מלאכים עליונים וישראל למטה כלם דוחקים בסטרא אחרא - מפילים שנה על בני העולם
תרומה · ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה - סוד שלש משמרות הלילה ודחית הטמאה · מאמר 87 · פיסקה 6 · דף קעג ע"א
לשון הזוהר
רָזָא לְחַכִּימִין, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹנִין, וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ דָּחֲקֵי בְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא. מַלְאָכִין עִלָּאִין כַּד בָּעָאן לְאִתְיַיחֲדָא בְּמָארֵיהוֹן, לָא יַכְלִין עַד דְּדַחְיָין לָהּ לְבַר. מָה עַבְדִּין, נַחְתִּין שִׁיתִּין רִבּוֹא דְּמַלְאֲכֵי קַדִּישֵׁי, וַאֲפִילּוּ שֵׁינָתָא עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא, כֵּיוָן דְּאִיהִי נַחְתָּא, דְּקָא דַּחְיָּין לָהּ לְבַר, וְיָהֲבֵי לָהּ כָּל עָלְמָא דָּא בְּהַהִיא שֵׁינָתָא, כְּדֵין אִיהִי שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ, וּמְקַבְּלִין מִסְאֲבוּ מִינָּהּ. בַּר בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדָהָא, דְּלָא (ק"מ:) שַׁלְטָא תַּמָּן. כֵּיוָן דְּאִיהִי אִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְיהוּ, עָאלִין לְקָמֵי מָארִיהוֹן, וּמְשַׁבְּחָן וְאוֹדָאן קָמֵיהּ.
תרגום
סוֹד לַחֲכָמִים, מַלְאָכִים עֶליוֹנִים וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, כֻּלָּם דּוֹחֲקִים בְּאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא. כְּשֶׁרוֹצִים הַמַּלְאָכִים הֶעֶלְיוֹנִים לְהִתְיַחֵד עִם רִבּוֹנָם, לֹא יְכוֹלִים, עַד שֶׁדּוֹחִים אוֹתוֹ הַחוּצָה. מָה עוֹשִׂים? יוֹרְדִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים וּמַפִּילִים שֵׁנָה עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהִיא יוֹרֶדֶת, שֶׁדּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה, וְנוֹתְנִים לָהּ כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה בְּאוֹתָהּ שֵׁנָה, אָז הִיא שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם וּמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ טֻמְאָה, פְּרָט לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַדָּהּ שֶׁשָּׁם אֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת. כֵּיוָן שֶׁנִּפְרְדָה מֵהֶם, הֵם נִכְנָסִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם, וּמְשַׁבְּחִים וּמוֹדִים לְפָנָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רזא לחכימין, מלאכי עליונין, וישראל לתתא, כלהו דחקי בההוא סטרא אחרא. מלאכין עלאין כד בעאן לאתייחדא במאריהון, לא יכלין עד דדחיין לה לבר. מה עבדין, נחתין שיתין רבוא דמלאכי קדישי, ואפילו שינתא על כל בני עלמא, כיון דאיהי נחתא, דקא דחיין לה לבר, ויהבי לה כל עלמא דא בההיא שינתא, כדין איהי שלטא עלייהו, ומקבלין מסאבו מינה. בר בארעא דישראל בלחודהא, דלא (ק"מ:) שלטא תמן. כיון דאיהי אתפרשא מנייהו, עאלין לקמי מאריהון, ומשבחן ואודאן קמיה.
התרגום: סוד לחכמים, מלאכים עליונים וישראל למטה, כלם דוחקים באותו הסטרא אחרא. כשרוצים המלאכים העליונים להתיחד עם רבונם, לא יכולים, עד שדוחים אותו החוצה. מה עושים? יורדים ששים רבוא של מלאכים קדושים ומפילים שנה על כל בני העולם. כיון שהיא יורדת, שדוחים אותה החוצה, ונותנים לה כל העולם הזה באותה שנה, אז היא שולטת עליהם ומקבלים ממנו טמאה, פרט לארץ ישראל לבדה ששם אינה שולטת. כיון שנפרדה מהם, הם נכנסים לפני רבונם, ומשבחים ומודים לפניו.
מן המפרשים
הסולם: רזא לחכימין, מלאכי וכו': הוא סוד לחכמים. מלאכים עליונים וכן ישראל למטה, כולם דוחקים את הסטרא אחרא ההוא. מלאכים העליונים, כשרוצים להתיחד ברבונם, אינם יכולים עד שדוחים הס"א לחוץ. מה עושים. יורדים ששים רבוא מלאכים קדושים ומפילים…
אור יקר: כל בני עלמא שרוב העולם בבגוני כי צדיק ה, תפארת ויסוד בעל רחמים, צדקות צדק עליון בינה, וצדק תחתון מלכות, אהב בדינם, וקשים מזונותיו אהדר אפילו לצדיקים גמורים, והטעם.