׳ונתתי שלום בארץ׳
השבתת החיה הרעה ותפיסת יאשיהו בחטאי ישראל
׳ודמו סלה׳ - שתיקה מן המשוטטים בלילה ופחד מלפני הקב"ה
׳וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, ו). רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ וְגוֹ'׳ (תהלים ד, ה). ׳רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ׳ - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁצָּרִיךְ בֶּן אָדָם לְהַרְגִּיז יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, וְיָפֶה. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרֵד הַלַּיְלָה וּבֶן אָדָם שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ, כַּמָּה מְמֻנִּים עַל הַחֻקִּים מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים, וּבְנֵי אָדָם צְרִיכִים לְהֵחָרֵד מִלִּפְנֵי הקב"ה וְלִפְחֹד מִמֶּנּוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִמָּצֵא נַפְשׁוֹ בְתוֹכָם וְיִנָּצֵל מֵהֶם, וְיִצְטָרֵךְ לוֹ לְבֶן אָדָם שֶׁלֹּא יוֹצִיא מִלָּה בְּפִיו מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעוֹרֵר אוֹתָם אֵלָיו וְלֹא יִמָּצְאוּ עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדמּוּ סֶלָה׳ (תהלים ד, ה) - שֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהֶם דִּבּוּר בְּפִיו.
בלשון הזוהר
׳וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, ו). רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ וְגוֹ'׳ (תהילים ד, ה). ׳רִגְזוּ וְאַל תֶּחטָאוּ׳ - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַרְגָּזָא יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, וְשַׁפִּיר. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּרָמַשׁ לֵילְיָא, וּבַר נָשׁ שָׁכִיב עַל עַרְסֵיהּ, כַּמָה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין מִתְעָרִין בְּעָלְמָא, וְאָזְלִין וְשָׁאטִין, וּבְנֵי נָשָׁא בָּעָאן לְאִתְרַגְּזָא מִקָּמֵיה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְדַחֲלָא מִנֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַּח נַפְשֵׁיהּ בְּגַּוַּיְיהוּ, וְיִשְׁתֵּזִיב מִנַּיְיהוּ. וְיִבְעֵי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, דְּלָא יָפִּיק מִנַּיְיהוּ מִלָּה בְּפוּמֵיהּ. בְּגִין דְּלָא יִתְּעַר לְהוּ לְגַבֵּיהּ, וְלָא יִשְׁתַּכְּחוּן בַּהֲדֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׳ - דְּלָא יָפִּיק מִנַּיְיהוּ מִלָּה מִפּוּמֵיהּ.
׳ונתתי שלום בארץ׳ למעלה - והשבתת אגרת בת מחלת וסיעתה
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָאִים יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים לִפְנֵי הקב"ה, מַה כָּתוּב? ׳וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ׳ (ויקרא כו, ו) - זֶה לְמַעְלָה. שֶׁבָּא הקב"ה לְהִתְחַבֵּר עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָז, ׳וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד׳ - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם ׳וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ׳ - זוֹ חַיָּה שֶׁל מִין רַע לְמַטָּה. וּמַהִי? אַגְרַת בַּת מַחֲלַת, הִיא וְכָל סִיעָתָהּ. זֶה בַּלּיְלָה. בַּיּוֹם, בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּאִים מִצִּדָּהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם׳ (ויקרא כו).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִשְׁתְּכָחוּ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה כְּתִיב, ׳וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ׳ (ויקרא כו, ו). הַאי לְעֵילָּא. דְּאָתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְחַבְּרָא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּדֵין ׳וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד׳ - מַאי טַעְמָא. בְּגִין ׳וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ׳. דָּא חַיָּה דְּזִינָא בִּישָׁא לְתַתָּא. וּמַאי אִיהִי. אַגְרַת בַּת מַחֲלַת, הִיא, וְכָל סִיעָתָא דִּילָהּ. הַאי בְּלֵילְיָא. בִּימָמָא, בְּנֵי נָשָׁא דְּאָתוּ מִסִּטְרָהָא דָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְחֶרֶב לֹא תַעֲבוֹר בְּאַרְצְכֶם׳ (ויקרא כו, ו).
אפילו חרב של שלום ואיש מזוין - לא יעברו בארצכם
רַבִּי אַבָּא אָמַר, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁאֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם, כְּמוֹ פַּרְעֹה נְכֹה. אֲבָל ׳וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר׳, זוֹ הַסִּיעָה שֶׁלָּהּ. ׳וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה׳, שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בָּאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ הַעֲבָרָה בְּעָלְמָא לֹא תַעֲבֹר עֲלֵיכֶם, וַאֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים, וַאֲפִלּוּ בֶּן אָדָם מְזֻיָּן לֹא יַעֲבֹר עֲלֵיכֶם.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, הָא אוּקְמוּהָ דְּאֲפִילּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם, כְּגוֹן פַּרְעֹה נְכֹה. אֲבָל ׳וְחֶרֶב לֹא תַעֲבוֹר׳, דָּא סִיעָתָא דִּילָהּ. ׳וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה׳, דְּלָא תִּשְׁלוֹט בְּאַרְעָא, וַאֲפִילּוּ הַעֲבָרָה בְּעָלְמָא לֹא תַעֲבוֹר עָלַיְיכוּ, וַאֲפִילּוּ חֶרֶב דִּשְׁאָר עַמִּין, וַאֲפִילּוּ בַּר נָשׁ מִזְיָינָא, לָא יַעֲבוֹר עָלַיְיכוּ.
תפיסת יאשיהו בחטאי ישראל - אף שראש כשר היה
וְאֶת זֶה דָּרַשׁ יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וּפֵרְשׁוּהָ שֶׁהוּא נִתְפַּס בַּחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם וְגוֹ'׳ (איכה ד, כ). כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, אִם רֹאשׁ הָעָם הוּא טוֹב, כָּל הָעָם נִצּוֹלִים בִּגְלָלוֹ. וְאִם רֹאשׁ הָעָם לֹא כָשֵׁר, כָּל הָעָם נִתְפָּסִים בְּחֶטְאוֹ. וַהֲרֵי יֹאשִׁיָּהוּ רֹאשׁ כָּשֵׁר הָיָה וּמַעֲשָׂיו כְּשֵׁרִים, לָמָּה נִתְפַּס בַּחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל?
בלשון הזוהר
וְדָא דָּרִישׁ יֹאשִׁיָּהוּ מַלְכָּא, וְאוֹקְמוּהָ דְּהוּא אַתְפַּס בְּחוֹבַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יהו"ה נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם וְגוֹ'׳ (איכה ד, כ). הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, דְּהָא תָּנֵינָן אִי רֵישָׁא דְּעַמָּא הוּא טַב, כָּל עַמָּא מִשְׁתֶּזְבָן בְּגִינֵיהּ. וְאִי רֵישָׁא דְּעַמָּא לָא אִתְכֵּשָׁר, כָּל עַמָּא אִתָּפְסָן בְּחוֹבֵיהּ. וְהָא יֹאשִׁיָּהוּ רֵישָׁא דְּכַשְׁרָא הֲוָה, וְעוֹבָדוֹי מִתְכַּשְּׁרָן. אֲמַאי אִתְפַּס בְּחוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
שלא האמין לירמיה ולא ייסר ישראל - והלבנה שהנמיכה אורה
אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּיִרְמְיָהוּ וְלֹא יִסֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁחָשַׁב שֶׁכֻּלָּם צַדִּיקִים כְּמוֹתוֹ. וְיִרְמְיָה הָיָה אוֹמֵר לוֹ, וְלֹא הֶאֱמִין בּוֹ, וְלָכֵן נִתְפַּס בַּחֲטָאֵיהֶם. וְעוֹד, שֶׁהַלְּבָנָה הִנְמִיכָה אֶת אוֹרָהּ, וְרָצְתָה לְהִסָּתֵם.
בלשון הזוהר
אֶלָּא עַל דְּלָא הַיְּמִין בֵּיהּ בְּיִרְמִיָהוּ, וְלָא כָּפִית לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, דְּחָשִׁיב דְּכֻלְּהוּ זַכָּאִין כְּוָותֵיהּ. וַהֲוָה אָמַר לֵיהּ יִרְמִיָּה, וְלָא הַיְּמִין בֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ אִתְפַּס בְּחוֹבֵיהוֹן. וְעוֹד דְּסִיהֲרָא הֲוָה מָאִיךְ נְהוֹרָא, וּבַעְיָא לְאַסְתְּמָא.
׳ונתתי משכני בתוככם׳
משכון השכינה שנשאר בישראל אף בגלותם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.