ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 7לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בראשית · מאמר 6

יקוו המים ותראה היבשה

זוהר ח"א, פרשת בראשית, דף יח.
כ-8 דקות קריאה

׳יקוו המים׳ - קו ישר מן הנקודה עד חי העולמים

׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וְגוֹ'׳ (בראשית א, ו) - כָּאן בפרט סּוֹד ההבדלה ׳בֵּין מַיִם׳ עֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים בְּסוֹד הַשְּׂמֹאל ונבראה כָּאן המַחֲלֹקֶת בְּסוֹד הַשְּׂמֹאל. שֶׁעַד כָּאן הוּא סוֹד הַיָּמִין, וְכָאן הוּא סוֹד הַשְּׂמֹאל, וְלָכֵן גדלה המַחֲלֹקֶת בֵּין זֶה לַיָּמִין. הַיָּמִין הוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל, וְלָכֵן בְּיָמִין כָּתוּב הַכֹּל, שֶׁהֲרֵי בּוֹ תְּלוּיָה כָּל הַשְּׁלֵמוּת. כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר השְׂמֹאל, מִתְעוֹרֶרֶת המַחֲלֹקֶת, וּבְאוֹתָהּ מַחֲלֹקֶת מִתְחַזֶּקֶת אֵשׁ הָרֹגֶז, וְיצא מִמֶּנָּה מֵאוֹתָהּ מַחֲלֹקֶת הגֵּיהִנֹּם. וְגֵיהִנֹּם מִתְעוֹרֵר בַּשְּׂמֹאל וְנִדְבָּק.

בלשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר אלהי"ם יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וְגוֹ'׳ (בראשית א, ו) - הָכָא בִּפְרָט, רָזָא לְאַפְרָשָׁא מַיִין עִלָּאִין לְתַתָּאֵי בְּרָזָא דִשְׂמָאלָא, וְאִתְבְּרִי הָכָא מַחְלוֹקֶת בְּרָזָא דִשְׂמָאלָא. דְעַד הָכָא רָזָא דְיַמִּינָא הוּא וְהָכָא אִיהוּ רָזָא דִשְׂמָאלָא, וּבְגִין כָּךְ אַסְגִּיאוּ מַחְלוֹקֶת בֵּין דָּא לְיַמִּינָא. יַמִּינָא אִיהוּ שְׁלִימָא דְּכֹלָּא, וּבְגִין כָּךְ בְּיַמִּינָא כְּתִיב כֹּלָּא דְּהָא בֵּיהּ תַּלְיָיא כָּל שְׁלִימוּ. כַּד אִתְּעַר שְׂמָאלָא אִתְּעַר מַחְלוֹקֶת, וּבְהַהוּא מַחְלוֹקֶת אִתְתַּקַּף אֶשָּׁא דְרוּגְזָא וְנָפַק מִנֵּיהּ מֵהַהוּא מַחְלוֹקֶת גֵּיהִנָּם. וְגֵיהִנָּם בִּשְׂמָאלָא אִתְּעַר וְאִתְדַּבַּק.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ירידת גיהנום למטה - הכללת השמאל בימין והשלום

וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד. ביאור ענין הכעס של משה מצד סדרי החכמה העליונה שחָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שהתבונן בזה והשגיח במַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.שכל עניני והנהגות העולם גנוזים במעשה בראשית, ואף ביסוד הפגם הזה התבונן משה וראה את שורשו נעוץ כבר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הָיְתָה מַחֲלֹקֶת שְׂמֹאל עִם יָמִין,לפי שבתחילה ביקש הקב"ה לברוא את העולם בדין וראה שא"א להתקים אלא במידת הרחמים ומתוך זה נתעוררה כביכול המחלוקת בסדרי ההנהגה וּבְאוֹתָהּ מַחֲלֹקֶת שֶׁהִתְעוֹרֵר בּוֹ הַשְּׂמֹאל,שעצם התעוררות המחלוקת היא מצד 'השמאל' יָצָא בּוֹ הגֵּיהִנֹּם וְנִדְבַּק בּוֹ.בצד השמאל עד שהעמוד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא שֶׁהוּא יוֹם שְׁלִישִׁי,שענינו קו אמצעי ואותה העמוד המורה על הנהגה מלעילא לתתא נִכְנַס בֵּינֵיהֶם וְהִבדיל את הַמַּחֲלֹקֶת וְהסכים לשניהיינו נתן קיום לשני הצדדים כ"א במקומו ובזה הצדדים וְגֵיהִנֹּם יָרַד לְמַטָּה. וּשְׂמֹאל נִכְלַל בַּיָּמִין,בהכנעה ובכך הגבורה הומתקה בחסד וְהָיָה שָׁלוֹם בַּכֹּל.

בלשון הזוהר

חָכְמְתָא דְּמֹשֶׁה בְּהָא אִסְתַּכַּל וּבְעוּבָדָא דִבְרֵאשִׁית אַשְׁגַּח, בְּעוּבָדָא דִבְרֵאשִׁית הֲוָה מַחְלוֹקֶת שְׂמָאלָא בְּיַמִּינָא, וּבְהַהוּא מַחְלוֹקֶת דְּאִתְּעַר בֵּיהּ שְׂמָאלָא נָפַק בֵּיהּ גֵּיהִנָּם וְאִתְדַּבַּק בֵּיהּ. עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְּאִיהוּ יוֹם תְּלִיתָאִי עָאל בֵּינַיְיהוּ וְאַפְרִישׁ מַחְלוֹקֶת וְאַסְכִּים לִתְרֵין סִטְרִין, וְגֵיהִנָּם נָחַת לְתַתָּא. וּשְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בְּיַמִּינָא וַהֲוָה שְׁלָמָא בְּכֹלָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מחלוקת קרח כדוגמת שמאל בימין - משה מבקש להשלים

כְּדוּגְמַת זֶה כֵּן הִיא מַחֲלֹקֶת קֹרַח בְּאַהֲרֹן, שְׂמֹאל בְּיָמִין. הִסְתַּכֵּל מֹשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אָמַר, לִי רָאוּימצד שורשו בתפארת דנשמות כקו אמצעי, את המחלקת לְהַבְדִּיל אֶת המַחֲלֹקֶת בֵּין יָמִין וּשְׂמֹאל.ונתאמץ שאף הגיע עד לאהל דתן ואבירם אך כנגד זה במרדו, ובכך בירר שהוציא עצמו מצד גבורה דקדושה אל חושך דסטרא אחרא הִשְׁתַּדֵּל לְהסכים בֵּינֵיהֶם. וְלֹא רָצָה הַשְּׂמֹאל, וְהִתְחַזֵּק קֹרַח בְּתקיפותוֹ. אָמַר, וַדַּאי גֵּיהִנֹּם בּחוזק הַמַּחֲלֹקֶת, השְׂמֹאל צָרִיךְ לְהִתְדַּבֵּק לְמַעְלָה וּלְהִכָּלֵל בימין, הוּא לֹא רָצָה לְהִדָּבֵק וּלְהִכָּלֵל בימין, וַדַּאי יֵרֵד לְמַטָּה בְּכֹחַ הָרֹגֶז שֶׁלּוֹ.שכאשר השמאל אינו נכלל בימין, אז יורד למטה אל השאול וירידתו היא מחמת עצמו מכח הרוגז שלו,

בלשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָא מַחְלוֹקֶת קֹרַח בְּאַהֲרֹן, שְׂמָאלָא בְּיַמִּינָא. אִסְתַּכַּל מֹשֶׁה בְּעוּבָדָא דִבְרֵאשִׁית, אָמַר, לִי אִתְחֲזִי לְאַפְרָשָׁא מַחְלוֹקֶת בֵּין יַמִּינָא לִשְׂמָאלָא. אִשְׁתַּדַּל לְאַסְכָּמָא בֵּינַיְיהוּ. וְלָא בָּעֵי שְׂמָאלָא, וְאִתְתַּקַּף קֹרַח בְּתוּקְפֵּיהּ. אָמַר, וַדַּאי גֵּיהִנָּם בְּתוּקְפָּא דְמַחְלוֹקֶת, שְׂמָאלָא אִצְטְרִיךְ לְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָּא וּלְאִתְכַּלְלָא בְּיַמִּינָא, הוּא לָא בָּעֵי, וַדַּאי יֵחוֹת לְתַתָּא בְּתוּקְפָּא דְּרוּגְזָא דִּילֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הכחשת קרח מעשה בראשית - ויחר למשה מאוד

ומחמת זֶה לֹא רָצָה קֹרַח שמחלוקת זוֹ תוכרע עַל יְדֵי מֹשֶׁה, היינו לחלוקה זו שבין ימין לשמאל שתיעשה ע"י משה דייקא מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם,ומתוך שלא היה לשם שמים נגרר בעבירה ואף וְלֹא חָשַׁשׁ לַכָּבוֹד שֶׁלְּמַעְלָה,ועוד יתר על כן עד שוהכחיש וְהִכְחִישׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁהשכבר נפל לדרגא נחותה זו שֶׁהִכְחִישׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁיתומתוך כך וְנִדְחָה הוּא הַחוּצָה, מִיָּד ׳וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד׳ ובזה מתברר שה'ויחר למשה' לא היה על כך שלא הסכים עמו, אלא על כך שהגיע למדרגה נוראה זו של 'הכחשת מעשה בראשית' וכפירה בסדרי ההנהגה העליונה. .

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא לָא בָּעֵי קֹרַח לְאַסְכָּמָא הַאי מַחְלוֹקֶת בִּידָא דְמֹשֶׁה, בְּגִין דְּלָא הֲוָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלָא חָיֵישׁ לִיקָרָא דִלְעֵילָּא וְאַכְחִישׁ עוּבָדָא דִבְרֵאשִׁית. כֵּיוָן דַּחֲמָא מֹשֶׁה דַּהֲוָה מַכְחִישׁ עוּבָדָא דִבְרֵאשִׁית וְאִתְדְּחָא אִיהוּ לְבַר, כְּדֵין ׳וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

פשר ויחר למשה מאוד - הכחשת קרח בעליונים ובתחתונים

׳וַיִּחַר לְמֹשֶׁה׳ - עַל שֶׁהִכְחִישׁוּ אוֹתו, שֶׁלֹּאהפריד הֵבִיא הכרעה לְאוֹתָהּ מַחֲלֹקֶת.וטעם שאמר ׳מְאֹד׳היינו שלא היה כאן חרון אף גרידא אלא 'מאוד' הוא היה - עַל שֶׁהִכְחִישׁוּ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וּבכל הִכְחִישׁ קֹרַחהן מצד סדרי ההנהגה העליונה ומעשה בראשית, והן מצד מה שביקש קרח ליקח לעצמו - בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁכָּתוּב בְּהַצּוֹתָם עַל יהו"ה, הֲרֵי לְמַטָּה וּלְמַעְלָה.שתיבת 'בהצותם' מורה בכמה בחינות על פגימה הן למעלה והן למטה א. אותיות 'הצותם' הם אותיות 'המצות' שאלו בהצותם כפרו במערכת הציווים שניתנה מכח המצוה, והן מצד תיבת הצותם ששורשה הפנימי כיציאה מן הסדר הן העליון והן התחתון. וְעַל זֶהומשום כך נִדְבַּק כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ.במידה כנגד מידה.

בלשון הזוהר

׳וַיִּחַר לְמֹשֶׁה׳ - עַל דְּאַכְחִישׁוּ לֵיהּ דְּלָא אַסְכִּים הַהוּא מַחְלוֹקֶת. ׳מְאֹד׳ - עַל דְּאַכְחִישׁוּ עוּבָדָא דִבְרֵאשִׁית. וּבְכֹלָּא אַכְחִישׁ קֹרַח, בְּעֵילָּא וּבְתַתָּא. דִּכְתִיב ׳בְּהַצּוֹתָם עַל יהו"ה׳, הָא תַּתָּא וְעֵילָּא. וְעַל דָּא אִתְדַּבַּק כְּמָה דְאִתְחֲזִי לֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מחלוקת שמאי והלל - לשם שמים כנגד מחלוקת קרח

מַחֲלֹקֶתכענין המחלוקת המתוקנת כחלוקה ולא כפלוגתא היא זו אשר שֶׁנתְתַּקְּנָה בדוגמא שֶׁל מַעְלָה, וְעוֹלָה וְלֹא יוֹרֶדֶת, וּמִתְקַיֶּמֶת בְּדֶרֶךְ יָשָׁר - זוֹ מַחֲלֹקֶת שַׁמַּאי וְהִלֵּל. והקב"ה הבדיל בֵּינֵיהֶםובכך נתן קיום לשני הדרכים והסכים בֵּינֵיהֶם, וְזוֹ הָיְתָה מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם.ובזה מתברר שענין לשם שמים הוא במשמעות נוספת היינו בשמים עצמם לשני צדדים ומשום כך וְהשָׁמַיִם הבדילו אֶת המַחֲלֹקֶת, וְעַל זֶה מתקיים, וְזֶה הָיָה כְּדוּגְמַת מַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.שעצם פעולת ההבדלה מורה על התחלת התיקון, ומשום כך כאשר נעשית לצורך שלמות הבנין - היא כמעשה בראשית [-רמ"ז] וְקֹרַח במַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הכחישבעצם כך שחלק על עצם קיומה של המחלוקת כהעמדה בין שני צדדים ולא כפלוגתא ובזה פגם כלומר לא מחלוקת לשם שמים, אלא 'פלוגתא של שמים' - כנגד עצם קיום הרעיון שאין השמאל עומד לעצמו אלא רק נכנע וכפוף תחת ההנהגת הימין ובזה בכל, וחולק עַל השָׁמַיִם הָיָה, וְרָצָה לְהַכְחִישׁ דִּבְרֵי תוֹרָה.ומשום כך וַדַּאי בְּהִתְדַּבְּקוּת הַגֵּיהִנֹּם הָיָה, וְעַל זֶה נִדְבַּק בּוֹ.נענש דווקא בענין הנפילה לגיהנם האחוז בשאול, שנוצר מכח הכפירה בעמוד האמצעי שנועד לקיים ימין ושמאל

בלשון הזוהר

מַחְלוֹקֶת דְּאִתְתַּקַּן כְּגַוְונָא דִלְעֵילָּא וְסָלִיק וְלָא נָחִית וְאִתְקַיַּים בְּאֹרַח מֵישַׁר, דָּא מַחְלוֹקֶת דְּשַׁמַּאי וְהִלֵּל, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפְרִישׁ בֵּינַיְיהוּ וְאַסְכִּים לוֹן, וְדָא הֲוָה מַחְלוֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְשָׁמַיִם אַפְרִישׁ מַחְלוֹקֶת, וְעַל דָּא אִתְקַיַּים, וְדָא הֲוָה כְּגַוְונָא דְּעוּבָדָא דִבְרֵאשִׁית, וְקֹרַח בְּעוּבָדָא דִבְרֵאשִׁית אַכְחִישׁ בְּכֹלָּא, וּפְלוּגְתָּא דְּשָׁמַיִם הֲוָה וּבָעָא לְאַכְחָשָׁא מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא, וַדַּאי בְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְּגֵיהִנָּם הֲוָה, וְעַל דָּא אִתְדַּבַּק בַּהֲדֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ספר אדם - מחלוקת של רוגז מולידה מחלוקת של אהבה

וְסוֹד זֶה נִמְצָא בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם, שכְּשֶׁהחֹשֶׁךְ מִתְעוֹרֵר, מִתְעוֹרֵר בְּתקפו וּבָרָא בּוֹ גֵּיהִנֹּם וְנִדְבָּק אִתּוֹ בְּאוֹתָהּ מַחֲלֹקֶת. כֵּיוָן שֶׁשקטו הָרֹגֶז וְהתקיפות, נתְעוֹררה מַחֲלֹקֶת באופן אַחֵר, מַחֲלֹקֶת שֶׁל אַהֲבָה. וּשְׁתֵּי מַחֲלוֹקוֹת הָיוּ, אַחַת בתחילה וְאַחַת בסִיּוּם. וְזוֹהִי דֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים - תחילתם בְּקֹשִׁי, וסופם בִּמְנוּחָה. קֹרַח הָיָה תחילת הַמַּחֲלֹקֶת באופן שֶׁל רוגז ותקיפות וְנִדְבַּק בַּגֵּיהִנֹּם. שַׁמַּאי הַסּוֹף שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת, כשהרוגז בִּמְנוּחָה, צָרִיךְ לְעוֹרֵר מַחֲלֹקֶת שֶׁל אַהֲבָה ולהכריעה עַל יְדֵי הַשָּׁמַיִם. וְזֶה סוֹד ׳יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל׳ (בראשית א, ו) - זוֹ מַחֲלֹקֶת הרִאשׁוֹנָה, בהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל רֹגֶז וְתקיפות. רָצָה לְהַבדילה, וְהִתְעוֹרֵר הגֵּיהִנֹּם עַד שֶׁהָרֹגֶז וְהַתקיפות נתקררו. וְאָז ׳וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ ויבדל׳ - הִתְעוֹרְרָה מַחֲלֹקֶת שֶׁל אַהֲבָה וַחֲבִיבוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם, וּבְסוֹד זֶה מחֲלֹקֶת שַׁמַּאי וְהִלֵּל, שֶׁתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִכְנְסָה בְּאַהֲבָה גַּבֵּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ונהיו בקיום שָׁלֵם. הַבְדָּלָה הִיא וַדַּאי בִּשְׂמֹאל. כָּתוּב כָּאן הַבְדָּלָה - וִיהִי מַבְדִּיל, וְכָתוּב וַיַּבְדֵּל, וְכָתוּב שָׁם (במדבר ט״ז:ט׳) ׳הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל וְגוֹ'׳ - וְכָתוּב ׳בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי׳ (דברים ו) - שֶׁהֲרֵי וַדַּאי אֵין הַבְדָּלָה אֶלָּא בַּשֵּׁנִי בִּמְקוֹם שְׂמֹאל. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאִם הַבְדָּלָה הִיא בַּשֵּׁנִי וַדַּאי, לָמָּה הַבְדָּלָה בְּלֵוִי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, הַבְדָּלָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּשִׁמְעוֹן שֶׁהוּא שֵׁנִי, אֶלָּא, אַף עַל גַּב שֶׁלֵּוִי הוּא שְׁלִישִׁי, לְדַעַת יַעֲקֹב הָיָה שֵׁנִי, וּלְעוֹלָם בַּשֵּׁנִי הָיָה, וְהַכֹּל בְּדֶרֶךְ יָשָׁר בְּדֶרֶךְ שָׁלֵם כָּרָאוּי. הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בֵּין אוֹתָם שֶׁשּׁוֹלְטִים בִּימֵי הַחֹל לְשַׁבָּת. וּכְשֶׁיּוֹצֵאת הַשַּׁבָּת, עוֹלֶה מִגֵּיהִנֹּם צַד אֶחָד מֵעַיִן רָעָה (נ"א: רוח ממונה רע) שֶׁרוֹצֶה לִשְׁלֹט, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים ׳וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ׳ - וְיוֹצֵא מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁנִּקְרֵאת שאולה, וְרוֹצֶה לְהִתְעָרֵב בַּזֶּרַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה וגו'. וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים מַעֲשֶׂהבהבדלת הקודש מן החול בַּהֲדַס וְיַיִן וְאוֹמְרִים הַבְדָּלָה, וְנִבדל מֵהֶם,הסיטרא אחרא פורש מישראל, כפי שיעור הכרת ההיזק בדרך הרע כן שיעור התרחקות הרע מהאדם, ואז ונשפל אוֹתוֹ צַד וְנִכְנָס לִמְקוֹמוֹ בַּשְּׁאוֹל, בְּמָקוֹם שֶׁקֹּרַח וַעֲדָתוֹ שָׁם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאוֹלָה׳ - וְהֵם לֹא יוֹרְדִים לְשָׁם עַד שֶׁעוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל הַבְדָּלָה מֵהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה וְגוֹ'׳. וּלְעוֹלָם הַבְדָּלָה הִיא בַּשֵּׁנִי, שֶׁהוּא שְׂמֹאל בְּתחילה ובתקיפות ורֹגֶז שֶׁמְּעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל בַּמַּחֲלֹקֶת, עַד שֶׁלֹּא נרגע בִּמְנוּחָה, וְנִבְרָא בּוֹ גֵּיהִנֹּם. כְּדֵין נִבְרְאוּ כָּל אוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁמְּקַטְרְגִים לְרִבּוֹנָם לְמַעְלָה, וְאָכְלָה אוֹתָם הָאֵשׁ וְנִשְׂרְפוּ, וְכֵן כָּל שְׁאָר אֵלֶּה שֶׁמִּתְבַּטְּלִים, וְאֵין לָהֶם קִיּוּם וְנֶאֶכְלוּ בָּאֵשׁ. כְּדוּגְמַת זֶה קֹרַח לְמַטָּה, וְהַכֹּל באופן אֶחָד. ׳יְהִי רָקִיעַ׳ - יתפשט פשיטו דָּא מִן דָּא. א"ל גָּדוֹל - הִתְפַּשֵּׁט הִתפשטות מִתּוֹךְ הַמַּיִם לְהִשְׁתַּלֵּם שֵּׁם זֶּה א"ל, וּלְהִתְכַּלֵּל בְּאוֹתָהּ הִתפשטות זֶה בָּזֶה. והִתְפשט מֵאֵל אֱלֹהִים - הַיָּ"ם. אֵלֶּה הִתְפשטו וְהִתְהַפְּכוּ לִהְיוֹת מַיִם תַּחְתּוֹנִים ימ"ה, אוֹתָהּ הִתְפָּשטות שֶׁהִתְפַּשֵּׁט בַּשֵּׁנִי. מַיִם עֶלְיוֹנִים הַיָּ"ם, זֶה הַיָּ"ם גָּדוֹל. הַיָּ"ם מַיִם עֶלְיוֹנִים, הַהֵפֶךְ שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה ימ"ה, מַיִם תַּחְתּוֹנִים. כֵּיוָן שֶׁהִתְתַּקְּנוּ, נַעֲשׂוּ כּוּלָּם כְּלָל אֶחָד וְהִתְפשט שֵׁם זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. מַיִם עֶלְיוֹנִים זְכָרִים, וּמַיִם תַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת. בַּתְּחִלָּה הָיוּ מַיִם בְּמַיִם, עַד שֶׁנִּפְרְדוּ, לְהיות ניכרים מַיִם עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, זֶה אֱלֹהִים, וְזה ה׳ עֶלְיוֹנָה וְה׳ תַּחְתּוֹנָה. מַה כָּתוּב, ׳וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ׳ - הִתְפַּשְּׁטוּת זוֹ לָקַח שֵׁם זֶה אֱלֹהִים מַיִם עֶלְיוֹנִים, וּמַיִם תַּחְתּוֹנִים אדנ"י. וְעִם כָּל זֶה, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁתַּלְּמוּ מַיִם זְכָרִים בְּמַיִם נוּקְבִין, שֵׁם אֱלֹהִים הִתְפַּשֵּׁט בַּכֹּל. וְאַף עַל גַּב שֶׁהבדיל בֵּין מַיִם עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים, המַחֲלֹקֶת לֹא הִתְבַּטְּלָה עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וְהוסכמה הַמַּחֲלֹקֶת, וְהַכֹּל הִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ כָּרָאוּי. וּבִגְלַל מַחֲלֹקֶת זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם, לֹא כָתוּב ׳כִּי טוֹב׳ - בַּשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּלֵּם הַמַּעֲשֶׂה. מַיִם עֶלְיוֹנִים וּמַיִם תַּחְתּוֹנִים הָיוּ כְּאֶחָד, וְלֹא הָיוּ תוֹלָדוֹת בָּעוֹלָם עַד שֶׁנִּבדלו וְנוֹדְעוּ, וְלָכֵן עָשׂוּ תוֹלָדוֹת. וְעִם כָּל זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁהַבְדָּלָה הָיְתָה בַּשֵּׁנִי וְהַמַּחֲלֹקֶת בּוֹ הָיְתָה - יוֹם הַשְּׁלִישִׁי הִסְכִּים בַּכֹּל, שֶׁהוּא שֵׁם שֶׁנֶּחְקָק בַּחֲקִיקָתוֹ (ס"א: יהוה) הו"ה לְהַסְכִּים בֵּין מַיִם עֶלְיוֹנִים וּמַיִם תַּחְתּוֹנִים. ה׳ עֶלְיוֹנָה ה׳ תַּחְתּוֹנָה, ו׳ בֵּינֵיהֶם. לְהַשְׁלִים בִּשְׁנֵי צְדָדִים. וְסִימָן זֶה ׳מֵי הַיַּרְדֵּן׳, מַיִם עֶלְיוֹנִים, ׳קָמוּ נֵד אֶחָד׳. מַיִם תַּחְתּוֹנִים יָרְדוּ לַיָּם, וְיִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בָּאֶמְצַע. חֲמִשָּׁה רְקִיעִים כּתוּבים כָּאן, וְחֵי הָעוֹלָמִים הוֹלֵךְ בָּהֶם וּמַנְהִיג בָּהֶם, וְכֻלָּם כְּלוּלִים זֶה בָּזֶה. וְאִלְמָלֵא מַחֲלֹקֶת זוֹ שֶׁהוסכמה עַל יְדֵי הָאֶמְצַע, לֹא נִכְלְלוּ וְלֹא התיישרו זֶה בָּזֶה. חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים הֵם שֶׁעֵץ הַחַיִּים דָּבֵק בָּהֶם לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת וְתוֹלָדוֹת לָעוֹלָם, וְכָל מֵימֵי בְרֵאשִׁית שֶׁשּׁוֹפְעִים וְנִמְשָׁכִים מִבְּרֵאשִׁית נֶחְלְקוּ תַחְתָּיו עַל יָדוֹ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ לוֹקֵחַ הַכֹּל, וְהוּא מחלקם לאַחַר מִכֵּן, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן וְגוֹ'׳ - וְכָתוּב תִּתֵּן לָהֶם יִלְקוֹטוּן, וְכָתוּב ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף וְגוֹ'׳. בְּשָׁעָה שׁהתְעוֹררה המַּחֲלֹקֶת בהתחזקות הַשְּׂמֹאל, נתרבתה ונתחזקה שַׁלְהֶבֶת הַדִּינִים, וְיָצְאוּ מִשָּׁם מַזִּיקִים, וְנִקְרְשׁוּ מִיָּד בְּלִי לַחוּת כְּלָל, וְהָיוּ זָכָר וְנוּקְבָּא. וּמֵהֶם נִפְרְדוּ מִינִים רָעִים לְמִינֵיהֶם, וְכָאן חֲזָקָה שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה בְּכָל אוֹתָן מַזִּיקִים תַּקִּיפִים וְהֵם סוֹד הָעָרְלָה. אֵלּו הִתְחַזְּקוּ בְּמִינִים תַּקִּיפִים, אֶחָד אֶפְעֶ"ה וְאֶחָד נָחָ"שׁ, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד. אֶפְעֶה מוֹלִיד לְשִׁבְעִים שָׁנִים בְּחִבּוּר אֶחָד. חוֹזֵר הַכֹּל לְשֶׁבַע שָׁנִים לנָחָשׁ. יֵצֶר הָרָע נִקְרָא בְּשִׁבְעָה שֵׁמוֹת. וּבְכַמָּה דְרָגוֹת הִתְפַּשְּׂטָה הַטֻּמְאָה מִכָּאן לָעוֹלָם, וְהַכֹּל מִסּוֹד הַשְּׂמֹאל טוֹב וָרַע, וְהוּא יִשּׁוּב הָעוֹלָם. כָּאן שֵׁם חָקוּק שֶׁל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת מְמֻנֶּה עַל גִּשְׁמֵי רָצוֹן נְדָבָה וּבְרָכָה יִשּׁוּב שֶׁל הָעוֹלָם. כָּאן הוּא סוֹד הַגֵּיהִנֹּם שֶׁנִּקְרָא בְּשִׁבְעָה שֵׁמוֹת.

בלשון הזוהר

וְרָזָא דָא בְּסִפְרָא דְאָדָם, חֹשֶׁךְ כַּד אִתְּעַר אִתְּעַר בְּתוּקְפֵּיהּ וּבָרָא בֵּיהּ גֵּיהִנָּם וְאִתְדַּבַּק בַּהֲדֵיהּ בְּהַהוּא מַחְלוֹקֶת, כֵּיוָן דְּשָׁכִיךְ רוּגְזָא וְתוּקְפָּא אִתְּעַר מַחְלוֹקֶת כְּגַוְונָא אַחֲרָא, מַחְלוֹקֶת דִּרְחִימוּ. וּתְרֵין מַחְלוֹקֶת הֲווּ, חַד שֵׁירוּתָא וְחַד סִיּוּמָא. וְדָא אִיהוּ אָרְחֲהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, שֵׁירוּתָא דִלְהוֹן בְּקַשְׁיוּ וְסוֹפָא דִלְהוֹן בִּנְיָיחָא. קֹרַח הֲוָה שֵׁירוּתָא דְמַחְלוֹקֶת כְּפוּם רוּגְזָא וְתוּקְפָּא וְאִתְדַּבַּק בְּגֵיהִנָּם, שַׁמַּאי סוֹפָא דְמַחְלוֹקֶת, כַּד רוּגְזָא בִּנְיָיחָא אִצְטְרִיךְ לְאַתְעָרָא מַחְלוֹקֶת דִּרְחִימוּ וּלְאַסְכָּמָא עַל יְדָא דְשָׁמַיִם. וְרָזָא דָא ׳יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל׳ (בראשית א, ו), דָּא מַחְלוֹקֶת קַדְמָאָה אִתְּעָרוּ דְּרוּגְזָא וְתוּקְפָּא, בָּעָא לְאַפְרָשָׁא, וְאִתְּעַר גֵּיהִנָּם עַד דְּרוּגְזָא וְתוּקְפָּא אִצְטַנַּן, וּכְדֵין ׳וַיַּעַשׂ אלהי"ם אֶת הָרָקִיעַ ויבדל׳, אִתְּעַר מַחְלוֹקֶת דִּרְחִימוּ וַחֲבִיבוּ וְקִיּוּמָא דְּעָלְמָא, וּבְרָזָא דָא מַחְלוֹקֶת שַׁמַּאי וְהִלֵּל, דְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה עָאלַת בִּרְחִימוּ גַּבֵּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְהָווּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. הַבְדָּלָה אִיהוּ וַדַּאי בִּשְׂמָאלָא. כְּתִיב הָכָא הַבְדָּלָה - וִיהִי מַבְדִּיל וּכְתִיב וַיַּבְדֵּל, וּכְתִיב הָתָם (במדבר ט״ז:ט׳) ׳הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִיל וְגו'׳ - וּכְתִיב (דברים ו) בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל יְיָ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי - דְּהָא וַדַּאי לֵית הַבְדָּלָה אֶלָּא בַּשֵּׁנִי בְּאֲתַר שְׂמָאלָא. וְאִי תֵּימָא הַבְדָּלָה בַּשֵּׁנִי אִיהוּ וַדַּאי, אַמַּאי הַבְדָּלָה בְּלֵוִי דְּאִיהוּ תְּלִיתָאָה, הַבְדָּלָה בְּשִׁמְעוֹן אִצְטְרִיךְ דְּאִיהוּ שֵׁנִי. אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּלֵוִי אִיהוּ תְּלִיתָאָה, לְדַעְתָּא דְיַעֲקֹב שֵׁנִי הֲוָה, וּלְעוֹלָם בַּשֵּׁנִי הֲוָה, וְכֹלָּא בְּאֹרַח מֵישַׁר בְּאֹרַח שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בֵּין אִינּוּן דְּשַׁלִּיטִין בְּיוֹמֵי חוֹל לְשַׁבָּת, וְכַד נָפִיק שַׁבָּת סַלְקָא מִגֵּיהִנָּם חַד סִטְרָא מֵעֵינָא בִּישָׁא (נ"א: טְסִירָא מְמַנָּא בִּישָׁא) דְּבָעֵא לְשַׁלְטָאָה, בְּשַׁעְתָּא דְּאָמְרִין יִשְׂרָאֵל ׳וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ׳, וְנָפִיק מֵהַהוּא דַּרְגָּא דְּאִקְּרִי שְׁאוֹלָה וּבָעֵי לְאִתְעָרְבָא בְּזַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וּלְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל עָבְדִי עוּבָדָא בַּהֲדַס וּבְיַיִן וְאָמְרִי הַבְדָּלָה, וְאִתְפָּרַשׁ מִנַּיְיהוּ, וּמָאִיךְ הַהוּא סִטְרָא וְעָאל לְדוּכְתֵּיהּ בִּשְׁאוֹל אֲתַר דְּקֹרַח וְסִיעֲתֵיהּ תַּמָּן, דִּכְתִיב ׳וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאוֹלָה׳. וְאִינּוּן לָא נָחֲתִי תַּמָּן עַד דְּעָבְדִי יִשְׂרָאֵל הַבְדָּלָה מִנְּהוֹן, דִּכְתִיב ׳הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה וְגוֹ'׳. וּלְעוֹלָם הַבְדָּלָה בַּשֵּׁנִי דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא בְּשֵׁירוּתָא וְתוּקְפָּא וְרוּגְזָא דְּאִתְּעַר שְׂמָאלָא בְּמַחְלוֹקֶת עַד לָא שָׁכִיךְ בִּנְיָיחָא וְאִתְבְּרִי בֵּיהּ גֵּיהִנָּם. כְּדֵין אִתְבְּרִיאוּ כָּל אִינּוּן מַלְאָכִים דְּקַטְרְגִי לְמָארֵיהוֹן לְעֵילָּא וְאָכִיל לוֹן נוּרָא וְאִתּוֹקְדוּ, וְכֵן כָּל שְׁאָר אִינּוּן דְּמִתְבַּטְּלִי וְלֵית לוֹן קִיּוּמָא וְאִתְאֲכָלוּ בְּנוּרָא, כְּגַוְונָא דָא קֹרַח לְתַתָּא, וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דָא. ׳יְהִי רָקִיעַ׳ - יִתְפַּשַּׁט פְּשִׁיטוּ דָּא מִן דָּא. א"ל קִטְפָא יַמִּינָא, א"ל גָּדוֹל אִתְפַּשַּׁט פְּשִׁיטוּ מִן גּוֹ מַיָּיא לְאִשְׁתַּלְמָא שְׁמָא דָא א"ל וּלְאִתְכַּלְלָא בְּהַהוּא פְּשִׁיטוּ דָּא בְּדָא, וְאִתְפַּשַּׁט מֵא"ל אלהי"ם, ׳הִים׳ אִלֵּין אִתְפַּשְּׁטוּ וְאִתְהַפְּכוּ לְמֶהֱוֵי מַיִין תַּתָּאִין ׳ימה׳, הַהוּא פְּשִׁיטוּ דְּאִתְפַּשַּׁט בַּשֵּׁנִי, מַיִין עִלָּאִין ׳הִים׳ ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל׳. ׳הִים׳ - מַיִין עִלָּאִין, הִפּוּכָא דְּאִלֵּין אַתְוָון ׳ימה׳ מַיִין תַּתָּאִין, כֵּיוָן דְּאִתְתַּקְּנוּ אִתְעֲבִידוּ כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא וְאִתְפַּשַּׁט שְׁמָא דָא בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי. מַיִין עִלָּאִין דְּכוּרִין וּמַיִין תַּתָּאִין נוּקְבֵי, בְּקַדְמֵיתָא הֲווּ מַיִם בְּמַיִם עַד דְּאִתְפָּרְשׁוּ לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא מַיִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, דָּא אלהי"ם וְדָא ה׳ עִילָּאָה וְה׳ תַּתָּאָה. מָה כְּתִיב ׳וַיַּעַשׂ אלהי"ם אֶת הָרָקִיעַ׳, אִתְפַּשְּׁטוּתָא דָא נָטַל שְׁמָא דָא, אלהי"ם מַיִין עִלָּאִין, וּמַיִין תַּתָּאִין אדנ"י, וְעִם כָּל דָּא כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִימוּ מַיִין דְּכוּרִין בְּמַיִין נוּקְבִין, שְׁמָא דֶּאלהי"ם אִתְפַּשַּׁט בְּכֹלָּא. וְאַף עַל גַּב דְּאַפְרִישׁ בֵּין מַיִין עִלָּאִין לְתַתָּאִין, מַחְלוֹקֶת לָא אִתְבַּטַּל עַד יוֹם תְּלִיתָאִי, וְאַסְכִּים מַחְלוֹקֶת וְאִתְיַשַּׁב כֹּלָּא בְּדוּכְתֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת. וּבְגִין מַחְלוֹקֶת דָּא אַף עַל פִּי דְּאִיהוּ קִיּוּמָא דְּעָלְמָא לָא כְּתִיב ׳כִּי טוֹב׳ - בַּשֵּׁנִי, דְּלָא אִשְׁתְּלִים עוּבָדָא. מַיִין עִלָּאִין וּמַיִין תַּתָּאִין הֲווּ כַּחֲדָא, וְלָא הֲווּ תּוֹלָדִין בְּעָלְמָא עַד דְּאִתְפָּרְשׁוּ וְאִשְׁתְּמוֹדְעוּ, וּבְגִין כָּךְ עָבְדוּ תּוֹלָדִין. וְעִם כָּל דָּא אַף עַל גַּב דְּהַבְדָּלָה הֲוֵי בַּשֵּׁנִי וּמַחְלוֹקֶת בֵּיהּ הֲוָה - יוֹם תְּלִיתָאֵי אַסְכִּים בְּכֹלָּא דְּהוּא שְׁמָא דְּאִיגְלַף בִּגְלִיפוֹי (ס"א: יהוה) הַוָה לְאִסְתַּכְּמָא מַיִּין עִלָּאִין וּמַיִין תַּתָּאִין. ה׳ עִלָּאָה ה׳ תַּתָּאָה, ו׳ בֵּינַיְיהוּ. לְאַשְׁלָמָא בִּתְרֵין סִטְרִין. וְסִימָנָא דָא ׳מֵי הַיַּרְדֵּן׳, מַיִין עִלָּאִין, ׳קָמוּ נֵד אֶחָד׳. מַיִין תַּתָּאִין נָחֲתוּ לְיַמָּא, וְיִשְׂרָאֵל אָזְלֵי בְּאֶמְצָעִיתָא. ‹כ.› חֲמֵשׁ רְקִיעִין כְּתִיבִי הָכָא וְחי הָעוֹלָמִים אָזִיל בְּהוּ וְאַנְהִיג בְּהוּ, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן דָּא בְּדָא, וְאִלְמָלֵא הַאי מַחְלוֹקֶת דְּאִסְתַּכַּם עַל יְדָא דְאֶמְצָעִיתָא לָא אִתְכְּלִילוּ וְלָא אִתְיַישְּׁרוּ דָּא בְּדָא. חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין אִינּוּן דְּאִילָנָא דְחַיֵּי דָּבִיק בְּהוּ לְמֶעְבַּד אִבִּין וְתוֹלָדִין לְעָלְמָא, וְכָל מֵימוֹי דִּבְרֵאשִׁית דְּנָגְדִין וְאִתְמַשְׁכָן מִבְּרֵאשִׁית אִתְפַּלְגוּ תְּחוֹתוֹי עַל יְדֵיהּ, וְדָוִד מַלְכָּא נָקִיט כֹּלָּא, וְאִיהוּ פָּלִיג לְבָתַר, דִּכְתִיב ׳וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן וְגוֹ'׳ - וּכְתִיב ׳תִּתֵּן לָהֶם יִלְקוֹטוּן׳, וּכְתִיב ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף וְגוֹ'׳. ‹כב.› בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְּעַר מַחְלוֹקֶת בְּתוּקְפָּא דִּשְׂמָאלָא, אַסְגִּי וְאִתתַּקַּף הוּרְפִּילָא דְּטִיפְסָא, וּנְפָקוּ מִתַּמָּן טְסִירִין וְאַקְרִישׁוּ מִיָּד בְּלָא לַחוּתָא כְּלָל, וַהֲווּ דְּכַר וְנוּקְבָא, וּמִנְּהוֹן אִתְפָּרְשׁוּ זַיְינִין בִּישִׁין לִזְנַיְיהוּ, וְהָכָא תּקִּיפוּ דְּרוּחַ מְסָאֲבָא בְּכָל אִנּוּן תּוּקְפִין טְסִירִין, וְאִנּוּן רָזָא דְעָרְלָה, אִלֵּין אִתתַּקְּפוּ בְּזַיְינִין תַּקִּיפִין, חַד אֶפְעֶה וְחַד נָחָשׁ וְתַרְוַויְיהוּ חַד, אֶפְעֶה אוֹלִיד לְשִׁבְעִין שְׁנִין בְּחִבּוּרָא חֲדָא, אִתְהַדַּר כֹּלָּא לְשֶׁבַע שְׁנִין לְנָחָשׁ. ‹כג.› הָכָא אִיהוּ רָזָא דְּגֵיהִנָּם דְּאִקְּרִי בְּשֶׁבַע שְׁמָהָן, יֵצֶר הָרָע בְּשֶׁבַע שְׁמָהָן אִקְּרִי, וּבְכַמָּה דַּרְגִין אִתְפַּשַּׁט מְסָאֲבוּ מֵהָכָא לְעָלְמָא, וְכֹלָּא מֵרָזָא דִשְׂמָאלָא טָב וּבִישׁ, וְאִיהוּ יִשּׁוּבָא דְעָלְמָא. הָכָא שְׁמָא גְלִיפָא דְּתַמְנֵי סְרֵי אַתְוָון מְמַנָּא עַל גִּשְׁמֵי רָצוֹן נְדָבָה וּבְרָכָה יִשּׁוּבָא דְעָלְמָא: כָּאן הוּא סוֹד הַגֵּיהִנֹּם שֶׁנִּקְרָא בְּשִׁבְעָה שֵׁמוֹת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.