יהי רקיע... ויהי מבדיל בין מים למים
׳יהי רקיע׳ - בהתעוררות השמאל נבראו המחלוקת והגיהנם
׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג) - מִכָּאן הִיא הָהתחלה לִמְצֹא גְנָזִים אֵיךְ נִבְרָא הָעוֹלָם בִּפְרָט. שֶׁעַד כָּאן הָיָה בִּכְלָל, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לִהְיוֹת כְּלָל, לִהְיוֹת כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל. עַד כָּאן הָיָה הַכֹּל תָּלוּי בָּאֲוִיר מִסּוֹד אֵין סוֹף. כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּשֵּׁט הַכֹּחַ בַּהֵיכָל הָעֶלְיוֹן סּוֹד שֶׁל אֱלֹהִים, כָּתוּב בּוֹ אֲמִירָה, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים׳. שֶׁהֲרֵי לְמַעְלָה לֹא כָתוּב בּוֹ אֲמִירָה בִּפְרָט, וְאַף עַל גַּב שֶׁ ׳בְּרֵאשִׁית׳ הוּא מַאֲמָר, אֲבָל לֹא כָתוּב בּוֹ וַיֹּאמֶר. ׳וַיֹּאמֶר׳ הַזֶּה הוּא עוֹמֵד לִשְׁאֹל וְלָדַעַת.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר אלהי"ם יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג). מֵהָכָא אִיהוּ שֵׁירוּתָא לְאַשְׁכָּחָא גְּנִיזִין הֵיךְ אִתְבְּרִי עָלְמָא בִּפְרָט, דְּעַד הָכָא הֲוָה בִּכְלָל, וּבָתַר אִתְהַדַּר כְּלָל לְמֶהֱוֵי כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל. עַד הָכָא הֲוָה כֹּלָּא תַּלְיָא בַּאֲוִירָא מֵרָזָא דְאֵין סוֹף, כֵּיוָן דְּאִתְפַּשַּׁט חֵילָא בְּהֵיכָלָא עִלָּאָה רָזָא דֶאלהי"ם כְּתִיב בֵּיהּ אֲמִירָה, ׳וַיֹּאמֶר אלהי"ם׳, דְּהָא לְעֵילָּא לָא כְּתִיב בֵּיהּ אֲמִירָה בִּפְרָט, וְאַף עַל גַּב דִּ ׳בְרֵאשִׁית׳ מַאֲמָר הוּא, אֲבָל לָא כְּתִיב בֵּיהּ וַיֹּאמֶר. דָּא ׳וַיֹּאמֶר׳ אִיהוּ קָיְימָא לְמִשְׁאַל וּלְמִנְדַּע,
ויאמר כח שהתרומם בחשאי - לידת ההיכל וקול הנשמע בחוץ
׳וַיֹּאמֶר׳, כֹּחַ שֶׁהִתְרוֹמֵם וַהֲרָמָתוֹ בַּחֲשַׁאי מִסּוֹד אֵין סוֹף, בְּסוֹד (נ"א: בראש) שֶׁל מחֲשָׁבָה. ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים׳ - עַכְשָׁו הוֹלִיד אוֹתוֹ הַהֵיכָל מִמַּה שֶּׁנתעברה מהזֶּרַע קֹדֶשׁ, וְהוֹלִיד בַּחֲשַׁאי. וְהַהוּא שֶׁנולד, נִשְׁמָע בַּחוּץ מִי שֶׁהוֹלִיד אוֹתוֹ, הוֹלִיד בַּחֲשַׁאי שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כְּלָל. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ מִי שֶּׁיָּצָא, נַעֲשָׂה קוֹל שֶׁנִּשְׁמָע בַּחוּץ.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר׳ - חֵילָא דְּאִתָּרַם, וַאֲרָמוּתָא בַּחֲשַׁאי מֵרָזָא דְאֵין סוֹף בְּרָזָא (נ"א: בְּרֵישָׁא) דְמַחֲשָׁבָה. ׳וַיֹּאמֶר אלהי"ם׳ - הַשְׁתָּא אוֹלִיד הַהוּא הֵיכָלָא מִמָּה דְּאִתְעַדִּיאַת מִזַּרְעָא דְקֹדֶשׁ, וְאוֹלִיד בַּחֲשַׁאי. וְהַהוּא דְּאִתְיְלַד אִשְׁתְּמַע לְבַר, מַאן דְּאוֹלִיד לֵיהּ אוֹלִיד בַּחֲשַׁאי דְּלָא אִשְׁתְּמַע כְּלָל. כֵּיוָן דְּנָפַק מִנֵּיהּ מַאן דְּנָפַק אִתְעֲבִיד קוֹל דְּאִשְׁתְּמַע לְבַר.
יהי אור סוד אבא ואמא - שיבה לנקודה הראשונה להתפשטות
׳יְהִי אוֹר׳ - כָּל מַה שֶּׁיָּצָא, בְּסוֹד זֶה יָצָא. ׳יְהִי׳ - עַל סוֹד שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהוּא י"ה, ואַחַר כָּךְ חָזַר לַנְּקֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה לִהְיוֹת תחילה לְהִתְפַּשֵּׁט לְדָבָר אַחֵר אוֹר.
בלשון הזוהר
׳יְהִי אוֹר׳ - כָּל מָה דְּנָפַק, בְּרָזָא דָא נָפַק. ׳יְהִי׳ - עַל רָזָא דְאַבָּא וְאִמָא דְּאִיהוּ י"ה, וּלְבָתַר אִתְהַדַּר לִנְקוּדָה קַדְמָאָה, לְמֶהֱוֵי שֵׁירוּתָא לְאִתְפַּשְּׁטָא לְמִלָּה אָחֳרָא אוֹר.
אין סוף בוקע מהאויר הסתום - גילוי נקודת י' הראשונה
׳וַיְהִי אוֹר׳ - אוֹר שֶׁכְּבָר הָיָה. ׳אוֹר׳ זֶה רזא סְתִימָא, הִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה וְנִבְקְעָה מִסּוֹד הַסֵּתֶר שֶׁל האֲוִיר הָעֶלְיוֹן הַסתום. בָּקַע בַּתְּחִלָּה וְהוֹצִיא נְקֻדָּה אַחַת סְתוּמָה מִסּוֹד שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין סוֹף בָּקַע מֵאֲוִיר שֶׁלּוֹ וְגִלָּה נְקֻדָּה זוֹ י'. כֵּיוָן שֶׁי' זוֹ הִתְפַּשְּׁטָה, מַה שֶּׁנִּשְׁאָר נִמְצָא אוֹר מֵאוֹתוֹ סוֹד שֶׁל אוֹתוֹ אֲוִיר סְתִימָאָה. כְּשֶׁנִּמְצְאָה מִמֶּנּוּ נְקֻדָּה רִאשׁוֹנָה י' הִתְגַּלְּתָה אַחַר כָּךְ עָלָיו, מגיעה וְלֹא מגיעה. כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּשֵּׁט, יָצָא, וְהוּא הוּא הָאוֹר שֶׁנִּשְׁאָר מֵהאֲוִיר, וְהַיְנוּ אוֹר שֶׁכְּבָר הָיָה, וְזֶה עוֹמֵד.
בלשון הזוהר
׳וַיְהִי אוֹר׳ - אוֹר דִּכְבָר הֲוָה. ׳אוֹר׳ - דָּא רָזָא סְתִימָא, אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּאִתְפַּשַּׁט וְאִתְבְּקַע מֵרָזָא דְסִתְרָא דַּאֲוִיר עִלָּאָה סְתִימָא, בָּקַע בְּקַדְמֵיתָא וְאַפִּיק חַד נְקוּדָּה סְתִימָא מֵרָזָא דִילֵיהּ, דְּהָא אֵין סוֹף בָּקַע מֵאֲוִירָא דִילֵיהּ וְגַלִּי הַאי נְקוּדָּה י', כֵּיוָן דְּהַאי י' אִתְפַּשַּׁט מָה דְּאִשְׁתְּאַר אִשְׁתַּכַּח אוֹר מֵהַהוּא רָזָא דְּהַהוּא אֲוִיר סְתִימָאָה. כַּד אִשְׁתַּכַּח מִנֵּיהּ נְקוּדָּה קַדְמָאָה י', אִתְגְּלִי לְבָתַר עֲלֵיהּ, מָטֵי וְלָא מָטֵי, כֵּיוָן דְּאִתְפַּשַּׁט נָפַק וְאִיהוּ הוּא אוֹר דְּאִשְׁתְּאַר מֵאֲוִיר, וְהַיְנוּ אוֹר דִּכְבָר הֲוָה, וְהָא קָיְימָא.
יציאת הנקודה והסתלקותה בגניזה - מאירה ומאחדת הכל
יָצָא וְהִסְתַּלֵּק וְנִגְנַז, וְנִשְׁאֲרָה נְקֻדָּה אַחַת מִמֶּנּוּ שֶׁתִּהְיֶה מַגִּיעָה תָּמִיד בְּדֶרֶךְ גְּנוזה בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה, מַגִּיעה וְלֹא מַגִּיעה. מֵאִיר בּוֹ בְּדֶרֶךְ נְקֻדָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן הַכֹּל אָחוּז זֶה בָּזֶה, מֵאִיר בָּזֶה וּבָזֶה. כְּשֶׁעוֹלֶה, כּוּלָּם עוֹלִים וְנֶאֱחָזִים בּוֹ, וְהוּא מַגִּיעַ וְנִגְנָז בִּמְקוֹם אֵי"ן סוֹ"ף, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה אֶחָד.
בלשון הזוהר
נָפַק וְאִסְתַּלַּק וְאִתְגְּנִיז וְאִשְׁתְּאַר חַד נְקוּדָּה מִנֵּיהּ לְמֶהֱוֵי מָטֵי תָּדִיר בְּאוֹרַח גְּנִיזוּ בְּהַהִיא נְקוּדָּה, מָטֵי וְלָא מָטֵי, נָהִיר בֵּיהּ בְּאֹרַח נְקוּדָּה קַדְמָאָה דְּנָפַק מִנֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא אָחִיד דָּא בְּדָא, נָהִיר בְּהַאי וּבְהַאי, סָלִיק, כֹּלָּא סָלְקִין וְאִתְאַחֲדָן בֵּיהּ, וְאִיהוּ מָטֵי וְאִגְּנִיז בַּאֲתַר דְּאֵין סוֹף, וְכֹלָּא חַד אִתְעֲבִיד.
כ"ב אותיות אור וחושך נחקקות ברקיע ומאירות תורה
אוֹתו נְקֻדַּה שֶׁל אוֹר, אוֹר הוּא, וּמִתְפַּשֵּׁט, וּמְאִירִים בּוֹ שֶׁבַע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל א"ב וְלֹא קָרְשׁוּ, ולַחִים הָיוּ. לְאַחַר מִכֵּן יָצָא חֹשֶׁךְ, וְיָצְאוּ בוֹ שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל הָא"ב וְלֹא נִקְרְשׁוּ, נִקְרְשׁוּ וְעוֹמְדִים לַחִים. יָצָא רָקִיעַ שֶׁהִפְרִיד אֶת המַחֲלֹקֶת שֶׁל שְׁנֵי צְדָדִים, וְיָצְאוּ בוֹ שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְכָךְ הֵן כ"ב. דִּלְּגוּ שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת שֶׁל צַד זֶה וְשֶׁבַע שֶׁל צַד זֶה, וְנֶחְקְקוּ כֻלָּם בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ, וְהָיוּ עוֹמְדִים לַחִים. נִקְרַשׁ אוֹתוֹ רָקִיעַ, וְנִקְרְשׁוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְאגלימו וְהִצְטַיְּרוּ בְּצִיּוּרֵיהֶם, וְנֶחְקְקָה שָׁם הַתּוֹרָה לְהָאִיר לַחוּץ.
בלשון הזוהר
הַהוּא נְקוּדָּה דְאוֹר, אוֹר אִיהוּ, וְאִתְפַּשַּׁט, וּנְהִירוּ בֵּיהּ שֶׁבַע אַתְוָון דְּאַלְפָא בֵּיתָא, וְלָא אִקְּרִישׁוּ וְלַחִים הֲווּ. נָפַק חֹשֶׁךְ לְבָתַר וְנָפְקוּ בֵּיהּ שֶׁבַע אַתְוָון אַחֲרָן דְּאַלְפָא בֵּיתָא וְלָא אִקְּרִישׁוּ וְקָיְימוּ לַחִים. נָפַק רָקִיעַ דְּאַפְרִישׁ מַחְלוֹקֶת דִּתְרֵין סִטְרִין וְנָפְקוּ בֵּיהּ תְּמַנְיָא אַתְוָון אָחֳרָנִין, כְּדֵין כ"ב. דָּלְגוּ שֶׁבַע אַתְוָון דְּהַאי סִטְרָא וְשֶׁבַע דְּהַאי סִטְרָא, וְאִתְגְּלִיפוּ כֻּלְּהוּ בְּהַהוּא רָקִיעַ וַהֲווּ קָיְימִי לַחִים, אִקְּרִישׁ הַהוּא רָקִיעַ, וְאִקְּרִישׁוּ אַתְוָון וְאִגְּלִימוּ וְאִתְצַיְּירוּ בְּצִיּוּרַיְיהוּ, וְאִגְּלִיף תַּמָּן אוֹרַיְיתָא לְאַנְהָרָא לְבַר.
אל גדול מאויר ראשון - הכללת ימין ושמאל זה בזה
׳יְהִי אוֹר׳ - שֶׁהוּא אֵל גָּדוֹל סוֹד שֶׁיָּצָא מֵאֲוִיר רִאשׁוֹן. ׳וַיְהִי׳ - סוֹד החֹשֶׁךְ שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים, ׳אוֹר׳ שֶׁנִּכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין. וְכָךְ מִסּוֹד שֶׁל אֵל נהיה אֱלֹהִים, נִכְלָל יָמִין בִּשְׂמֹאל וּשְׂמֹאל בְּיָמִין.
בלשון הזוהר
׳יְהִי אוֹר׳ - דְּהוּא אֵל גָּדוֹל, רָזָא דְּנָפִיק מֵאֲוִיר קַדְמָאָה. ׳וַיְהִי׳ - רָזָא דְחֹשֶׁךְ דְּאִקְּרִי אלהי"ם. ׳אוֹר׳ - דְּאִתְכְּלִיל שְׂמָאלָא בְּיַמִּינָא. וּכְדֵין מֵרָזָא דְא"ל הָוֵי אלהי"ם, אִתְכְּלִיל יַמִּינָא בִּשְׂמָאלָא וּשְׂמָאלָא בְּיַמִּינָא.
׳כי טוב׳ - עמוד האמצעי המבדיל המחלוקת ומשלים הכל
׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - זֶה עַמּוּד הָאֶמְצָעִי. ׳כִּי טוֹב׳ - הֵאִיר מַעְלָה וּמַטָּה וּלְכָל שְׁאָר הַצְּדָדִים בְּסוֹד יהו"ה, הַשֵּׁם שֶׁנאחז לְכָל הַצְּדָדִים. ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים וְגוֹ'׳ - הִבדיל אֶת המַחֲלֹקֶת לִהְיוֹת הַכֹּל שָׁלֵם.
בלשון הזוהר
׳וַיַּרְא אלהי"ם אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. ׳כִּי טוֹב׳ - אַנְהִיר עֵילָּא וְתַתָּא וְכָל שְׁאָר סִטְרִין בְּרָזָא יהו"ה שְׁמָא דְּאָחִיד לְכָל סִטְרִין. ׳וַיַּבְדֵּל אלהי"ם וְגוֹ'׳ - אַפְרִישׁ מַחְלוֹקֶת לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא שְׁלִים.
קריאת יום מעמוד האמצעי וקריאת לילה מהלבנה השולטת
׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ (בראשית א, ה). מַהוּ ׳וַיִּקְרָא׳ קָרָא וְזִמן לְהוֹצִיא מֵהָאוֹר הַשָּׁלֵם הַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע, אוֹר אֶחָד שֶׁהוּא יְסוֹד הָעוֹלָם שֶׁעָלָיו עוֹמְדִים הָעוֹלָמוֹת. וּמֵאוֹתוֹ אוֹר נשלם עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, הִתְפַּשֵּׁט יְסוֹד חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁהוּא יוֹם מִצַּד הַיָּמִין. ׳וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ - קָרָא וְזִמן וְהוֹצִיא מִצַּד הַחֹשֶׁךְ נוּקְבָּא אַחַת, הַלְּבָנָה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, וְנִקְרֵאת לַיְלָה, הַסּוֹד שֶׁל אדנ"י, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ.
בלשון הזוהר
׳וַיִּקְרָא אלהי"ם לאור יום׳. מַהוּ ׳וַיִּקְרָא׳, קָרָא וְזַמִּין לְאַפָּקָא מֵהַאי אוֹר שְׁלִים דְּקָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא חַד נְהִירוּ, דְּאִיהוּ יְסוֹדָא דְּעָלְמָא דַּעֲלֵיהּ קָיְימִין עָלְמִין, וּמֵהַהוּא אוֹר אַשְׁלִים עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְפַּשַּׁט יְסוֹדָא חַי עָלְמִין דְּאִיהוּ יוֹם מִסִּטְרָא דְיַמִּינָא. ׳וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ - קָרָא וְזַמִּין וְאַפִּיק מִסִּטְרָא דְחֹשֶׁךְ חַד נוּקְבָא סִיהֲרָא דְּשָׁלְטָא בְּלֵילְיָא וְאִקְּרִי לַיְלָה, רָזָא דַּאדנ"י, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ.
שלוש הנקודות זרע הקודש מתחברות ביסוד הנקרא כל
נִכְנָס הַיָּמִין בְּאוֹתוֹ עַמּוּד הַשָּׁלֵם שֶׁבָּאֶמְצַע כָּלוּל בְּסוֹד הַשְּׂמֹאל, וְעָלָה לְמַעְלָה עַד נְקֻדָּה הרִאשׁוֹנָה, וְנטל וְאוֹחֵז שָׁם כֹּחַ שֶׁל שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת: חוֹלָ"ם שׁוּרֻ"ק חִירִ"ק, זֶרַע קֹדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי אֵין זֶרַע שֶׁנִּזְרַע מִלְּבַד בסּוֹד זֶּה. וְהִתְחַבֵּר הַכֹּל בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְהוֹצִיא יְסוֹד הָעוֹלָם, ומחמת זֶה נִקְרָא כֹּל, שֶׁאוֹחֵז אֶת הַכֹּל בְּאוֹר התאוות.
בלשון הזוהר
עָאל יַמִּינָא בְּהַהוּא עַמּוּדָא שְׁלִים דִּבְאֶמְצָעִיתָא, כְּלִיל בְּרָזָא דִשְׂמָאלָא, וְסָלִיק לְעֵילָּא עַד נְקוּדָּה קַדְמָאָה, וְנָטִיל וְאָחִיד תַּמָּן חֵילָא דִּתְלָת נְקוּדִּין ׳חֹלֶם שׁוּרֶק חִירֶק׳ זֶרַע קֹדֶשׁ, דְּהָא לֵית זַרְעָא דְּאִזְדְּרַע בַּר בְּרָזָא דָא, וְאִתְחַבַּר כֹּלָּא בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְאַפִּיק יְסוֹדָא דְעָלְמָא, וּבְגִין כָּךְ אִקְּרִי כֹּל, דְּאָחִיד לְכֹלָּא בִּנְהִירוּ דְּתִיאוּבְתָּא.
להט השמאל מוציא לבנה - זכר ונקבה משני הצדדים
הַשְּׂמֹאל לַהַט בְּכֹחַ וּהרִיחַ, בְּכָל הַדְּרָגוֹת הרִיחַ רֵיחַ. וּמֵאוֹתוֹ לַהַט שֶׁל האֵשׁ הוֹצִיא אֶת אוֹתָהּ הַנּוּקְבָּא - לְבָנָה. וְאוֹתוֹ הַלַּהַט הָיָה חֹשֶׁךְ, מֵחֲמַת שֶׁהוויתו מֵחֹשֶׁךְ. וּשְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ הוֹצִיאוּ שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ, אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נוּקְבָּא.
בלשון הזוהר
שְׂמָאלָא לָהִיט בְּתוּקְפָּא וְאָרַח, בְּכוּלְּהוּ דַּרְגִין אָרַח רֵיחָא. וּמֵהַהוּא לְהִיטוּ דְאֶשָּׁא אַפִּיק הַהִיא נוּקְבָא סִיהֲרָא. וְהַהוּא לְהִיטוּ הֲוָה חֹשֶׁךְ, בְּגִין דַּהֲוָה מֵחֹשֶׁךְ. וּתְרֵין סִטְרִין אִלֵּין אַפִּיקוּ תְּרֵין דַּרְגִין אִלֵּין, חַד דְּכַר וְחַד נוּקְבָא.
יציאת צבאות ורוחות קדושות מסוד יהוה צבאות
הַיְסוֹד אָחוּז בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי מֵאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת אוֹר שׁהיתה בּוֹ. שֶׁמכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ עַמּוּד הָאֶמְצָעִי הִשְׁתַּלֵּם וְעָשָׂה שָׁלוֹם לְכָל הַצְּדָדִים, נוֹסָף בּוֹ אוֹר מִלְמַעְלָה וּמִכָּל הַצְּדָדִים בְּחֶדְוָה שֶׁהַכֹּל בּוֹ, וּמֵאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת חֶדְוָה יָצָא יְסוֹד הָעוֹלָמות וְנִקְרָא מוּסָף. מִכָּאן יָצְאוּ כָּל הַצְּבָאוֹת לְמַטָּה וְרוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּסוֹד יהו"ה צְבָאוֹ"ת, אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת.
בלשון הזוהר
יְסוֹדָא אָחִיד בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא מֵהַהוּא תּוֹסֶפֶת נְהוֹרָא דַּהֲוָה בֵּיהּ, דְּכֵיוָן דְּהַהוּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִשְׁתְּלִים וְעָבִיד שְׁלָם לְכָל סִטְרִין, כְּדֵין אִתּוֹסַף בֵּיהּ נְהִירוּ מֵעֵילָּא וּמִכָּל סִטְרִין בְּחֶדְוָה דְּכֹלָּא בֵּיהּ, וּמֵהַהוּא תּוֹסֶפֶת דְּחֶדְוָה נָפִיק יְסוֹדָא דְעָלְמִין וְאִקְּרִי מוּסָף. מֵהָכָא נָפְקִין כָּל חֲיָילִין לְתַתָּא וְרוּחִין וְנִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין בְּרָזָא יהו"ה צבאו"ת, א"ל אלה"י הָרוּחוֹת.
תאוות החשך להכלל בימין - הלילה נשאר בחסרון
׳לַיְלָה׳ - אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ מִצַּד הַשְּׂמֹאל מֵאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ. וּמכיון שֶׁתַּאֲוַת אוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ לְהִתְכַּלֵּל בַּיָּמִין, וְנֶחֱלַשׁ כֹּחוֹ, הִתְפַּשֵּׁט מִמֶּנּוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה. כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט זֶה הַלַּיְלָה עַד שלֹא הִסְתַּיֵּם, אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ נִכְנָס וְנִכְלָל בַּיָּמִין, וְהַיָּמִין אוֹחֵז אוֹתו, וְנִשְׁאָר אוֹתוֹ לַיְלָה בְּחִסָּרוֹן.
בלשון הזוהר
׳לַיְלָה׳ - אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא מֵהַהוּא חֹשֶׁךְ. וּבְגִין דְּהַהוּא חֹשֶׁךְ תִּיאוּבְתֵּיהּ לְאִתְכַּלְלָא בְּיַמִּינָא וְחָלַשׁ תּוּקְפֵּיהּ, אִתְפַּשַּׁט מִנֵּיהּ הַאי לַיְלָה. כַּד שָׁארִי לְאִתְפַּשְּׁטָא הַאי לַיְלָה עַד לָא אִסְתַּיַּים הַהוּא חֹשֶׁךְ עָאל וְאִתְכְּלִיל בְּיַמִּינָא וְיַמִּינָא אָחִיד לֵיהּ, וְאִשְׁתְּאַר בִּגְרִיעוּ הַאי לַיְלָה.
תאוות החשך והלילה - מאירים רק כשנכללים באור וביום
וּכְמוֹ שֶׁתַּאֲוַת הַחֹשֶׁךְ לְהִכָּלֵל בָּאוֹר, כָּךְ הַלַּיְלָה תַּאֲוָתוֹ לְהִכָּלֵל בַּיּוֹם. הַחֹשֶׁךְ אוֹרוֹ חָסֵר, וְלָכֵן הוֹצִיא דַרְגָּה בְּחִסָּרוֹן וְלֹא בָּהארה. הַחֹשֶׁךְ לֹא מֵאִיר, אֶלָּא כְּשֶׁנִּכְלָל בְּאוֹר. לַיְלָה שֶׁיצא מִמֶּנּוּ לֹא מֵאִיר אֶלָּא כַּאֲשֶׁר נִכְלָל בַּיּוֹם. חֶסְרוֹן הַלַּיְלָה לֹא מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא בְּמוּסָף. מַה שֶּׁנּוֹסָף כָּאן - חָסֵר כָּאן. בְּמוּסָף יֵשׁ בּוֹ הסוֹד שֶׁל הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וְהסוֹד שֶׁל עַמּוּד הָאֶמְצָעִי בְּכָל הַצְּדָדִים, וְלָכֵן נוֹסְפוּ בוֹ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. בַּלַּיְלָה נִגְרָעִים מִמֶּנּוּ שְׁנֵי אֵלֶּה, וְלָכֵן בפסוק כָּתוּב ׳וַיִּקְרָא׳, וְנחסר מִמֶּנּוּ וָ ׳וי׳, ונכתב ׳קָרָא לָיְלָה׳. כָּאן סוֹד שם שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, חֲקִיקָה שֶׁל כֶּתֶר העֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
וּכְמָה דְּחֹשֶׁךְ תִּיאוּבְתֵּיהּ לְאִתְכַּלְלָא בְּאוֹר, הָכִי לַיְלָה תִּיאוּבְתֵּיהּ לְאִתְכַּלְלָא בְּיוֹם. חֹשֶׁךְ גָּרַע נְהוֹרֵיהּ, וּבְגִין כָּךְ אַפִּיק דַּרְגָּא בִּגְרִיעוּ וְלָא בִּנְהִירוּ. חֹשֶׁךְ לָא נָהִיר אֶלָּא כַּד אִתְכְּלִיל בְּאוֹר. לַיְלָה דְּנָפַק מִנֵּיהּ לָא נָהִיר אֶלָּא כַּד אִתְכְּלִיל בְּיוֹם. גְּרִיעוּ דְּלַיְלָה לָא אִשְׁתְּלִים אֶלָּא בְּמוּסָף, מָה דְּאִתּוֹסַף הָכָא גָּרַע הָכָא. בְּמוּסָף הֲוָה בֵּיהּ רָזָא דִּנְקוּדָּא עִלָּאָה וְרָזָא דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא בְּכָל סִטְרִין, וּבְגִין כָּךְ אִתּוֹסַף בֵּיהּ תְּרֵין אַתְוָון, בְּלֵילְיָא גְּרִיעוּ בֵּיהּ אִלֵּין תְּרֵין, קְרָא כְּתִיב ׳וַיִּקְרָא׳ וְגָרַע מִינֵּיהּ ו"י וּכְתִיב ׳קָרָא לָיְלָה׳, הָכָא רָזָא דִּשְׁמָא דְּשִׁבְעִין וּתְרֵין אַתְוָון גְּלִיפָא דְּכִתְרָא עִלָּאָה:
יקוו המים ותראה היבשה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.