ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 4לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויחי · מאמר 78

׳ויכל יעקב לצות את בניו׳

זוהר ח"א, פרשת ויחי, דף רמח:
כ-1 דקה קריאה
על מה המאמר

קרית ארבע ומקום קבורת דוד המלך

ויכל יעקב לצות בניו - ציווה להתקשר לשכינה ולמערה

רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח פָּסוּק וְאָמַר, ׳וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוּת אֶת בָּנָיו וְגוֹ'׳ (בראשית מט, לג). ׳וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוּת אֶת בָּנָיו׳ - ׳לְצַוּת׳? הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב) לְבָרֵךְ! אֶלָּא שֶׁצִּוָּה אוֹתָם אֶל הַשְּׁכִינָה לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיהָ. עוֹד, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם עַל עִסְקֵי הַמְּעָרָה, שֶׁהִיא קְרוֹבָה לְגַן עֵדֶן, שֶׁשָּׁם קָבוּר אָדָם הָרִאשׁוֹן.

בלשון הזוהר

רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח קְרָא וְאָמַר, ׳וַיְכַּל יַעֲקֹב לְצַוּוֹת אֶת בָּנָיו וְגו'׳ (בראשית מט, לג). ׳וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוּוֹת אֶת בָּנָיו׳ - ׳לְצַוּוֹת׳, לְבָרֵךְ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא דְּפָּקִּיד לוֹן לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדָהּ. תוּ, דְּפָּקִּיד לוֹן עַל עִסְקֵי מְעַרְתָּא, דְּהִיא קְרִיבָא לְגַן עֵדֶן, דְּתַמָּן הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן קָבוּר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קרית ארבע - ארבעה זוגות הקבורים שם ומרכבה שלמה

בֹּא רְאֵה, אוֹתוֹ מָקוֹם נִקְרָא קִרְיַת אַרְבַּע. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם נִקְבְּרוּ אַרְבָּעָה זוּגוֹת: אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן קֻשְׁיָא, שֶׁשָּׁנִינוּ, הָאָבוֹת הֵם מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה, וּמֶרְכָּבָה לֹא פָחוֹת מֵאַרְבָּעָה, וְשָׁנִינוּ שהקב"ה חִבֵּר אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עִמָּהֶם וְנַעֲשׂוּ מֶרְכָּבָה שְׁלֵמָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים וְגוֹ'׳ (תהלים קיח, כב) - שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְחַבֵּר לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה שְׁלֵמָה עִמָּהֶם. אִם כָּךְ, דָּוִד צָרִיךְ (נ"א: לְהִתְקַשֵּׁר) לְהִקָּבֵר בְּתוֹךְ הָאָבוֹת, וְיִהְיֶה קִרְיַת אַרְבַּע עִמּוֹ, אָז מָה הַטַּעַם לֹא נִקְבַּר עִמָּהֶם?

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, הַהוּא אֲתַר אִקְרֵי קִרְיַת אַרְבַּע. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּתַמָּן אִתְקְבָרוּ אַרְבַּע זוּגוֹת, אָדָם וְחַוָּה. אַבְרָהָם וְשָׂרָה. יִצְחָק וְרִבְקָה. יַעֲקֹב וְלֵאָה. הָא קוּשְׁיָא הָכָא, דְּתָנִינָן, אֲבָהָן אִינוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא, וּרְתִיכָא לָאו פָּחוֹת מֵאַרְבַּע, וְתָנִינָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִחַבַּר לְמַלְכָּא דָוִד בַּהֲדַיְיהוּ, וְאִתְעֲבִידוּ רְתִיכָא שְׁלֵימָתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים וְגו'׳ (תהילים קיח, כב). דְּדָוִד מַלְכָּא אִתְחַבַּר לְמֶהוֵי רְתִיכָא שְׁלֵימָתָא בַּהֲדַיְיהוּ. אִי הָכִי דָּוִד בָּעְיָא (נ"א: לאתקשרא) לְאִתְקְבָרָא בְּגוֹ אֲבָהָן, וְיֶהוֵי קִרְיַת אַרְבַּע בַּהֲדֵיהּ, מַאי טַעְמָא לָא אִתְקַבַּר בַּהֲדַיְיהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

דוד לא נקבר עם האבות - מקומו המתוקן הוא ציון

אֶלָּא, דָּוִד הַמֶּלֶךְ מָקוֹם מְתֻקָּן הָיָה לוֹ כָּרָאוּי, וּמִיהוּ? צִיּוֹן, לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ כְּאֶחָד. וְאָדָם שֶׁנִּקְבַּר בְּתוֹךְ הָאָבוֹת, הֲרֵי הֵם נִקְבְּרוּ עִמּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה מֶלֶךְ רִאשׁוֹן, וְהוּעֲבְרָה מִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת וְנִתְּנָה לְדָוִד הַמֶּלֶךְ. וּמִיָּמָיו שֶׁל אָדָם הִתְקַיֵּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁעַל אָדָם נִגְזְרוּ אֶלֶף שָׁנִים, וְהָעָבְרוּ מִמֶּנּוּ שִׁבְעִים שָׁנִים, יָמָיו שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְהוּא נָתַן אוֹתָם. וְהָאָבוֹת אֵיךְ יָקוּמוּ עַד שֶׁיָּבֹא דָוִד הַמֶּלֶךְ? אֶלָּא זָכָה לִמְקוֹמוֹ כָּרָאוּי לוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִקְבַּר עִם הָאָבוֹת.

בלשון הזוהר

אֶלָּא, דָּוִד מַלְכָא אֲתַר מִתְתַּקַּן הֲוָה לֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, וּמַאן הוּא צִיּוֹן, לְאִתְחַבְּרָא לֵיהּ כְּחֲדָא. וְאָדָם דְּאִתְקַבַּר בְּגוֹ אֲבָהָן, הָא אִינוּן אִתְקְבָרוּ בַּהֲדֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ מֶלֶךְ קַדְמָאָה הֲוָה, וְאִתְעֲבַר מִנֵּיהּ מַלְכוּ, וְאִתְיְהַב לְדָוִד מַלְכָּא. וּמִיּוֹמוֹי דְּאָדָם, אִתְקְיַּים דָּוִד מַלְכָּא. דְּאָדָם אֶלֶף שְׁנִין אִתְגְּזַר עֲלוֹי, וְאִתְעֲבָרוּ מִנֵּיהּ שִׁבְעִין שְׁנִין, יוֹמוֹי דְּדָוִד מַלְכָּא, וְהוּא יָהִיב לוֹן. וְאֲבָהָן הֵיךְ יְקוּמוּן עַד דְּיֵיתֵי דָוִד מַלְכָּא, אֶלָּא זָכָה לְאַתְרֵיהּ, כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ, בְּגִינֵי כָּךְ לָא אִתְקְבַר לְגַבֵּי אֲבָהָן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

האבות במקום זכר ודוד במקום נוקבא - קבורה כראוי לו

זֹאת וְעוֹד, הָאָבוֹת שְׁרוּיִים בְּמָקוֹם שֶׁל זָכָר, וְדָוִד בְּמָקוֹם שֶׁל נְקֵבָה, וְהָאָבוֹת נִקְבְּרוּ עִמָּם הַנְּקֵבוֹת, וְדָוִד נִקְבַּר וְהִתְחַבֵּר בְּמָקוֹם שֶׁל זָכָר, דָּבָר כָּרָאוּי לוֹ.

בלשון הזוהר

תוּ, אֲבָהָן בְּאֲתַר דִּדְכוּרָא שַׁרְיָין, וְדָוִד בְּאֲתַר דְּנוּקְבָא, וַאֲבָהָן נוּקְבָן אִתְקְבָרוּ בַּהֲדַיְיהוּ. וְדָוִד אִתְקְבַר וְאִתְחַבַּר בְּאֲתַר דִּדְכוּרָא, מִלָּה כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ויאסף רגליו אל המטה׳

הסתלקות יעקב כהתכנסות השמש אל הלבנה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.