ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 87: ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה - סוד שלש משמרות הלילה ודחית הטמאה › פיסקה 8 (קעג ע"א)

ישראל למטה לא יכולים להתיחד עם רבונם עד שדוחים הסטרא אחרא מהם

תרומה · ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה - סוד שלש משמרות הלילה ודחית הטמאה · מאמר 87 · פיסקה 8 · דף קעג ע"א

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא תִּינַח לְתַתָּא, אֲבָל לְעֵילָּא מַאי קִטְרוּגָא תַּמָּן. אֶלָּא לְעֵילָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ רוּחַ מְסַאֲבָא, וְאִינּוּן רוּחִין קַדִּישִׁין, עַד דִּמְשַׁדְּרֵי רוּחָא מְסַאֲבָא מִבֵּינַיְיהוּ, לָא יַכְלִין לְקָרְבָא לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן, דְּהָא קוּדְשָׁא גּוֹ מְסַאֲבָא, לָא מִתְעָרֵב לְעָלְמִין. וְכֵן כְּגַוְונָא דָּא, יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, לָא מִתְעָרְבִין בְּאוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּעָלְמָא. וּתְרֵין סִטְרִין, עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כַּד בַּעְיָין לְקָרְבָא לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דַּחְיָּין לָהּ לְבַר.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, מֵילָא לְמַטָּה, אֲבָל לְמַעְלָה מָה הַקִּטְרוּג שָׁם? אֶלָּא לְמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא רוּחַ טֻמְאָה וְהֵם רוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת, עַד שֶׁמְּשַׁלְּחִים רוּחַ טֻמְאָה מִבֵּינֵיהֶם לֹא יְכוֹלִים לִקְרַב אֶל רִבּוֹנָם, שֶׁהֲרֵי קְדֻשָּׁה בְּתוֹךְ טֻמְאָה לֹא מִתְעָרְבוֹת לְעוֹלָמִים. וְכֵן כְּמוֹ זֶה יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה לֹא מִתְעָרְבִים בְּאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. וּשְׁנֵי צְדָדִים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּשֶׁרוֹצִים לִקְרַב לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא תינח לתתא, אבל לעילא מאי קטרוגא תמן. אלא לעילא, בגין דאיהו רוח מסאבא, ואינון רוחין קדישין, עד דמשדרי רוחא מסאבא מבינייהו, לא יכלין לקרבא לגבי מאריהון, דהא קודשא גו מסאבא, לא מתערב לעלמין. וכן כגוונא דא, ישראל לתתא, לא מתערבין באומין עובדי כוכבים ומזלות דעלמא. ותרין סטרין, עלאין ותתאין, כד בעיין לקרבא לגבי מלכא קדישא, דחיין לה לבר.

התרגום: ואם תאמר, מילא למטה, אבל למעלה מה הקטרוג שם? אלא למעלה, משום שהיא רוח טמאה והם רוחות קדושות, עד שמשלחים רוח טמאה מביניהם לא יכולים לקרב אל רבונם, שהרי קדשה בתוך טמאה לא מתערבות לעולמים. וכן כמו זה ישראל למטה לא מתערבים באמות עובדי כוכבים ומזלות של העולם. ושני צדדים, עליונים ותחתונים, כשרוצים לקרב למלך הקדוש, דוחים אותה החוצה.

מן המפרשים

הסולם: ואי תימא תינח וגו': ואם תאמר, זהו יתכן למטה, בבני אדם, אבל למעלה במלאכים, איזה קטרוג שייך שם, שבשביל זה יהיו מחויבים לדחות הס"א למטה כנ"ל. ומשיב, אלא למעלה, הוא משום שהס"א היא רוח טמא והם, המלאכים, הם רוחות קדושים, וע"כ, עד…

אור יקר: עד דמשדרי רוח מסאבא וכו׳ אי אפשר להם להקשר למעלה מפני שהחצונים ביניהם לבין אלהיהם כדפירשגו, ולהכלל בחצונים לידבק למעלה אי אפשר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר