מצוה לקבע מזוזה לשערו
סוד השד השומר לצד השער והפכו למשמר בזכות רשם השם הקדוש
מצוה שיקבע אדם מזוזה לשערו להיות שמור מהקבה בצאתו ובבואו - דרגה הנקראת שומר
מִצְוָה שֶׁיִּקְבַּע אָדָם מְזוּזָה לְשַׁעֲרוֹ, לִהְיוֹת כָּל אָדָם שָׁמוּר מֵעִם הקב"ה כְּשֶׁיּוֹצֵא וּכְשֶׁנִּכְנָס. וְהַסּוֹד - ׳יהו"ה יִשְׁמָר צֵאתְךְ וּבֹאֶךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׳ (תהלים קכא, ח). מִשּׁוּם שֶׁסּוֹד הַמְּזוּזָה עוֹמֵד תָּמִיד לַפֶּתַח. וְזֶהוּ פֶּתַח שֶׁלְּמַעְלָה, וְזוֹהִי דַרְגָּה שֶׁנִּקְרֵאת שׁוֹמֵר, לְהִמָּצֵא בִשְׁמִירָה.
בלשון הזוהר
פִּקּוּדָא לְמִקְבַּע בַּר נָשׁ מְזוּזָה לְתַרְעֵיהּ, לְמֶהֱוִי כָּל בַּר נָשׁ נָטִיר מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד נָפִיק וְכַד עָיִּיל. וְרָזָא ׳יהו"ה יִשְׁמָר צֵּאתְךָ וּבֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׳ (תהילים קכא, ח). בְּגִין דְּרָזָא דִּמְזוּזָה אִיהוּ קָאִים תָּדִיר לְפִתְחָא. וְדָא אִיהוּ פִּתְחָא דִּלְעֵילָּא, וְדָא אִיהוּ דַּרְגָּא דְּאִקְרֵי שׁוֹמֵר, לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּנְטִירוּ.
אדם שמור רק משמירת הקבה שעומד לפתח והאדם בפנים - כמו הציצית לזכרון מצוות רבונו
שֶׁאָדָם אֵינוֹ שָׁמוּר, רַק מִשְּׁמִירַת הקב"ה שֶׁהוּא תָּמִיד שׁוֹמֵר, וְעוֹמֵד לַפֶּתַח, וְהָאָדָם בִּפְנִים. וְעוֹד, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אָדָם זִכְרוֹן הקב"ה לְעוֹלָמִים. וְזֶהוּ כְּמוֹ הַצִּיצִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת וְגוֹ'׳ (במדבר טו, לט). כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה הָאָדָם אֶת הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, נִזְכָּר בְּעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוַת רִבּוֹנוֹ. וְסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, מְזוּזָה כְּלָל שֶׁל זָכָר וְנוּקְבָּא כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
דְּבַּר נָשׁ לָאו אִיהוּ נָטִיר, בַּר נְטִירוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ נָטִיר תָּדִיר, וְקָאִים לְפִתְחָא, וּבַּר נָשׁ לְגוֹ. וְתוּ, דְּלָא יִנְשֵׁי בַּר נָשׁ דּוּכְרָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמִין. וְדָא אִיהוּ כְּגַוְונָא דְּצִּיצִּית, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת וְגוֹ'׳ (במדבר טו, לט). כֵּיוָן דְּחָמֵי בַּר נָשׁ לְהַאי דּוּכְרָנָא, אִדְכַּר בְּגַרְמֵיהּ לְמֶעְבַּד פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ. וְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, מְזוּזָה כְּלָלָא דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא.
סמוך לפתח מזדמן שד אחד עומד לצד שמאל - האדם מרים עיניו רואה שם רבונו ולא יכול להרע
בְּסִפְרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, סָמוּךְ לַפֶּתַח, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי דְרָגוֹת, מִזְדַּמֵּן שֵׁד אֶחָד [ וְזֶהוּ ] וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְחַבֵּל. וְהוּא עוֹמֵד לְצַד שְׂמֹאל. מֵרִים הָאָדָם אֶת עֵינָיו, וְרוֹאֶה אֶת סוֹד שֵׁם רִבּוֹנוֹ, וְנִזְכָּר בּוֹ, וְלֹא יָכוֹל לְהָרַע לוֹ. וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, כְּשֶׁהָאָדָם יוֹצֵא מֵהַשַּׁעַר הַחוּצָה הֲרֵי אוֹתוֹ שֵׁד עוֹמֵד לִימִינוֹ, וּמְזוּזָה לִשְׂמֹאלוֹ, וְאֵיךְ נִשְׁמָר הָאָדָם כְּשֶׁהוּא שׁוֹרֶה לִשְׂמֹאלוֹ?
בלשון הזוהר
בְּסִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה, סָמִיךְ לְפִתְחָא, לָקֳבֵל תְּרֵין דַּרְגִּין, אִזְדְּמַן חַד שִׁידָא (ודא איהו) וְאִית לֵיהּ רְשׁוּ לְחַבְּלָא. וְאִיהוּ קָאִים לִסְטַר שְׂמָאלָא. זָקִיף בַּר נָשׁ עֵינוֹי, חָמֵי לֵיהּ לְרָזָא דִּשְׁמָא דְּמָארֵיהּ, וְאִדְכַּר לֵיהּ, וְלָא יָכִיל לֵיהּ לְאַבְאָשָׁא. וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי כִּי נָפִיק בַּר נָשׁ מִתַּרְעֵיהּ לְבַר, הָא הַהוּא שִׁידָא קָאִים לִימִינֵיהּ, וּמְזוּזָה לִשְׂמָאלֵיהּ, וְהֵיאַךְ אִתְנְטִיר בַּר נָשׁ, אִי אִיהוּ שָׁארֵי לִשְׂמָאלֵיהּ.
באדם שתי דרגות ימין יצר הטוב ושמאל יצר הרע - כשיוצא השד נמשך לשמאל ושם רבונו לימין
אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הקב"ה, כָּל דָּבָר וְדָבָר נִמְשָׁךְ אַחַר מִינוֹ. בָּאָדָם יֵשׁ שְׁתֵּי דְרָגוֹת, אַחַת מִיָּמִין וְאַחַת מִשְּׂמֹאל. אוֹתוֹ שֶׁמִּיָּמִין נִקְרָא יֵצֶר הַטּוֹב, וְאוֹתוֹ שֶׁל הַשְּׂמֹאל נִקְרָא יֵצֶר הָרָע. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אָדָם מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ, אוֹתוֹ שֵׁד מֵרִים עֵינָיו, וְרוֹאֶה אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁשּׁוֹרֶה לִשְׂמֹאל, נִמְשָׁךְ לְאוֹתוֹ צַד וְזָז מִיָּמִין. וּבְאוֹתוֹ צַד עוֹמֵד שֵׁם שֶׁל רִבּוֹנוֹ, וְלֹא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב וּלְהָרַע לוֹ, וְיוֹצֵא הָאָדָם וְנִצּוֹל מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁנִּכְנָס, הֲרֵי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ עוֹמֵד לְיָמִין וְלֹא יָכוֹל לְקַטְרֵג עִמּוֹ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא כָּל מַה דְּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל מִלָּה וּמִלָּה אִתְמְשַׁךְ בָּתַר זִינֵיהּ. בְּבַר נָשׁ קַיְימִין תְּרֵין דַּרְגִּין, חַד מִימִינָא, וְחַד מִשְּׂמָאלָא. הַהוּא דִּימִינָא אִקְרֵי יֵצֶּר הַטוֹב, וְהַהוּא דִּשְׂמָאלָא אִקְרֵי יִצֶּר הָרָע. כֵּיוָן דְּנָפַק בַּר נָשׁ מִתַּרְעָא דְּבֵיתֵיהּ, הַהוּא שִׁידָא זָקִיף עֵינוֹי, וְחָמֵי לְיִצֶּר הָרָע, דְּשָׁארִי לִשְׂמָאלָא, אִתְמְשַׁךְ לְהַהוּא סִטְרָא וְאִתְעָדֵי מִימִינָא. וּבְהַהוּא סִטְרָא, קָאִים שְׁמָא דְּמָארֵיהּ, וְלָא יָכִיל לְקָרְבָא וּלְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, וְנָפִיק בַּר נָשׁ וְאִשְׁתְּזִיב מִנֵּיהּ. כַּד עָיִּיל, הָא שְׁמָא קַדִּישָׁא לִימִינָא קָאִים, וְלָא יָכִיל לְקַטְרְגָא בַּהֲדֵיהּ.
צריך האדם שלא יעשה טנוף בשער ביתו ולא ישפך מים עכורים - שלא יעשה קלון לשם רבונו
וְעַל זֶה צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה (ס"א: יַעֲבִיר) טִנּוּף וְלִכְלוּךְ בְּשַׁעַר בֵּיתוֹ וְלֹא יִשְׁפֹּךְ מַיִם עֲכוּרִים. אֶחָד, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה קָלוֹן לְשֵׁם רִבּוֹנוֹ. וְאֶחָד, שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְאוֹתוֹ הַמְחַבֵּל לְחַבֵּל. וְלָכֵן יִזָּהֵר הָאָדָם מִזֶּה, וְיִזָּהֵר הָאָדָם שֶׁלֹּא יִמְנַע מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ שֵׁם רִבּוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא אִצְּטְרִיךְ בַּר נָשׁ, דְּלָא יַעְבִּיד (ס"א: יעביר) טִנּוּפָא וְלִכְלוּכָא בְּתַרְעָא דְּבֵיתֵיהּ, וְלָא יוֹשִׁיד מַיִין עֲכוּרִין. חַד, דְּלָא יַעְבִּיד קְלָנָא לְגַבֵּי שְׁמָא דְּמָארֵיהּ. וְחַד, דְּאִית לֵיהּ רְשׁוּ לְהַהוּא מְחַבְּלָא לְחַבְּלָא. וּבְּגִין כָּךְ יִזְדַּהֵר בַּר נָשׁ מֵהַאי, וְיִזְדְּהַר בַּר נָשׁ דְּלָא יִמְנַע מִתַּרְעָא דְּבֵיתֵיהּ שְׁמָא דְּמָארֵיהּ.
כשאדם מתקין מזוזה יצר הרע ושד שומרים אותו בעל כרחם - זה השער להוי, וכשאין מזוזה אוי לו
וּכְשֶׁאָדָם מַתְקִין מְזוּזָה לְפִתְחוֹ, כְּשֶׁנִּכְנָס (ס"א: אוֹתוֹ הָאָדָם), אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע וְאוֹתוֹ שֵׁד בְּעַל כָּרְחָם שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִים ׳זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה צַדִּיקִים יבאו בּוֹ׳ (תהלים קיח, כ). וּכְשֶׁלֹּא עוֹמֶדֶת מְזוּזָה בפתח הָאִישׁ, יֵצֶר הָרָע וְאוֹתוֹ שד מִתְתַּקְּנִים כְּאֶחָד, שָׂמִים יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ בִּזְמַן שנכנס, פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים: אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת רִבּוֹנוֹ! מֵאוֹתוֹ זְמַן הוּא עוֹמֵד בְּלִי שְׁמִירָה, שֶׁאֵין מִי שישמר עָלָיו. הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ.
בלשון הזוהר
וְכַד בַּר נָשׁ אַתְקִין מְזוּזָה לְפִתְחֵיהּ, כַּד עָיִּיל (ס"א: ההוא בר נש), הַהוּא יִצֶּר הָרָע וְהַהוּא שִׁידָא בַּעַל כָּרְחַיְּיהוּ נַטְרֵי לֵיהּ, וְאַמְרֵי ׳זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה צַּדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׳ (תהילים קיח, כ). וְכַד לָא קָאִים מְזוּזָה לְפִתְחֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, יִצֶּר הָרָע וְהַהוּא שִׁידָא מִתְתַּקְנִין כַּחֲדָא, שַׁוּוּ יְדַיְיהוּ עַל רֵישֵׁיהּ בְּזִמְנָא דְּעָיִּיל, פַּתְחֵי וְאַמְרֵי, וַוי לֵיהּ לִפְלַנְיָּא, דְּהָא נָפַק מֵרְשׁוּתָא דְּמָארֵיהּ, מֵהַהוּא זִמְנָא קָאִים בְּלָא נְטִירוּ, דְּלֵית מַאן דְּנָטִיר עָלֵיהּ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן.
שמע ישראל הוי אחד
סוד יחוד שני השמות כתורה שבכתב ושבעל פה ומצוות זכור ושמור
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.