַכֹּל מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. המשכה שנייה, אַחַר כָּךְ צָרִיךְ לִקְשֹׁר קֶשֶׁר בַּכֹּל, קֶשֶׁר וקשירה שלישית, ואין אחת מספקת בלא חברתה. הַמְּהֵימְנוּתָא. וְזֶהוּ הָאָדָם שֶׁמְּכַבֵּד שֵׁם רִבּוֹנוֹ, לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד׳ (שמואל א ב, ל) - ׳כִּי מְכַבְּדַי׳ לָעוֹלָם הַזֶּה, ׳אֲכַבֵּד׳ לָעוֹלָם הַבָּא. מדה כנגד מדה בשני העולמות (בעה"ס).
בלשון הזוהר
בְּגִין כָּךְ, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְּמָארֵיהּ כְּהַאי גַּוְונָא. בְּקַדְמִיתָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, לְסַלְּקָא יְקָרָא דְּמָארֵיהּ, לַאֲתָר דְּשַׁקְיוּ דַּעֲמִיקָא דְּבֵירָא נָגִיד וְנָפִיק. לְבָתַר (נגיד) לְאַמְשָׁכָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, מֵהַהוּא שַׁקְיוּ דְּנַחֲלָא, לְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, עַד דַּרְגָּא בַּתְרָאָה, לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן לְכֹלָּא, מִלְּעֵילָּא לְתַתָּא. לְבָתַר בָּעֵי לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא בְּכֹלָּא, קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וְדָא הוּא בַּר נָשׁ דְּאוֹקִיר לִשְׁמָא דְּמָארֵיהּ, לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד׳ (שמואל א ב, ל) - ׳כִּי מְכַבְּדַי׳ לְעָלְמָא דָּא, ׳אֲכַבֵּד׳ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
ובוזי יקלו - מי שאינו יודע ליחד את השם הקדוש
׳וּבֹזַי יֵקָלּוּ׳. מַה זֶּה ׳וּבֹזַי יֵקָלּוּ׳? - זֶהוּ מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְלִקְשֹׁר קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא, וּלְהַמְשִׁיךְ בְּרָכוֹת לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ, וּלְכַבֵּד שֵׁם רִבּוֹנוֹ. שלושתם כאחד, וְכָל מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְכַבֵּד אֶת שֵׁם רִבּוֹנוֹ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. שלא נברא אלא לכך.***
בלשון הזוהר
׳וּבוֹזַי יֵקָלּוּ׳. מַאי ׳וּבוֹזַי יֵקָלּוּ׳ - דָּא הוּא מַאן דְּלָא יָדַע לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וּלְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן לַאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ, וּלְאוֹקִיר שְׁמָא דְּמָארֵיהּ. וְכָל מַאן דְּלָא יָדַע לְאוֹקִיר שְׁמָא דְּמָארֵיהּ, טַב לֵיהּ דְּלָא אִבְרֵי.
אמן
מבוע הברכות, ועונש מי שאינו מתכון בו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.