ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בשלח · מאמר 24

׳נטית ימינך תבלעמו ארץ׳

זוהר ח"ב, פרשת בשלח, דף נט:
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

מעשי הימין בגאולת ישראל וירושת הארץ במילה

׳נטית ימינך תבלעמו ארץ׳ - השבעת הארץ לבלוע את המצרים

מו] נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. וכאן יש לשאול שאמר לשון 'נטית' ׳נָטִיתָ יְמִינְךְ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׳ (שמות טו, יב). הֲרֵי נֶאֱמַרשתרגם התרגום 'ארימת' והיינו שֶׁהֵרַמְתָּ יְמִינְךְ. והיינו כדי שתשאר השמאל לבדה ותפעול דין בחוזקה, ללא התערבות של חסד ורחמים אָמַר רַבִּי יִצְחָק,לפרש הֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ בוֹ הַחֲבֵרִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הוֹצִיא הקב"ה אֶת הַמִּצְרִיםמתים מֵתִים מִתַּחַת לַמַּיִם, אָמַר היא הארץ העליונה לָאָרֶץ: כַּנְּסִי אוֹתָם שיזכו לקבורה לְתוֹכֵךְ. וְלֹא שאמרה ומה אם בשעה שלא קבלתי אלא דמו של הבל נאמר לי ארורה האדמה, ועכשיו היאך אני יכולה לקבל דמן של כל אלו האוכלוסין רָצְתָה. עַד שֶׁהוֹשִׁיט הקב"ה אֶת יְמִינוֹ כְּנֶגְדָּהּ וְהִשְׁבִּיעַ ע"י שנשבע לה שלא יעמידה בדין על כך אוֹתָהּ,מיד אָז בָּלְעָה אוֹתָם הָאֲדָמָה. זֶהוּנטית ידך'- בשבועה כדי ש שֶׁכָּתוּב ׳תִּבְלָעֵמוֹ וטעם שזכו לכבוד הקבורה, מפני שקבלו את יעקב ובניו בכבוד גדול [ילקו"ש בשלח רנא] אָרֶץ׳. אָמַר רַבִּי לחלוק על דברי רבי יצחק שאין הנטית לשון שבועה אלא אֶלְעָזָר, ׳נָטִיתָהרמת ימינך יְמִינְךְ׳ - לְהַפְרִידָהּ מִןכדי שתישאר השמאל לבד הַשְּׂמֹאל, וְאָז נַעֲשָׂה בָּהֶם בתוקף ובחוזק ע"י השמאל דִּין.

בלשון הזוהר

׳נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׳ (שמות טו, יב). הָא אִתְּמַר, אֲרִימַת יְמִינְךָ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הָא אִתְּעָרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא, דְּכַד אַפִּיק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִצְרָאֵי מֵתִין מִתְּחוֹת מַיָּא, אָמַר לְאַרְעָא: כָּנִישׁ לוֹן בְּגַוָּוךְ, וְלָא בָּעָאת. עַד דְּאוֹשִׁיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְמִינָא לְקַבְּלָהּ, וְאוּמֵי לָהּ, כְּדֵין בְּלָעַתְינוּן אַרְעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׳. אָמַר ר' אֶלְעָזָר, ׳נָטִיתָ יְמִינְךָ׳ - לְאַפְרְשָׁא לָהּ מִשְּׂמָאלָא וּכְדֵין אִתְעָבִיד בְּהוּ דִּינָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳נחית בחסדך׳ - ימינך גדולה, זרועך גבורה, ואור פניך צדיק

(שמות טו יג) ׳נָחִיתָ בְחַסְדְּךְ עַם זוּ גָּאָלְתָּויש להקשות דבשלמא נחית בחסדך, אך מה טעם נאמר נהלת בעזך ולשם מה צריך 'עוז', ועוד שא"א שה"נהלת' יהי' רק ע"י עוז מתוך בלבול וטורף ובלי השקט, ולכן פירש כי כנגד הפסוק הזה אמר דוד המלך בתהילים ׳(שמות טו, יג)׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ורמוז על ענין ג' מידות בהנהגת ה' 'כי לא בחרבם ירשו ארץ', 'וזרועם לא הושיעה למו', (תהלים מד, ד) ׳כִּי יְמִינְךְ וּזְרוֹעֲךְ וְאוֹר פָּנֶיךְ כִּי רְצִיתָם׳,'נחית בחסדך' כנגד ׳כִּי יְמִינְךְ׳ - זוֹ כי שניהם מצד הארת חסד בסוד אברהם גְדוֹלָה. ׳נֵהַלְתָּ בְעָזְךְ׳ - זֶה שֶׁכָּתוּב ׳וּזְרוֹעֲךְ׳ עוזך וזרועך הם מאותו שורש פנימי , זוֹ גְבוּרָה. מצד יצחק ׳אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךְ׳ - זֶה שֶׁכָּתוּב ׳וְאוֹר פָּנֶיךְ כִּי רְצִיתָם׳ - זֶה[ דהיינו כשהת"ת מאיר למלכות- רמ"ק]. כל ארבעת רגלי המרכבה [חגת"ם] הזה [ וי"ג אור פניך כי רציתם זה צדיק והיינו מצד יסוד ומה שאמר שכולם נזכרים בפסוק היינו כל השש ספירות כי חו"ג כלולים בת"ת ויסוד כולל נו"ה] צַדִּיק. וְכֻלָּם נִמְצָאִים בַּכָּתוּב.

בלשון הזוהר

׳נָחִיתָ בְּחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְת׳ (שמות טו, יג) ׳ָּ׳, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנְיךָ כִּי רְצִיתָם׳ (תהלים מד, ד) - ׳כִּי יְמִינְךָ׳ - דָּא גְּדוֹלָה. ׳נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ׳ - דָּא דִּכְתִּיב ׳וּזְרוֹעֲךָ׳, דָּא גְּבוּרָה. ׳אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׳ - דָּא דִּכְתִּיב, ׳וְאוֹר פָּנְיךָ כִּי רְצִיתָם׳ - דָּא צַדִּיק. וְכֻלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי בִּקְרָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳תפול עליהם אימתה ופחד׳ - אימתה רומזת ליראת השכינה

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד. ומקשה מהו לשון ׳תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד׳ (שמות טו, טז). ׳אֵימָתָה׳ כי בתוספת הת' רומז לענין נקבה? ׳אֵימָה׳ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה ׳אֵימָתָה׳ ועל מה באה לרמז ת' זו, שֶׁהֲרֵי אֵין לְךְ אוֹת אוֹ מִלָּה אַחַת בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בָּהּ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים? מַה זֶּה ׳אֵימָתָה׳? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּלוֹמַר יִרְאַת הַשְּׁכִינָה. שהיא אימה גדולה וגבוהה הרבה יותר, שמשתלשלת מן הגבורה העליונה [בסוד נוקבא] ו"פחד' היינו בקומה שתחת מצד תפארת [ז"א]

בלשון הזוהר

׳תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד׳ (שמות טו, טז). ׳אֵימָתָה׳, ׳אֵימָה׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳אֵימָתָה׳. דְּהָא לֵית לָךְ אָת אוֹ מִלָּה חֲדָא בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא אִית בָּהּ רָזִין עִלָּאִין. מַאי ׳אֵימָתָה׳. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כְּלוֹמַר דְּחִילוּ דִּשְׁכִינְתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳תבאמו ותטעמו׳ - דור המילה הראוי לרשת ארץ ולהיקרא צדיק

תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ. כְּמוֹ זֶהיש לדקדק בלשון הכתוב ׳תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךְ וְגוֹ'׳מהו (שמות טו, יז). ׳תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ׳? ׳תְּבִיאֵם וְתִטָּעֵם׳ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה ׳תְּבִאֵמוֹ׳ בתוספת ו'? אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת עַל אוֹתוֹ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן שֶׁמָּל יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְגַּלָּה בָּהֶם גִּלּוּי שֶׁל הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל שְׁמוֹ שֶׁל ע"י הפריעה נתגלתה אות י' של שם הוי"ה הקב"ה, שֶׁאֵלֶּה אֲחוּזִים בְּו', משם הוי"ה היא מידת היסוד דז"א [שלא כמו הדור אשר יצאו ממצרים שמלו ולא פרעו רק אח"כ במרה] וְאֵלֶּה רְאוּיִים לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ. כַּכָּתוּב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִיםע"י שימולו ויעמדו בסוד צדיק ובתיקון היסוד ממילא מובטח להם כי לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (ישעיה ס, כא) - שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּמּוֹל וְהִתְגַּלָּה בּוֹ הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ, בקדושה שלא לפוגמו נִקְרָא צַדִּיק. שע"י מעשיו נהיה מרכבה ליסוד שנקרא צדיק מִשּׁוּם כָּךְ, ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ וע"ז ביקשו כלל ישראל תבאמו ותטעמו לכל האחוזים באות ו' [ורוה"ק מדברת מתוך גרונם שהרי הם שלא זכו להיות פרועים באותה שעה לא זכו ליכנס לא"י וע"כ ביקשו תבאמו ותטעמו לכל אלו שיזכו לזה].

בלשון הזוהר

כְּהַאי גַּוְונָא, ׳תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ וְגוֹ'׳ (שמות טו, יז). ׳תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ׳, ׳תְּבִאֵם וְתִטָּעֵם׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳תְּבִאֵמוֹ׳. אֶלָּא רוּחָא דְּקוּדְשָׁא אָמַר, עַל אִינּוּן דָּרָא בַּתְרָאָה, דְּגָזַר יְהוֹשֻׁעַ, וְאִתְגַּלְיָא בְּהוּ גִּלּוּיָא דִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא דִּשְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִלֵּין אֲחִידָן בֵּיהּ בְּו', וְאִלֵּין אִתְחֲזִיאוּ לְמֵירַת אַרְעָא. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (ישעיהו ס, כא) - דְּכָל מַאן דְּאִתְגְּזַר, וְאִתְגַּלְיָא בֵּיהּ רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, וְנָטִיר לֵיהּ, אִקְרֵי צַדִּיק. בְּגִין כַּךְ, ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ו׳ יתרה בתבאמו- רמז לאחוזים בתפארת וסודות אותיות התורה

וְעַל זֶה ׳תְּבִאֵמוֹ׳, ו' יְתֵרָה. ׳תְּבִאֵמוֹ׳ לְאוֹתָם הָאֲחוּזִים בְּו'(תפארת) [וטעם הדבר: שאלו שמלו ולא פרעו ואחוזים רק במלכות, יש להם אחיזה בארץ אך שלא בקביעות, לעומתם אלו שגם פרעו ונשלמו מצד היסוד, הרי שהמלכות מחזרת אחריהם להתאחד עם מידת היסוד שלהם, ועי"כ יזכו לרשת את הארץ בקביעות - רמ"ק. (תִּפְאֶרֶת). ומה שאמר ׳וְתִטָּעֵמוֹ׳ בא לרמוז ענין נוסף שאין הבקשה רק על הביאה לא"י אלא על נטיעתם שם ממש מצד הארת המלכות שגילויה בתוקף הארתה דווקא מצד ארץ ישראל,, כַּנֶּאֱמַר ׳נֵצֶר מַטָּעַיאלו הם ישראל קדושים שנקראו נצר מטעי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳' בסוד תפארת דו"ק (ישעיה ס, כא) - לְאוֹתָם שֶׁאֲחוּזִים בְּו', מצד ו"ק דתפארת, וּלְאוֹתָם אַחֲרוֹנִיםדורו של יהושע הִתְעוֹרֵר הַדָּבָר. לקבל את אותה הזכות ליכנס לא"י בזכות אותה הו' הרי וְאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה אוֹ אוֹת קְטַנָּה בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בָּהּ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וּטְעָמִים קְדוֹשִׁים. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַיּוֹדְעִים בָּהֶם.

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא ׳תְּבִאֵמוֹ׳, ו' יְתֵירָה, ׳תְּבִיאֵמוֹ׳ לְאִינוּן דַּאֲחִידָן בְּו'. ׳וְתִטָּעֵמוֹ׳ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ - לְאִינוּן דַּאֲחִידָן בְּו', וּלְאִינּוּן בַּתְרָאֵי, אִתְּעַר מִלָּה. וְלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, אוֹ אָת זְעֵירָא בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלֵית בָּהּ רָזִין עִלָּאִין, וְטַעֲמִין קַדִּישִׁין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיַדְעִין בְּהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׳

מי מרה נמתקים בחוק ומשפט

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.