שור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
סוד יום למטה תחת יום עליון
שור או שה אתו ואת בנו - עקר האם לדעת בנה שהולך אחריה לא תשחטו ביום אחד
וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. ׳וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ׳ (ויקרא כב, כח). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כְּתַרְגּוּמוֹ:שאונקלוס תרגם שלא כפשט הכתוב אלא אוֹתָהּדהיינו האם וְאֶת בְּנָהּ. שֶׁעִקַּר הָאֵם לָדַעַת אֶת בְּנָהּ,לדעת את צרכיו ולדאוג לו ומשום כך וְהוֹא הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ, וְלֹא הוֹלֵךְ אַחַר אָבִיו,והיות וְאָנוּ לֹא יוֹדְעִים מִי הוּא?לפיכך ׳לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד׳.
בלשון הזוהר
׳וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ׳ (ויקרא כב, כח). אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתַרְגּוּמוֹ: לָהּ וְלִבְרָהּ. דְּעִקָרָא דְּאִימָּא לְמִנְדַּע בְּרָהּ, וְאָזִיל בַּתְרָהּ, וְלָא אָזִיל בָּתַר אֲבוּהָ, וַאֲנָן לָא יַדְעֵינָן מַאן הוּא. ׳לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד׳.
טעם שלא משום עגמת נפש הבהמה - יש מתיר אבל האמת ביום אחד ממש
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מָה הַטַּעַם?שאיסור זה תלוי בזמן של יום אחד אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם עָגְמַת נֶפֶשׁ שֶׁל הַבְּהֵמָה, אָז נִשְׁחַט אֶת זֶה בְּבַיִת אֶחָד וְאֶת הַהוּאהאחר בְּבַיִת אַחֵר,ואז לא תהא עגמת נפש אוֹ אֶת זֶה עַכְשָׁואותו, וְאֶת זֶה אַחַר כָּךְ. אָמַר לוֹ, יֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר, וְלֹא כָּךְ,שאי"ז נכון אֶלָּא בְּיוֹם אֶחָד מַמָּשׁ.בכל מקום, משום שאין הטעם רק מצד עגמת נפש
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי טַעְמָא. אִי תֵּימָא מִשּׁוּם עַגְמַת נֶפֶשׁ דִּבְעִירָא, נֵיכוּס לְהַאי בְּבֵיתָא חַד, וּלְהַאי בְּבֵיתָא אָחֳרָא. אוֹ לְהַאי הַשְׁתָּא, וּלְהַאי לְבָתַר. אָמַר לֵיהּ, אִית מַאן דְּשָׁרֵי, וְלָאו הָכֵי, אֶלָּא בְּיוֹם אֶחָד מַמָּשׁ.
יפה תענית לחלום כאש לנערת ביום ההוא ממש - אין יום למטה שלא שולט בו יום עליון
בֹּא רְאֵה,לפרש הטעם דוגמא לדבר מה שאמרו בגמ' תענית יב: יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כְּאֵשׁ לַנְּעֹרֶת. וְעִקַּר הַתַּעֲנִית הִיא בְּאוֹתוֹ יוֹם מַמָּשׁ, שחלם וְלֹא בְיוֹם אַחֵר. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאֵין לְךְ יוֹם לְמַטָּה שֶׁלֹּא שׁוֹלֵט בּוֹ יוֹם אַחֵר עֶלְיוֹן.היינו בעולם גבוה ממנו [מפני שכל הימים העליונים הם מהנהגת הספירות העליונות] וּכְשֶׁהוּא שָׁרוּי בְּתַעֲנִית חֲלוֹם, לָמַדְנוּשכך גזרה החכמה העליונה שבכח התענית הזו שֶׁאוֹתוֹ יוֹם לֹא מוּסָר,אינו עובר עַד שֶׁמִּתְבַּטֶּלֶת אוֹתָהּ גְּזֵרָה. וְאִם דּוֹחֶה אוֹתָהּ לְיוֹם אַחֵר, הֲרֵיהוא ב שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַיּוֹם הָאַחֵר הוּא, וְלֹא נִכְנָסשלטון יוֹם בְּיוֹם אַחֵר שֶׁל חֲבֵרוֹ.ולא יוכל להשפיע על גזירת אותו היום כְּמוֹ זֶה,ומטעם אותו היסוד ש אֵין לְךְ יוֹם שֶׁלֹּא הִתְמַנָּה עָלָיו יוֹם עֶלְיוֹן לְמַעְלָה.ומשום כך וְצָרִיךְ אָדָם לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה פְגָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם,שאז לא יוכל לתקן את אותו היום בזמן שלטון הימים האחרים וְלֹא יִפָּגֵם לִפְנֵי שְׁאָר הַיָּמִים הָאֲחֵ רִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי תָּנֵינָן יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם, כְּאֵשׁ לַנְּעוֹרֶת. וְעִקָּרָא דְּתַעֲנִיתָא בְּהַהוּא יוֹמָא מַמָּשׁ, וְלָאו בְּיוֹמָא אָחֳרָא. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּלֵית לְךָ יוֹם לְתַתָּא, דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ יוֹמָא אָחֳרָא עִלָּאָה. וְכַד אִיהוּ שָׁארֵי בְּתַעֲנִיתָא דְּחֶלְמָא, אוֹלִיפְנָא דְּהַהוּא יוֹמָא לָא אִתְעָדֵי, עַד דְּאִתְבְּטַל הַהוּא גְּזֵרָה. וְאִי דָּחֵי לֵיהּ לְיוֹמָא אָחֳרָא, הָא שׁוּלְטָנָא דְּיוֹמָא אָחֳרָא הוּא, וְלָא עָאל יוֹמָא בְּיוֹמָא אָחֳרָא דְּחַבְרֵיהּ. כְּהַאי גַּוְונָא, לֵית לָךְ יוֹם דְּלָא אִתְמָנָא עָלֵיהּ יוֹמָא עִלָּאָה לְעֵילָּא. וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא, דְּלָא יַעְבִּיד פְּגִימוּ בְּהַהוּא יוֹמָא, וְלָא יִתְפְּגִים קַמֵּי שְׁאָר יוֹמִין אָחֳרָנִין.
במעשה שלמטה מתעורר מעשה שלמעלה - עושה חסד מעורר חסד ואותו יום אפוטרופוס עליו
וְשָׁנִינוּ, את היסוד הזה בכל עולם המעשה כי בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר מַעֲשֶׂה לְמַעְלָה. אִם אָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה לְמַטָּה כָּרָאוּי, כָּךְ מִתְעוֹרֵר כֹּחַ כָּרָאוּי לְמַעְלָה. עוֹשֶׂה אָדָם חֶסֶד בָּעוֹלָם - מִתְעוֹרֵר חֶסֶד לְמַעְלָה, וְשׁוֹרֶה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וּמִתְעַטֵּר בּוֹ בִּשְׁבִילוֹ.בהנהגה של חסד מיוחדת עבורו וְאִם נוֹהֵג אָדָם בְּרַחֲמִים לְמַטָּה - מְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל אוֹתוֹ יוֹם, וּמִתְעַטֵּר בְּרַחֲמִים בִּשְׁבִילוֹ.בהנהגה של רחמים עבורו. וְאָז אוֹתוֹ הַיּוֹםבהנהגת הממונה עליו עוֹמֵד עָלָיו לִהְיוֹת אַפּוֹטְרוֹפּוֹסכעין שומר עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁיִּצְטָרֵךְ אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
וְתָנֵינָן, בְּעוֹבָדָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר עוֹבָדָא דִּלְעֵילָּא. אִי בַּר נָשׁ עָבִיד עוֹבָדָא לְתַתָּא כִּדְקָא יֵאוֹת, הָכִי אִתְּעַר חֵילָא כִּדְקָא יֵאוֹת לְעֵילָּא, עָבִיד בַּר נָשׁ חֶסֶד בְּעָלְמָא, אִתְּעַר חֶסֶד לְעֵילָּא, וְשָׁארִי בְּהַהוּא יוֹמָא, וְאִתְעַטָּר בֵּיהּ בְּגִינֵיהּ. וְאִי אִתְדַּבֵּר בַּר נָשׁ לְרַחֲמֵי לְתַתָּא, אִתְּעַר רַחֲמֵי עַל הַהוּא יוֹמָא, וְאִתְעַטָּר בְּרַחֲמֵי בְּגִינֵיהּ. וּכְדֵין הַהוּא יוֹמָא קָאִים עָלֵיהּ לְמֶהֱוִי אֲפּוֹטְרוֹפָּא בְּגִינֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ.
בהפך - העושה מעשה אכזרי פוגם אותו יום ועומד עליו לכלותו באותה מדה שמודד
כְּמוֹ זֶהאותו היסוד קיים גם בַּהֵפֶךְ שֶׁל זֶה. (וְעַל הַכֹּל) אִם עוֹשֶׂה אָדָם מַעֲשֶׂה אַכְזָרִי, כָּךְ מְעוֹרֵרכח של אכזריות בְּאוֹתוֹ יוֹם וּפוֹגֵם אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ עוֹמֵד עָלָיואותו הכח שהוא עורר במעשיו כְּמוֹ אַכְזָרִי לְכַלּוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם.וזהו סוד ההנהגה של בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד - בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא, בְּהִפּוּכָא דְּדָא. (ועל כלא) אִי עָבִיד בַּר נָשׁ עוֹבָדָא דְּאַכְזָרִי, הָכִי אִתְּעַר בְּהַהוּא יוֹמָא, וּפָגִים לֵיהּ, וּלְבָתַר קָאִים עָלֵיהּ לְאַכְזָרִי לְשֵׁיצָאָה לֵיהּ מֵעָלְמָא. בְּהַהִיא מִדָּה דְּבַר נָשׁ מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לֵיהּ.
ישראל נמנעה מהם אכזריות מכל העמים - אשרי המראה מעשה כשר שבו תלוי הכל
שָׁנִינוּ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְנְעָה מֵהֶם אַכְזָרִיּוּת מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים, וְלֹא יִירְאוּ מֵהֶם מַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי כַּמָּה בַּעֲלֵי עֵינַיִם עוֹמְדִים עַל הָאָדָם בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּרְאֶה מַעֲשֶׂה כָּשֵׁר לְמַטָּה, שֶׁהֲרֵי בְּמַעֲשֶׂה תָּלוּי הַדָּבָר בַּכֹּל, לְעוֹרֵר דָּבָר אַחֵר.
בלשון הזוהר
תְּנָן, דְּיִשְׂרָאֵל אַכְזָרִיוּת אִתְמְנַּע מִנַּיְיהוּ, מִכָּל שְׁאָר עַמִּין, וְלָא יִתְחֲזוּן מִנֵּיהּ עוֹבָדָא בְּעָלְמָא. דְּהָא כַּמָּה מָארֵי דְּעַיְינִין קַיְימִין עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ בְּהַהוּא עוֹבָדָא, זַכָּאָה מַאן דְּאַחְזֵי עוֹבָדָא דְּכַשְׁרָא לְתַתָּא, דְּהָא בְּעוֹבָדָא תַּלְיָיא מִלְּתָא בְּכֹלָּא, לְאִתְּעָרָא מִלָּה אָחֳרָא.
וירא יעקב כי יש שבר במצרים
סוד הכרוז שלא נתן רשות על הרעב
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.