ארבעת העדים
באר יצחק, הגורל, אבני יהושע והשירה
לקח את ספר התורה הזה - אלהיכם אלהיך אל אלהינו
לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְגוֹ'.׳לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְגוֹ'׳ (דברים לא, כו) - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדְּבָרִים. שכבר נדרשו במקומם, אֱלֹהֵיכֶם. אֱלֹהֶיךְ. אֵל. אֱלֹהֵינוּ. ארבעה שמות בפרשה, המורים כל אחד על מדרגה אחרת.
בלשון הזוהר
׳לָקוֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְגוֹ'׳ (דברים לא, כו). הָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי. אֱלֹהֵיכֶם. אֱלֹהֶיךָ. אֵל. אֱלֹהֵינוּ.
אדמת קדש - ארץ החיים, והיה שם בך לעד
שֶׁאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַהוּ שֶׁכָּתוּבבסנה ׳כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא׳ ולא נאמר 'מקום קדוש', ומשיב (שמות ג, ה)? ׳אַדְמַת קֹדֶשׁ׳ וַדַּאי, שֶׁהַיְנוּ אֶרֶץ הַחַיִּים.היא המלכות הנקראת אֶרֶץ ׳אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו׳ - ׳עָלָיו׳ וַדַּאי, הַיְנוּ בַּתְּחִלָּה, שמשה במדרגת ז"א והוא על גבי המלכות הנקראת מקום (מקדש מלך). ונקראת 'אדמת קודש' ו'ארץ החיים' לפי שהיא מקבלת מן החכמה, 'וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ' (קהלת ז יב) (אור יקר), וְכָל שֶׁכֵּן לְאַחַר כָּךְ. לאחר שנתעלה משה במדרגתו, שבתחילה בתחילת נבואתו, וכל שכן לכתר בעת פטירתו (אור יקר), לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב ׳וְהָיָה שָׁם בְּךְ לְעֵד׳ (דברים לא, כו) - ׳לְעֵד׳ וַדַּאי, שֶׁיָּעִיד עֵדוּת.ממש ולא זכרון בעלמא.
בלשון הזוהר
דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי דִּכְתִּיב, ׳כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא׳ (שמות ג, ה). ׳אַדְמַת קֹדֶשׁ׳ וַדַּאי, דְּהַיְינוּ אֶרֶץ הַחַיִּים. ׳אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו׳ - ׳עָלָיו׳ וַדַּאי, הַיְינוּ בְּקַדְמִיתָא, וְכָּל שֶׁכֵּן לְבָתַר. תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב ׳וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד׳ - ׳לְעֵד׳ וַדַּאי דְּיַסְהִיד סַהֲדוּתָא.
שלשה עדים, והשירה עדות יותר מכלם
שְׁלֹשָׁה הֵם שֶׁעוֹמְדִים בְּעֵדוּת לְהָעִיד, וְאֵלֶּה הֵם: בְּאֵר יִצְחָק, גּוֹרָל, וְהָאֲבָנִים שֶׁשָּׂם יְהוֹשֻׁעַ. שלושתם דברים שאין בהם דעת, ומעידים, וְשִׁירָה זוֹ עֵדוּת יוֹתֵר מֵהַכֹּל. שנאמר בה 'לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד' (בעה"ס), שהיא בפה ובכתב, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אִם כָּךְ, אַרְבָּעָה הֵם. אָמַר לוֹ, וַדַּאי, מודה שארבעה הם במנין, אֲבָל בַּגּוֹרָל לֹא כָתוּב עֵדוּת. ואף שהגורל מעיד, אין בו לשון עדות מפורש (מקדש מלך). ואין נמנה אלא מי שנקרא בכתוב עד.
בלשון הזוהר
תְּלָתָא אִינּוּן דְּקַיְימוּ בְּסַהֲדוּתָא לְאַסְהֲדָא, וְאִלֵּין אִינּוּן: בְּאֵר דְּיִצְחָק, גּוֹרָל, וְאַבְנָא דְּשַׁוֵּי יְהוֹשֻׁעַ. וְדָא שִׁירָתָא, סַהֲדוּתָא יַתִּיר מִכֹּלָּא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִי הָכִי, אַרְבַּע אִינּוּן. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי, אֲבָל גּוֹרָל לָא כְּתִיב בֵּיהּ סַהֲדוּתָא.
מקורם של ארבעת העדים מן הכתובים
בְּאֵר שֶׁל יִצְחָק מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה וְגוֹ'׳ שהעידה על החפירה של יצחק, (בראשית כא, ל). גּוֹרָל - שֶׁכָּתוּב ׳עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ׳ ולכן נאמר 'על פי הגורל', שהגורל דיבר ופירש, (במדבר כו, נו) - שֶׁהָיָה אוֹמֵר: זֶה לִיהוּדָה, וְזֶה לְבִנְיָמִין, וְכֵן לְכֻלָּם. הָאֲבָנִים שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ - שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה׳ אבן ששמעה את הדברים, (יהושע כד, כז). וְכָאן, ׳וְהָיָה שָׁם בְּךְ לְעֵד׳. וְכָתוּב ׳וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד׳ - הִיא וַדַּאי הֵעִידָה בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל. שהשירה עולה על כולן, ו'לְפָנָיו' הוא לפני ישראל, שהיא מעידה בהם בפניהם.
בלשון הזוהר
בְּאֵר דְּיִצְחָק מְנָלָן. דִּכְתִּיב, ׳בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה וְגוֹ'׳ (בראשית כא, ל). גּוֹרָל, דִּכְתִּיב, ׳עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ׳ (במדבר כו, נו) - דְּהֲוָה אָמַר: דָּא לִיהוּדָה, וְדָא לְבִנְיָמִין, וְכֵן לְכֻלְּהוּ. אַבְנָא דִּיהוֹשֻׁעַ, דִּכְתִּיב, ׳הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה׳ (יהושע כד, כז). וְהָכָא, ׳וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד׳. וּכְתִיב, ׳וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד׳ - הִיא וַדַּאי אַסְהִידַת בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל.
שיר לזכר ושירה לנוקבא, ומעלת משה בשירה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.