׳גורו לכם מפני חרב׳
נקמת ברית ועוררותה למקומה
גורו לכם מפני חרב - נקמת הברית במשקר בה
רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ מְצוּיִים יוֹם אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן׳ (איוב יט, כט). שַׁדִּין - כָּתוּב. ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב׳ - אֵיזוֹ חֶרֶב? זוֹ ׳חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ (ויקרא כו, כה) - שֶׁהֲרֵי חֶרֶב זוֹ עוֹמֶדֶת לְהִסְתַּכֵּל עַל מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּבְּרִית. שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּבְּרִית, הַנְּקָמָה שֶׁנּוֹקְמִים מִמֶּנּוּ זוֹ הַחֶרֶב הַזּוֹ.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסִי, הֲווֹ שְׁכִיחֵי יוֹמָא חַד קָמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חֶרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן׳ (איוב יט, כט). שַׁדִּין כְּתִיב. ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנִי חֶרֶב׳, מַאן חֶרֶב. דָּא ׳חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ (ויקרא כו, כה), דְּהָא הַאי חֶרֶב קָאִים לְאִסְתַּכְּלָא מַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית, דְּכָל מַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית, נוּקְמָא דְּנַקְמִין מִנֵּיהּ, הַאי חֶרֶב הוּא.
שמירת הברית מול הפרתה - עוררות ברכה או מניעתה
זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב׳ (איוב יט, כט) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּבְּרִית, מַפְרִיד אֶת הַתְּשׁוּקָה, וְלֹא נוֹטֵל מִי שֶׁנּוֹטֵל, וְלֹא נוֹתֵן לִמְקוֹמוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְעוֹרֵר אֶל מְקוֹמוֹ. וְכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, הוּא גוֹרֵם לְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל בְּרִית זוֹ לִמְקוֹמָהּ, וּמִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב׳ (איוב יט, כט). מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית, פָּרִישׁ תִּיאוּבְתָּא, וְלָא נָטִיל מַאן דְּנָטִיל, וְלָא יָהִיב לְאַתְרֵיהּ, דְּהָא לָא אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ אַתְרֵיהּ. וְכָל מַאן דְּנָטִיר לֵיהּ לְהַאי בְּרִית, אִיהוּ גָּרִים לְאִתְּעֲרָא לְהַאי בְּרִית לְאַתְרֵיהּ. וְאִתְבָּרְכָאן עִלָּאִין וְתַתָּאִין.
הצדיקים מעוררים הברית למקומה - וגם הקימותי בריתי
מִי מְעוֹרֵר בְּרִית זוֹ לִמְקוֹמָהּ? כְּשֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים בָּעוֹלָם. מִנַּיִן לָנוּ? מִכָּאן, שֶׁכָּתוּב ׳וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם׳ (שמות ו, ד). מַה זֶּה ׳מְגֻרֵיהֶם׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב׳ - מִשּׁוּם שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁמַּטִּיל מָגוֹר בָּעוֹלָם, וְעַל זֶה ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב׳.
בלשון הזוהר
מַאן אִתְּעַר הַאי בְּרִית לְאַתְרֵיהּ. כַּד אִשְׁתְּכָחוּ זַכָּאִין בְּעָלְמָא. מְנָא לָן, מֵהָכָא, דִּכְתִּיב, ׳וְגַם הֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֶת אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם׳ (שמות ו, ד). מַאי ׳מְגוּרֵיהֶם׳. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב׳. בְּגִין דְּאִיהוּ אֲתָר, דְּאַשְׁדֵי מָגוֹר בְּעָלְמָא, וְעַל דָּא ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב׳.
אשר גרו בה - פחד עליון כתנאי לשמירת המצוות
׳אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ׳ (שמות ו, ד) - מִיּוֹם שֶׁהִתְקָרְבוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּחֲדוּ בָהּ פַּחַד, וּפַחַד (נ"א: וּפָחֲדוּ פַחַד) עֶלְיוֹן בָּהּ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו. שֶׁאִם בָּזֶה לֹא יַטִּיל פַּחַד (נ"א: שֶׁהֲרֵי אִם לֹא יַטִּיל) עַל רֹאשׁ הָאָדָם, לֹא יִפְחַד מהקב"ה לְעוֹלָמִים בִּשְׁאָר מִצְווֹתָיו.
בלשון הזוהר
׳אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ׳ (שמות ו, ד) - מִיּוֹמָא דְּאִתְקְרִיבוּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּחִילוּ בָּהּ דְּחִילוּ, וּדְחִילוּ (נ"א: וּדְחִילוּ דְּחִילוּ) עִלָּאָה בָּהּ לְמִיטַר פִּקוּדוֹי. דְּאִי בְּהַאי לָא יִשְׁדֵי (נ"א: דְּהָא לָא אַשְׁדֵי) דְּחִילוּ עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ, לָא דָּחִיל לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמִין בִּשְׁאַר פִּקוּדוֹי.
ואזכר את בריתי - זיווג הברית בהתעוררות ישראל מלמטה
בֹּא רְאֵה, בְּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה, כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים יִשְׂרָאֵל אֶל הקב"ה וְצוֹוְחִים כְּנֶגְדּוֹ, מַה כָּתוּב? ׳וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי׳ (שמות ו, ה) - שֶׁהֲרֵי בַּבְּרִית יֵשׁ זָכוֹר, וְאָז מִתְעוֹרֶרֶת תְּשׁוּקָה לִקְשֹׁר הַכֹּל בְּקֶשֶׁר אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁבְּרִית זוֹ מִתְעוֹרֶרֶת, הֲרֵי הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַכֹּל מִתְעוֹרֵר. ׳וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי׳ - לְזַוְּגוֹ בִּמְקוֹמוֹ. וְעַל כָּךְ, ׳לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה'׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כַּד אִתְּעָרוּ יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְצָוְוחוּ לָקֳבְלֵיהּ, מַה כְּתִיב, ׳וָאֶזְכּוֹר אֶת בְּרִיתִי׳ (שמות ו, ה), דְּהָא בִּבְרִית הֲוֵי זָכוֹר. וּכְדֵין אִתְּעַר תִּיאוּבְתָּא, לְאִתְקַשְּׁרָא כֹּלָּא בְּקִשּׁוּרָא חַד. כֵּיוָן דְּהַאי בְּרִית אִתְּעַר, הָא קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא אִתְּעַר. ׳וָאֶזְכּוֹר אֶת בְּרִיתִי׳, לְאִזְדַּוְּוגָא לֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ. וְעַל דָּא, ׳לָכֵן אֱמוֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה'׳.
׳וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום׳
מעלת ראשי האבות ופנחס
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.