דור אחרון שיצאו ממצרים ידעו הכל
סוד גילוי משה ביום הסתלקותו והרעשת העולמות בקריאת האזינו
אף שגילה משה הכל לדור המדבר - דבר זה לא גילה עד יום הסתלקותו, ואמרו לשמים ולא לישראל
בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם וְגוֹ'. בֹּא רְאֵה, דּוֹר אַחֲרוֹן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם יָדְעוּ הַכֹּל, כל סודות התורה, וכל עניני הייחוד, וחכמת האמת ועניני שמות וצירופיהן וכו', שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה גִּלָּה לָהֶםאת כל הסודות האלו במשך ולא נשאר מאומה בידו שלא גילה להם, כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַמִּדְבָּר, כְּמוֹ שנתבאר קודם כי דור המדבר היו 'דור דעה' מצד כלי השגתם לקבל דעת ממשה, שגילה להם סתרי תורה במשך אותן ארבעים שנה שֶׁאָמַרְתִּי. לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק,בא לחלוק על מה שנאמר קודם שהגילוי היה במשך כל אותם מ' שנה, אלא וְאַף מֹשֶׁה לֹא גִלָּה זֶהבמשך אותם הארבעים שנה אֶלָּארק בְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּקונפטר מִן הָעוֹלָם, ולא קודם לכן, שֶׁכָּתוּבומוכח מלשון הכתוב ׳בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם׳ ומשמע (דברים לא, ב), בְּאוֹתוֹ יוֹם מַמָּשׁ וטעם הדבר שאם הצדיק מסתלק מן העולם בלא שמגלה סודות שהיה צריך לגלות, מסתלק בבושה (זוה"ק רצז.). 'היום' דוקא. - וְעִם כָּל זֶה לֹא אָמַר, אף באותו היום לא גילה משה את הדברים מפני גובה עניינם עַד שֶׁנָּתְנוּ לוֹ רְשׁוּת. מן השמים, שאף בחייו לא גילה עד שנתנה לו רשות מלמעלה, וזהו 'וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת', שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וְעַתָּה כִתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ ולמדה את בני ישראל וכו', ובכלל השירה הזו גם אותם סודות נעלים שגילה באותו היום. ואף . וְכַאֲשֶׁר גִּלָּה, לֹא אָמַר הַאֲזִינוּ יִשְׂרָאֵל, דהיינו שלא כיוון דבריו אל ישראל לפי קומת השגתם, אֶלָּא הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם. כביכול דיבר כלפי מעלה, וישראל רק שמעו מה שמדבר כלפי השגת 'השמים'. ולא לישראל פנה, שהדברים למעלה מהם.***
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דָּרָא בַּתְרָאָה דְּנַפְקוּ מִמִּצְרַיִם, יָדְעוּ כֹּלָּא, דְּהָא מֹשֶׁה גַּלֵּי לוֹן כָּל אִינּוּן מ׳ שְׁנִין דַּהֲווֹ בְּמַדְבְּרָא, כְּמָה דַּאֲמֵינָא. תָּאנָא אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וְאַף מֹשֶׁה לָא גַּלֵּי דָּא, אֶלָּא בְּהַהוּא יוֹמָא דְּהֲוָה סָלִיק מִן עָלְמָא, דִּכְתִּיב, (דברים לא ב) ׳בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם׳, בְּהַהוּא יוֹמָא מַמָּשׁ - וְעִם כָּל דָּא לָא אָמַר, עַד דְּיָהֲבוּ לֵיהּ רְשׁוּתָא. דִּכְתִּיב, (שם) ׳וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳. וְכַד גַּלֵּי, לָא אָמַר הַאֲזִינוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם.
טעם שנקראו דברי משה שירה - שאף הם נמשכים ברוח הקדש מלמעלה למטה
ומתוך שהביא ראייה מכתבו לכם את השירה הזו אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,להקשות הלא כָּתוּב ׳אֶת הַשִּׁירָה׳ויש לתמוה הלא כל הפרשה היא תוכחה, וְכִי שִׁירָה נִקְרֵאת?ב. ומה השייכות בין סודות התורה לשירה -רמ"ק אָמַר השיב רַבִּי יִצְחָק, שִׁירָה וַדַּאי. מַה שִּׁירָהכגון שירת הים שאמר את השירה הזאת לה' נִמְשֶׁכֶת בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִמַּעְלָה לְמַטָּה, נמשכה ברוה"ק מלמעלה למשה (מלכות לזעיר אנפין) כדי שיאמר לישראל אַף כָּךְ דְּבָרִים אֵלּוּ נִמְשָׁכִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִמַּעְלָה לְמַטָּה, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה. שהדברים היו צריכים להיאמר בדווקא מתוך שירה ובצורת שירה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב ׳אֶת הַשִּׁירָה׳, וְכִי שִׁירָה אִקְרֵי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, שִׁירָה וַדַּאי. מַה שִׁירָה אִתְמַשְּׁכָא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, אוּף הָכִי מִלִּין אִלֵּין אִתְמַשְּׁכָן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּבְגִין כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה.
טעם שקרא משה לעליונים עד לא יאמר דבר - שבשם הוי׳ שקרא הרעיש כל העולמות
בֹּא רְאֵה,שכן הוא שגילה להם באותו היום סודות נשגבים כָּל זֶה אָמַר מֹשֶׁההיינו ההקדמה לגילוי הסודות וְקָרָא לָעֶלְיוֹנִים טֶרֶם יֹאמַר דָּבָר, שֶׁכָּתוּב ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם׳ (דברים לב, א), ׳יַעֲרֹף כַּמָּטָר וְגוֹ'׳. הקדים ואמר ששירה זו מתגלית מלעילא לתתא, כמו המטר שמרעיף חיים לעולם מלמעלה למטה. וְכָל כָּךְ לָמָּה?מדוע היה צריך להקדים ולקרוא לכולם קודם, מִשּׁוּם ׳כִּי שֵׁם יהו"ה אֶקְרָא׳ הבו גודל לאלוהינו. וכשקרא בשם ה', היינו לגלות מעומק הנהגתה מצד זו"ן, כי 'שם' היינו המלכות והוי"ה הינו ז"א, (דברים לב, ג) - עַד שֶׁיֹּאמַר דָּבָר, שהוא הקריאה בשם ה', הִרְעִישׁ כָּל הָעוֹלָמוֹת.לשמוע דברי תוכחתו.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כּוּלֵי הַאי אָמַר מֹשֶׁה, וְקָרָא לְעִלָּאִין, עַד לָא יֵימָּא מִלָּה, דִּכְתִּיב ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם׳, ׳יַעֲרוֹף כַּמָּטָר וְגוֹ'׳. וְכָל כַּךְ לָמָּה. מִשּׁוּם ׳כִּי שֵׁם יהו"ה אֶקְרָא׳ - עַד דְּיֵימָּא מִלָּה, אַרְעִישׁ כֻּלְּהוּ עָלְמִין.
תמיהת הקול על משה בן אדם שמרעיש העולמות - ובקריאת שם הוי׳ נשתתקו והקשיבו
לָמַדְנוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה׳ (דברים לב, א), הִתְרַגְּשׁוּ הָעוֹלָמוֹת. יָצָא קוֹלמן השמים וְאָמַר: מֹשֶׁה מֹשֶׁה, מַדּוּעַ אַתָּה מַרְעִישׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם?הלא אַתָּהאדם ולא מלאך, ואיך יתכן ש בְּנוֹ שֶׁל אָדָם, וּבִגְלָלְךָ הִתְרַגֵּשׁ הָעוֹלָם? פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי שֵׁם יהו"ה אֶקְרָא׳ ואין אני עושה זאת לכבודי אלא לכבוד ה' שאני קורא בשמו, מיד כששמעו את דבריו (דברים לב, ג) - בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁתַּתְּקוּכל העולמות וְהִקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו.
בלשון הזוהר
תָּאנָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאָמַר מֹשֶׁה ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה׳ (דברים לב, א), אִתְרְגִּישׁוּ עָלְמִין. נָפַק קָלָא וְאָמַר, מֹשֶׁה מֹשֶׁה, אֲמַאי אַתְּ מַרְעִישׁ עָלְמָא כֹּלָּא. אַתְּ בְּרֵיהּ דְּבַר נָשׁ, וּבְגִינָךְ אִתְרְגִּישׁ עָלְמָא. פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי שֵׁם יהו"ה אֶקְרָא׳ - בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִשְׁתָּתָקוּ, וַאֲצִיתוּ מִלּוֹי.
כמה חביבין ישראל לפני הקבה בראשונה גוי קדוש ולבסוף קדש
סוד החכמה העליונה הנקראת קדש והלבנה המתברכת מהיסוד
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.