התבשם העולם מראשית אנוש פרט לחטא אדם שלא התבשם עד הר סיני
תרומה · והאדם ידע את חוה ותהר ותלד - סוד תקון האותיות מקין ועד אנוש · מאמר 78 · פיסקה 7 · דף קסח ע"א
לשון הזוהר
עַד הָכָא אִתְבְּסָם עָלְמָא, וְאִתְתָּקַּן עֲקִימָא מֵשֵּׁירוּתָא דֶּאֱנוֹשׁ. בַּר חוֹבָא דְּאָדָם, דְּלָא אִתְבְּסָם, עַד דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְּסִינַי, אֲבָל תִּקּוּנָא דְּעֲקִימוּ דְּקַיִן וְהֶבֶל אִתְתָּקַּן וְאִתְבָּסַם, אֲבָל עָלְמָא הֲוָה בְּצַעֲרָא וְעִצְבוֹנָא, עַד דְּאָתָא נֹחַ דִּכְתִּיב, ׳זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֲרֵרָהּ יהו"ה׳ (בראשית ה, כט). וְחוֹבָא דְּאָדָם לָא אִתְבְּסָם, עַד דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי, וְקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וְכַד יִשְׂרָאֵל קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, כְּדֵין נֵר וְאוֹר אִתְתַּקַּן כַּחֲדָא.
תרגום
עֵד כָּאן הִתְבַּשֵּׂם הָעוֹלָם וְהִתְתַּקֵּן הָעֹקֶם מֵהָרֵאשִׁית שֶׁל אֱנוֹשׁ, פְּרָט לְחֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁלֹּא הִתְבַּשֵּׂם עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי. אֲבָל הַתִּקּוּן שֶׁל הָעַקְמִימוּת שֶׁל קַיִן וְהֶבֶל הִתְתַּקֵּן וְהִתְבַּשֵּׂם, אֲבָל הָעוֹלָם הָיָה בְּצַעַר וְעִצָּבוֹן עַד שֶׁבָּא נֹחַ, שֶׁכָּתוּב ׳זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'׳ (בראשית ה, כט). וְחֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם לֹא הִתְבַּשֵּׂם עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְקִבְּלוּ תוֹרָה, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל קִבְּלוּ תוֹרָה, אֲזַי הַנֵּר וְהָאוֹר הִתְתַּקְּנוּ כְאֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד הכא אתבסם עלמא, ואתתקן עקימא משירותא דאנוש. בר חובא דאדם, דלא אתבסם, עד דקיימו ישראל בטורא דסיני, אבל תקונא דעקימו דקין והבל אתתקן ואתבסם, אבל עלמא הוה בצערא ועצבונא, עד דאתא נח דכתיב, ׳זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהו"ה׳ (בראשית ה, כט). וחובא דאדם לא אתבסם, עד דקיימו ישראל על טורא דסיני, וקבילו אורייתא, וכד ישראל קבילו אורייתא, כדין נר ואור אתתקן כחדא.
התרגום: עד כאן התבשם העולם והתתקן העקם מהראשית של אנוש, פרט לחטאו של אדם שלא התבשם עד שעמדו ישראל בהר סיני. אבל התקון של העקמימות של קין והבל התתקן והתבשם, אבל העולם היה בצער ועצבון עד שבא נח, שכתוב ׳זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'׳ (בראשית ה, כט). וחטאו של אדם לא התבשם עד שעמדו ישראל על הר סיני וקבלו תורה, וכשישראל קבלו תורה, אזי הנר והאור התתקנו כאחד.
מן המפרשים
אור החמה: עד הכא אתבסם עלמא לתקן קלקולי הנחש שקלקל בנשמות ופגם העולם העליון והיה העוה"ז פגום עד שנתקן ענין הנשמות כנזכר ושכינה בעולם. זולת פגם אדם הא' זוהמת הגוף הזה שעמד עד שעמד ישראל על הר סיני שאז פסקה זוהמתן. ועכ"ז היתה קללת אדם…
הסולם: עד הכא אתבסם וכו': עד כאן נתבשם העולם ונתתקן העקימה שהתחיל באנוש, חוץ מחטאו של אדם שלא נתבשם עד שעמדו ישראל על הר סיני, אבל העקימה של קין והבל נתתקן ונתבשם. אבל העולם היה בצער ועצבות עד שבא נח, שכתוב, זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון…
אור יקר: עד הכא אתבסם עלמא לתקן קלקולי הנחש שקלקל בנשמות ופגם העולם העליון, והיה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: