ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה
סוד שלש משמרות הלילה ודחית הטמאה
ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה - שם האלוה כולל זכר ונקבה אל וה
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה׳ (איוב לה, י) - הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ וְנִתְבָּאֵר, אֲבָל עֹשָׂי?! עוֹשִׂי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה עֹשָׂי? אֶלָּא שֵׁם הָאֱלוֹהַּ הוּא שֵׁם כָּלוּל שֶׁנִּרְאֶה הוּא וּבֵית דִּינוֹ. זֶהוּ שֵׁם שָׁלֵם שֶׁכּוֹלֵל זָכָר וְנוּקְבָּא: א"ל ו"ה, וּמִשּׁוּם כָּךְ עֹשָׂי.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳וְלא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלַּיְלָה׳ (איוב לה, י). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמַר, אֲבָל עוֹשָׂי, עוֹשִׂי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאן עוֹשָׂי. אֶלָּא שְׁמָא דְּאֱלוֹהַּ שְׁמָא כָּלִיל אִיהוּ דְּאִתְחָזֵי הוּא וּבֵי דִּינֵיהּ. דָּא שְׁמָא שְׁלִים אִיהוּ, דְּכָלִיל דְּכַר וְנוּקְבָּא: א"ל ו"ה וּבְגִינִי כַּךְ עוֹשָׂי.
נתן זמרות בלילה כי המנורה לא שוקטת לקבל אור השמחה העליונה מרב שמחתה
׳נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה׳ (איוב לה, י), מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ שֶׁמְּשַׁבֵּחַ תָּמִיד אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהַמְּנוֹרָה לֹא שׁוֹקֵט תָּמִיד לְקַבֵּל אוֹר הַשִּׂמְחָה הָעֶלְיוֹנָה מֵרֹב הַשִּׂמְחָה שֶׁלּוֹ, וְלָכֵן ׳נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה׳.
בלשון הזוהר
׳נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלַּיְלָה׳ (איוב לה, י), בְּגִין דְּדָא אִיהוּ דְּקָא מְשָׁבַּחַת תָּדִיר לְגַבֵּי מַלְכָּא דִּשְׁלָמָא דִּילֵיהּ, כְּגַוְונָא דְּבוּצִינָא דְּלָא שָׁכִיךְ תָּדִיר, בְּגִין לְקַבְּלָא נְהוֹרָא חֶדְוָה עִלָּאָה, מִסְּגִיאוּת חֶדְוָה דִּילֵיהּ. וְעַל דָּא ׳נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלַּיְלָה׳.
כל הכוכבים שמאירים ברקיע מודים ומשבחים לקב"ה כמלאכים באשמורות הלילה
כָּל אוֹתָם כּוֹכָבִים שֶׁמְּאִירִים בָּרָקִיעַ, כֻּלָּם מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁנִּרְאִים בָּרָקִיעַ, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים כֻּלָּם מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים אַשְׁמוּרוֹת אַשְׁמוּרוֹת, בִּשְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַלַּיְלָה.
בלשון הזוהר
כָּל אִינּוּן כֹּכָבַיָא דְּקָא מְנָהֲרָן בִּרְקִיעָא, כֻּלְּהוּ אוֹדָאן וּמְשַׁבְּחָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּכָל הַהוּא זִמְנָא דְּאִתְחָזוּן בִּרְקִיעָא, בְּגִין דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, כֻּלְּהוּ אוֹדָאן וּמְשַׁבְּחָן אַשְׁמוּרוֹת אַשְׁמוּרוֹת, בִּתְלַת פַּלְגֵּי דְּהַוְי לֵילְיָא.
בראשית הלילה כל רוחות רעות משוטטות ותובעות דרכי בית המלך מהצדדים הקדושים
בַּלַּיְלָה נֶחֱלָקִים כַּמָּה צְדָדִים. בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה, כְּשֶׁיּוֹרֵד הַלַּיְלָה וּמַחְשִׁיךְ, כָּל אוֹתָן רוּחוֹת רָעוֹת וּמִינִים רָעִים, כֻּלָּם מִתְפַּזְּרִים וּמְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָעוֹלָם, וְנִפְרָד הַצַּד הָאַחֵ ר, וְתוֹבְעִים דַרְכֵי בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל אוֹתָם הַצְּדָדִים הַקְּדוֹשִׁים.
בלשון הזוהר
בְּלֵילְיָא אִתְפַּלְגָּן כַּמָּה סִטְרִין. בְּרֵאשִׁיתָא דְּלֵילְיָא, כַּד רָמַשׁ לֵילְיָא וְאִתְחֲשָׁךְ, כֹּל אִינּוּן רוּחִין בִּישִׁין וְּזִינִין בִּישִׁין, כֻּלְּהוּ מִתְבַּדְּרָן וְּמְשַׁטְטֵי בְּכָל עָלְמָא. וְאִתְפַּרְשַׁת סִטְרָא אַחֲרָא, וְתָבְעֵי אָרְחֵי דְּבֵי מַלְכָּא, מִכָּל אִינּוּן סִטְרִין קַדִּישִׁין.
כשמתעורר הסטרא אחרא כל בני העולם טועמים טעם המות ונפרדים שלש מחנות לשבח
כֵּיוָן שֶׁמִּתְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת, (הַשָּׁנָה) אֶחָת מִשִּׁשִּׁים בַּמָּוֶת, וְשׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם. אָז כֵּיוָן שֶׁהַטֻּמְאָה נִפְרְדָה מִלְמַעְלָה וְשׁוֹלֶטֶת וְיוֹרֶדֶת לְמַטָּה, אָז נִפְרָדִים שְׁלֹשָׁה מַחֲנוֹת לְשַׁבֵּחַ אֶת הקב"ה בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים (מִשְׁמָרוֹת) שֶׁל הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁהֵעִירוּ בָזֶה הַחֲבֵרִים. בְּעוֹד שֶׁהֵם מְשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט לְמַטָּה בְּכָל צִדְדֵי הָעוֹלָם. וְעַד שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינוֹ עוֹבֵר מִשָּׁם, הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהִתְיַחֵד עִם רִבּוֹנָם.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא אִתְּעַר, כָּל בְּנֵי עָלְמָא טַעֲמֵי טַעֲמָא דְּמוֹתָא, (נ"א דשינה) חַד מִשִׁתִּין בְּמוֹתָא, וְשַׁלְטָא עָלַיְיהוּ. כְּדֵין כֵּיוָן דִּמְסָאֳבוּ אִתְפָּרְשָׁא מִלְּעֵילָּא, וְשַׁלְטָא וְנַחְתָּא לְתַתָּא, כְּדֵין אִתְפָּרְשָׁן תְּלַת מַשִּׁרְיָין לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּתְלַת סִטְרִין (נ"א מטרין) דְּלֵילְיָא, כְּמָה דְּאִתְעֲרוּ בְּהַאי חַבְרַיָא. בְּעוֹד דְּאִינּוּן מְשַׁבְּחִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, סִטְרָא אַחֲרָא אַזְלָא וּמְשַׁטְּטָא לְתַתָּא, בְּכָל סִטְרֵי עָלְמָא, וְעַד דְּסִטְרָא אַחֲרָא לָא אִתְעַבָּר מִתַּמָּן, לָא יַכְלִין אִינּוּן לְאִתְיַיחֲדָא בְּמָארֵיהוֹן.
מלאכים עליונים וישראל למטה כלם דוחקים בסטרא אחרא - מפילים שנה על בני העולם
סוֹד לַחֲכָמִים, מַלְאָכִים עֶליוֹנִים וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, כֻּלָּם דּוֹחֲקִים בְּאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא. כְּשֶׁרוֹצִים הַמַּלְאָכִים הֶעֶלְיוֹנִים לְהִתְיַחֵד עִם רִבּוֹנָם, לֹא יְכוֹלִים, עַד שֶׁדּוֹחִים אוֹתוֹ הַחוּצָה. מָה עוֹשִׂים? יוֹרְדִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים וּמַפִּילִים שֵׁנָה עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהִיא יוֹרֶדֶת, שֶׁדּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה, וְנוֹתְנִים לָהּ כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה בְּאוֹתָהּ שֵׁנָה, אָז הִיא שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם וּמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ טֻמְאָה, פְּרָט לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַדָּהּ שֶׁשָּׁם אֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת. כֵּיוָן שֶׁנִּפְרְדָה מֵהֶם, הֵם נִכְנָסִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם, וּמְשַׁבְּחִים וּמוֹדִים לְפָנָיו.
בלשון הזוהר
רָזָא לְחַכִּימִין, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹנִין, וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ דָּחֲקֵי בְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא. מַלְאָכִין עִלָּאִין כַּד בָּעָאן לְאִתְיַיחֲדָא בְּמָארֵיהוֹן, לָא יַכְלִין עַד דְּדַחְיָין לָהּ לְבַר. מָה עַבְדִּין, נַחְתִּין שִׁיתִּין רִבּוֹא דְּמַלְאֲכֵי קַדִּישֵׁי, וַאֲפִילּוּ שֵׁינָתָא עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא, כֵּיוָן דְּאִיהִי נַחְתָּא, דְּקָא דַּחְיָּין לָהּ לְבַר, וְיָהֲבֵי לָהּ כָּל עָלְמָא דָּא בְּהַהִיא שֵׁינָתָא, כְּדֵין אִיהִי שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ, וּמְקַבְּלִין מִסְאֲבוּ מִינָּהּ. בַּר בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדָהָא, דְּלָא שַׁלְטָא תַּמָּן. כֵּיוָן דְּאִיהִי אִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְיהוּ, עָאלִין לְקָמֵי מָארִיהוֹן, וּמְשַׁבְּחָן וְאוֹדָאן קָמֵיהּ.
השנה שולטת ומקבלים טמאה פרט לארץ ישראל - כשנפרדת נכנסים לשבח את רבונם
כְּמוֹ זֶה יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה לֹא יְכוֹלִים לְהִתְיַחֵד עִם רִבּוֹנָם עַד שֶׁדּוֹחִים אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא מֵהֶם, וְנוֹתְנִים לוֹ חֵלֶק בְּמַה שֶּׁיִּתְעַסֵּק, וְאַחַר כָּךְ הֵם מִתְקָרְבִים לְרִבּוֹנָם, וְלֹא נִמְצָא מְקַטְרֵג לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, לָא יַכְלִין לְאִתְיַיחֲדָא בְּמָארֵיהוֹן, עַד דְּדַחְיָין לְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מִנַּיְיהוּ, וְיָהֲבֵי לָהּ חוּלָקָא בְּמָּה דְּאִתְעַסְקַת, וּלְבָתַר, אִינּוּן מִתְקָרְבֵי לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן, וְלָא אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא עֵילָּא וְתַתָּא.
ישראל למטה לא יכולים להתיחד עם רבונם עד שדוחים הסטרא אחרא מהם
וְאִם תֹּאמַר, מֵילָא לְמַטָּה, אֲבָל לְמַעְלָה מָה הַקִּטְרוּג שָׁם? אֶלָּא לְמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא רוּחַ טֻמְאָה וְהֵם רוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת, עַד שֶׁמְּשַׁלְּחִים רוּחַ טֻמְאָה מִבֵּינֵיהֶם לֹא יְכוֹלִים לִקְרַב אֶל רִבּוֹנָם, שֶׁהֲרֵי קְדֻשָּׁה בְּתוֹךְ טֻמְאָה לֹא מִתְעָרְבוֹת לְעוֹלָמִים. וְכֵן כְּמוֹ זֶה יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה לֹא מִתְעָרְבִים בְּאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. וּשְׁנֵי צְדָדִים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּשֶׁרוֹצִים לִקְרַב לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא תִּינַח לְתַתָּא, אֲבָל לְעֵילָּא מַאי קִטְרוּגָא תַּמָּן. אֶלָּא לְעֵילָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ רוּחַ מְסַאֲבָא, וְאִינּוּן רוּחִין קַדִּישִׁין, עַד דִּמְשַׁדְּרֵי רוּחָא מְסַאֲבָא מִבֵּינַיְיהוּ, לָא יַכְלִין לְקָרְבָא לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן, דְּהָא קוּדְשָׁא גּוֹ מְסַאֲבָא, לָא מִתְעָרֵב לְעָלְמִין. וְכֵן כְּגַוְונָא דָּא, יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, לָא מִתְעָרְבִין בְּאוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּעָלְמָא. וּתְרֵין סִטְרִין, עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כַּד בַּעְיָין לְקָרְבָא לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דַּחְיָּין לָהּ לְבַר.
קדשה בתוך טמאה לא מתערבות לעולמים - ישראל לא מתערבים באמות עובדי כוכבים
וְלָכֵן כְּשֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, וּמַלְאָכִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים כְּשֶׁמִּסְתַּדְּרִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת לִקְרַב (לְשַׁבֵּחַ) לְרִבּוֹנָם, דּוֹחִים אֶת אוֹתוֹ צַד הַחוּצָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ נִכְנָסִים לַקֹּדֶשׁ. (וְעַל זֶה, כשגכנס הַלַּיְלָה, כָּל רוּחוֹת רָעוֹת וּמִינִים רָעִים וְרוּחוֹת טֻמְאָה נדחות לַחוּץ, ושמשי הַמֶּלֶךְ נִכְנָסִים לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה).
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, כַּד עָייִל לֵילְיָא, וּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין עִלָּאִין, כַּד מִסְתַּדְּרָן שׁוּרִין שׁוּרִין לְקָרְבָא (נ"א לשבחא) לְגַבֵּי מָארִיהוֹן, דַּחְיָּין לֵיהּ לְהַהוּא סִטְרָא לְבַר בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר עָאלִין בְּקוּדְשָׁא. (נ"א ועל דא, כד עייל ליליא כל רוחין בישין וזינין בישין ורוחי מסאבי אתדחיין לכר ושמשי מלכא עיילין לגו קדשא).
כשנכנס הלילה מלאכים דוחים הצד הרע החוצה ואחר כך נכנסים לקדש
לְמֶלֶךָ שֶׁהָיוּ לוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת בְּתֵבָה אַחַת חֲקוּקָה בְּהֵיכָלוֹ, וְאוֹתוֹ מֶלֶךְ הָיָה חָכָם, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְאוֹתָהּ תֵּבָה שֶׁל אֲבָנִים יְקָרוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁל שָׁם, נָטַל בְּחָכְמָתוֹ נָחָשׁ חָזָק אֶחָד וְכָרַךְ אוֹתוֹ סְבִיב אוֹתָהּ תֵּבָה. כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹשִׁיט יָדוֹ לַתֵּבָה, הֲרֵי הַנָּחָשׁ קוֹפֵץ עָלָיו וְהוֹרְגוֹ.
בלשון הזוהר
לְמַלְכָּא, דַּהֲווֹ לֵיהּ אֲבָנִין יַקִירִין בְּחַד תֵּיבוּתָא, מִתְגַּלְּפָא בְּקוּסְטְרוֹי. וְהַהוּא מַלְכָּא הֲוָה חַכִּים. בְּגִין דְּלָא יִתְקָרֵב כָּל מַאן דְּבָעֵי, לְגַבֵּי הַהוּא תֵּיבוּתָא דַּאֲבָנִין יַקִירָן וּמַרְגְּלָן דְּתַמָּן, נָטַל בְּחָכְמָתֵיהּ, חַד חִוְיָא תַּקִּיפָא, וְכָּרִיךְ לֵיהּ סָחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא תֵּיבוּתָא, כָּל מַאן דְּבָעֵי לְאוֹשָטָא יְדֵיהּ לְגַבֵּי תֵּיבוּתָא, הָא חִוְיָא דָּלִיג עָלֵיהּ, וְקָטִיל לֵיהּ.
משל למלך שכרך נחש סביב תבת אבנים יקרות שלא יתקרב הרוצה בגנזיו
אָהוּב אֶחָד הָיָה לַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, כָּל פַּעַם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִכָּנֵס וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתֵּבָה, תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ לְאוֹתוֹ נָחָשׁ, וְתִפְתַּח אֶת הַתֵּבָה וְתִשְׁתַּמֵּשׁ בַּגְּנָזִים שֶׁלִּי. כָּךְ הקב"ה כָּרַךְ נָחָשׁ סְבִיב הַקְּדֻשָּׁה, בָּאִים מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה - הֲרֵי הַנָּחָשׁ שָׁם, וּפוֹחֲדִים לְהִטָּמֵא בּוֹ. (וְאִם תֹּאמַר, זֶה כֻּלָּם אֵשׁ, וְאֵשׁ לֹא מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה)
בלשון הזוהר
חַד רְחִימָא הֲוָה לְמַלְכָּא, אָמַר לֵיהּ מַלְכָּא, כָּל זִמְנָא דְּאַתְּ בָּעֵי לְאָעֲלָא וּלְאִשְׁתַּמְּשָׁא בְּתֵיבוּתָא, תַּעֲבִיד כַּךְ וְכַךְ לְגַבֵּי הַהוּא חִוְיָא, וְתִפְתַּח תֵּיבוּתָא, וּתְשַׁמֵּשׁ בִּגְנִיזִין דִּילִי. כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּרִיךְ חִוְיָא סָחֲרָנִיהּ דְּקֻדְשָׁא, אָתָאן מַלְאָכִין עִלָּאִין לְאָעָלָא גּוֹ קֻדְשָׁא, הָא חִוְיָא תַּמָּן, וְדַחֲלֵי לְאִסְתָּאֲבָא בֵּיהּ. (ואי תימא זה אכולהו אשא, ואשא לא מקבלא מסאבא)
כך הקב"ה כרך נחש סביב הקדשה - מלאכים באים ופוחדים להטמא בו
בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב ׳עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׳ (תהלים קד, ד) - ׳עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת׳ - אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁעוֹמְדִים בַּחוּץ. ׳מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׳ - אֵלּוּ מַלְאָכִים שֶׁעוֹמְדִים בִּפְנִים. הוּא רוּחַ טֻמְאָה, וְהֵם רוּחַ. רוּחַ עִם רוּחַ לֹא נִכְנָסוֹת זוֹ בָּזוֹ. רוּחַ טֻמְאָה בְּרוּחַ קְדֻשָּׁה לֹא מִתְעָרְבוֹת זוֹ בָּזוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ אוֹתָם שֶׁנִּקְרְאוּ רוּחַ לֹא יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס לִפְנִים מִשּׁוּם אוֹתָהּ רוּחַ טֻמְאָה. אוֹתָם שֶׁבִּפְנִים הֵם אֵשׁ, וְאוֹתָהּ אֵשׁ דּוֹחָה אֶת אוֹתָהּ רוּחַ טֻמְאָה שֶׁלֹּא נִכְנֶסֶת לִפְנִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל דּוֹחִים אֶת הַטֻּמְאָה הַחוּצָה שֶׁלֹּא תִתְעָרֵב עִמָּם, וְלָכֵן הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים מְשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה אַחַר שֶׁדּוֹחִים אֶת הַטֻּמְאָה הַחוּצָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט׳ (תהילים קד, ד), ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת׳, אִלֵּין מַלְאָכִין דְּקַיְימִין לְבַר. ׳מְשָׁרְתָיו אֵשׁ להֵט׳ - אִלֵּין מַלְאָכִין דְּקַיְימִין לְגוֹ, אִיהוּ רוּחָא מִסְאֲבוּ, וְאִינּוּן רוּחַ. רוּחַ בְּרוּחַ לָא עָייִל דָּא בְּדָא. רוּחַ מִסְאֲבוּ בְּרוּחַ קֻדְשָׁא לָא אִתְעָרְבֵי דָּא בְּדָא. וּבְּגִין כָּךְ אִינּוּן דְּאִקְרוּן רוּחַ, לָא יַכְלִין לְאַעֲלָא לְגוֹ, בְּגִין הַהוּא רוּחָא מִסְאֲבוּ. אִינּוּן דִּלְגוֹ, אִינּוּן אֵשׁ, וְהַהוּא אֵשׁ דָּחֵי לְהַהוּא מִסְאֲבוּ דְּלָא עָיֵיל לְגוֹ. וּבְּגִין כָּךְ כֹּלָּא דַּחְיָּין לֵיהּ לְבַר לְמִסְאֲבוּ, דְּלָא יִתְעָרַב בַּהֲדַיְיהוּ. וְעַל דָּא, מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי קָא מְשַׁבְּחָן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּתַר דְּדַחְיָין לֵיהּ לְמִסְאֲבוּ לְבַר.
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט - מלאכי החוץ רוחות ומלאכי הפנים אש דוחה טמאה
שָׁלש אַשְׁמוּרוֹת הֵן בַּלַּיְלָה כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת שֶׁנֶּחֱלָקִים לְשַׁבֵּחַ אֶת הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְעַל זֶה זֶה הָרִבּוֹן שֶׁל כֻּלָּם, הוּא נֵר (כגור) דָּוִד שֶׁלֹּא שׁוֹכֵךְ לְעוֹלָמִים, אֶלָּא תָּמִיד מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְעַל זֶה ׳נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה׳ (איוב לה, י).
בלשון הזוהר
תְּלַת אַשְׁמוּרוֹת אִינּוּן בְּלֵילְיָא, לָקֳבְלֵיהוֹן תְּלַת מַשִּׁרְיָין, דְּקָא מִתְפַּלְּגֵי לְשַׁבְּחָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְעַל דָּא הַאי רִבּוֹן דְּכֻלְּהוּ, אִיהוּ נִר (נ"א כינור) דְּדָוִד דְּלָא שָׁכִיךְ לְעָלְמִין, אֶלָּא תָּדִיר אוֹדֵי וּמְשַׁבַּח לֵיהּ לְמַלְכָּא עִלָּאָה, וְעַל דָּא ׳נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה׳ (איוב לה, י).
שלש אשמורות בלילה כנגד שלש מחנות המשבחות - נר דוד לא שוכך לעולמים
דָּבָר אַחֵר ׳וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי׳ (איוב לה, י) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הָאָדָם נִכְלָל מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה, וְנַעֲשָׂה כְּמוֹ שֶׁהוּא גּוּף מִשְּׁנֵי צְדָדִים, מִתּוֹךְ ׳זָכָר וְנוּקְבָּא׳. אַף כָּךְ הָרוּחַ, הָרוּחַ כְּלוּלָה מִתּוֹךְ ׳זָכָר וְנוּקְבָּא׳, וְעַל הַסּוֹד הַזֶּה מִתְתַּקֵּן אָדָם בַּחֲקִיקוֹתָיו בְּגוּף וּבְרוּחַ, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא כָּלוּל בְּסוֹד זֶה וּבְמַעֲשֶׂה זֶה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, לָכֵן (וַדַּאי) כָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (בראשית א, כו), וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳וְלא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי׳ (איוב לה, י), כְּמָה דְּאִתְּמַר, בְּגִין דְּהָא מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא אִתְכְּלִיל בַּר נָשׁ, וְאִתְעָבִיד, כְּמָה דְּאִיהוּ גּוּפָא מִתְּרֵין סִטְרִין, מִגּוֹ דְּכַר וְנוּקְבָּא, אוּף הָכִי רוּחָא. רוּחַ אִיהוּ כָּלִיל, מִגּוֹ דְּכַר וְנוּקְבָּא. וְעַל רָזָא דְּנָא אִתְתָּקַּן בַּר נָשׁ בִּגְלִיפוֹי, בְּגוּפָא וְרוּחָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ כָּלִיל בְּרָזָא דָּא, וּבְעוֹבָדָא דָּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר, עַל דָּא (ודאי) כְּתִיב, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (בראשית א, כו) וְהָא אִתְּמַר.
איה אלוה עשי - האדם כלול מזכר ונקבה אף הרוח כלולה מזכר ונקבה כדיוקן אדם
בַּלַּיְלָה הֲרֵי אָמַרְתָּ, שֶׁהֲרֵי בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה כָּל אוֹתָם מִינִים וְרוּחוֹת רָעוֹת מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם, אֵיךְ הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת? שֶׁאִם כָּךְ, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁמִּצַּד הַצָּפוֹן יוֹצְאִים כָּל אוֹתָם מִינִים רָעִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ (וְנִתְבָּאֵר) שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי אָז כָּל אוֹתָן רוּחוֹת רָעוֹת וּצְדָדִים רָעִים מִתְכַּנְּסִים מֵהָעוֹלָם וְנִכְנָסִים לְתוֹךְ נֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, אִם כָּךְ, הֲרֵי בְּצַד הַדָּרוֹם, שֶׁהִיא יָמִין, לָמָּה הֵם מְשׁוֹטְטִים אוֹתָם הַמִּינִים הָרָעִים בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי שׁוֹלֶטֶת רוּחַ דָּרוֹם?
בלשון הזוהר
בְּלֵילְיָא הָא אַמָרְתְּ, דְּהָא בְּרֵאשִׁיתָא דְּלֵילְיָא, כָּל אִינּוּן זִינִין וְרוּחִין בִּישִׁין מִתְעָרֵי בְּעָלְמָא, הֵיךְ אִיהוּ יָכִיל לְמֶהֱוֵי, דְּאִי הָכִי, הָא תָּנֵינָן, דְּמִסְטְרָא דְּצָפוֹן נַפְקֵי כָּל הָנֵי זִינִין בִּישִׁין, וְאִתְּאַמְרָת (ס"א ואתמר) דְּכַד אִתְּעַר רוּחַ צָפוֹן בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, דְּהָא כְּדֵין כָּל אִינּוּן רוּחִין בִּישִׁין, וְסִטְרִין בִּישִׁין, אִתְכְּנָשׁוּ מֵעָלְמָא, וְעָאלִין גּוֹ נוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, אִי הָכִי הָא בְּסִטְרָא דְּדָרוֹם דְּאִיהוּ יְמִינָא, אֲמַאי מְשַׁטְטֵי אִינּוּן זִינִין בִּישִׁין בְּרֵישׁ לֵילְיָא, דְּקָא שָׁלְטָא רוּחַ דָּרוֹם.
אם בראשית הלילה כל המינים הרעים מתעוררים איך רוח צפון בחצות מכנסת אותם
אֶלָּא וַדַּאי, אִלְמָלֵא אוֹתוֹ צַד הַדָּרוֹם שֶׁמְּעַכֵּב וְדוֹחֶה צַד הָרָע, הָיָה מְטַשְׁטֵשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְלֹא יָכוֹל הָעוֹלָם לִסְבֹּל. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, לֹא מִתְעוֹרֵר אֶלָּא בְּצַד רוּחַ מַעֲרָב שֶׁשּׁוֹלֵט בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה, וְהָעוֹלָם כּוֹנֵס אֶת הַכֹּל. וְלָכֵן הקב"ה מַקְדִּים רְפוּאָה לָעוֹלָם בְּגָוֶן זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שהקב"ה מְרֻצֶּה בָהֶם מִכָּל שְׁאָר עַמֵּי הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אֶלָּא וַדַּאי, אִלְמָלֵא הַהוּא סִטְרָא דְּדָרוֹם, דְּקָא מְעַכֵּב וְדַחְיָיא לְהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא, הֲוָה מִטַשְׁטֵשׁ כּוּלֵי עָלְמָא, וְלָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל. אֲבָל כַּד אִתְּעַר הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, לָא אִתְּעַר אֶלָּא בִּסְטַר רוּחַ מַעֲרָב, דְּקָא שַׁלְטָא בְּרֵישׁ לֵילְיָא, וְעָלְמָא אִיהוּ כֹּלָּא כָּנִישׁ. וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים אַסְוָותָא לְעָלְמָא, בְּגַוְונָא דָּא כְּמָה דְּאִתְּמַר. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ מִכָּל שְׁאַר עַמִּין דְּעָלְמָא.
אלמלא צד הדרום שמעכב הרע היה מטשטש העולם - הקב"ה מקדים רפואה בגון זה
נִכְנְסוּ לַבַּיִת רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא. כְּשֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה בַּחֲצוֹת, קָמוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, עַכְשָׁו וַדַּאי הִיא עֵת רָצוֹן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַהֲרֵי פְּעָמִים רַבּוֹת הֵעַרְנוּ אֶת זֶה, שהקב"ה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, נִכְנָס לְתוֹךְ אוֹתָם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בְּאוֹתוֹ זְמַן.
בלשון הזוהר
עָאלוּ לְבֵיתָא רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא. כַּד אִתְפְּלַג לֵילְיָא, קָמוּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַשְׁתָּא וַדַּאי אִיהוּ עִידָּן רְעוּתָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא זִמְנִין סַגִּיאִין אִתְּעַרְנָא הַאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּלַג לֵילְיָא, עָאל גּוֹ אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא בְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, וְאִשְׁתַּעֲשַׁע בְּהוּ. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, בְּהַהִיא זִמְנָא.
רבי אלעזר ורבי אבא קמו בחצות הלילה - אז הקב"ה נכנס לצדיקים בגן עדן להשתעשע
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, זֶה שֶׁמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ הקב"ה בְּתוֹךְ הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, אֵיךְ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ? אֶלָּא בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, הקב"ה מִתְעוֹרֵר בָּאַהֲבָה שֶׁל הַשְּׂמֹאל אֶל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי אֵין אַהֲבָה אֶלָּא מִצַּד הַשְּׂמֹאל. וְלִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֵין דּוֹרוֹן לִקְרַב אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ חֲשִׁיבוּת מְעֻלָּה אֶלָּא בְּאוֹתָן רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים שהקב"ה רוֹאֶה אוֹתָן מְעֻטָּרוֹת בְּכַמָּה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכַמָּה זְכֻיּוֹת שֶׁעָשׂוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְלַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹחַ מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת, שהקב"ה מֵרִיחַ בָּהֶם רֵיחַ נִיחֹחַ שֶׁעוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הָא דְּאִשְׁתַּעֲשָׁע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גּוֹ צַדִּיקַיָּא בְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, הֵיךְ אִשְׁתֲּעְשָׁע. אֶלָּא בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְפְּלַג לֵילְיָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר בִּרְחִימוּ דִּשְׂמָאלָא, לְגַבֵּי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהָא לֵית רְחִימוּ אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל לֵיהּ לָהּ דּוֹרוֹנָא לְמִקְרַב לְגַבֵּי מַלְכָּא, אוֹ חֲשִׁיבוּ מֵעַלְיָא, אֶלָּא בְּאִינּוּן רוּחִין דְּצַדִּיקַיָּא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמֵי לוֹן מִתְעַטְּרָן, בְּכַמָּה עוֹבָדִין טָבִין, וּבְכַמָּה זַכְיָין דְּעָבְדוּ בְּהַהוּא יוֹמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִיחָא לֵיהּ מִכָּל קָרְבָּנִין וְעִלָּוָון, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָרַח בְּהוּ רֵיחַ נִיחֹחַ, דְּקָא עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל.
הקב"ה מתעורר באהבת שמאל לכנסת ישראל בזכיות הצדיקים - שם של לב אותיות מתעטר
אָז מֵאִיר אוֹר, וְכָל עֲצֵי הַגַּן עֵדֶן אוֹמְרִים שִׁירָה, וְהַצַּדִּיקִים מִתְעַדְּנִים שָׁם בְּאוֹתָם עִדּוּנִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, נוֹטֵל חֶלְקוֹ עִם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן. שֵׁם אֶחָד שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת חָקוּק (מִתְעוֹרֵר) מִתְעַטֵּר בָּהֶם שָׁם, וְהוּא בְּתוֹךְ סוֹדוֹת הַצַּדִּיקִים.
בלשון הזוהר
כְּדֵין נְהִירוּ אִתְנְהִיר, וְכֹל אִילָנִין דְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן אָמְרוּ שִׁירָתָא, וְצַדִּיקַיָּא מִתְעַטְּרָן תַּמָּן בְּאִינּוּן עִדּוּנִין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. כַּד אִתְּעַר בַּר נָשׁ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, נָטִיל חוּלָקֵיהּ עִמְּהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא דִּי בְּגוֹ גִּנְתָּא, חַד שְׁמָא גְּלִיפָא דִּתְלָתִין וּתְרֵין אַתְוָון, (ס"א אתער) אִתְעַטָּר בְּהוּ תַּמָּן, וְאִיהוּ גּוֹ רָזִין דְּצַדִּיקַיָּא.
הללויה אודה ה' בכל לבב
סוד ההודאה ביצר הטוב וברע
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.