כמו שחקוק ציור אדם בתולדתו - הזרע הוא אור מתפשט למים ונקרש לרקיע
תרומה · יהי אור ויהי אור - סוד יצירת דיוקן אדם באור מים ורקיע · מאמר 77 · פיסקה 5 · דף קסז ע"ב
לשון הזוהר
כְּגַוְונָא דִּגְלִּיפוּ צִיּוּרָא דְּדִיּוּקְנָא דְּאָדָם בְּתוּלְדָתֵיהּ. דְּהָא בְּתוּלְדָתָא דְּבַר נָשׁ, בְּקַדְמִיתָא זֶרַע, דְּאִיהוּ אוֹר, דְּהָא נְהִירוּ דְּכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, אִיהוּ הַהוּא זֶרַע, וּבְגִין כַּךְ אִיהוּ אוֹר, וְהַהוּא אוֹר אִקְרֵי זֶרַע, דִּכְתִּיב ׳אוֹר זָרוּעַ, הַהוּא זֶרַע מַמָּשׁ׳. לְבָתַר הַהוּא זֶרַע דְּאִיהוּ אוֹר אִתְפָּשַׁט וְאִתְעָבִיד מַיִם, בְּלָחוּתָא דִּילֵיהּ, אַגְלִיף יַתִּיר, וְאִתְפָּשַּׁט פְּשִׁיטוּ גּוֹ אִינּוּן מַיִם, פְּשִׁיטוּ דְּגוּפָא לְכָל סִטְרִין. כֵּיוָן דְּאִתְצַיָּיר, וְאִגְּלִיף צִיּוּרָא וּדְיוּקְנָא דְּגוּפָא, אַקְרִישׁ הַהוּא פְּשִׁיטוּ, וְאִקְרֵי רָקִיעַ. וְדָא אִיהוּ רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם. וּלְבָתַר דְּאַקְרִישׁ, כְּתִיב ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם׳. דְּהָא אַקְרִישׁ הַהוּא לָחוּתָא (ד"א דאנגיד ואשתאר ההוא פסולת) דְּגוּפָא, דְּהֲוָה גּוֹ אִינּוּן מַיִם.
תרגום
כְּמוֹ שֶׁחָקוּק צִיּוּר שֶׁל דְּיוֹקָן אָדָם בְּתוֹלַדְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּתוֹלֶדֶת הָאָדָם בַּהַתְחָלָה זֶרַע, שֶׁהוּא אוֹר, שֶׁהֲרֵי הָאוֹר שֶׁל כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף הוּא אוֹתוֹ זֶרַע, וְלָכֵן הוּא אוֹר, וְאוֹתוֹ אוֹר נִקְרָא זֶרַע, שֶׁכָּתוּב אוֹר זָרֻעַ, אוֹתוֹ זֶרַע מַמָּשׁ. אַחַר כָּךְ אוֹתוֹ זֶרַע, שֶׁהוּא אוֹר, מִתְפַּשֵּׁט וְנַעֲשֶׂה מַיִם, בַּלַּחוּת שֶׁלּוֹ נֶחְקָק יוֹתֵר, וּמִתְפַּשֵּׁט הִתְפַּשְּׁטוּת בְּתוֹךְ אוֹתָם הַמַּיִם הִתְפַּשְּׁטוּת הַגּוּף לְכָל הַצְּדָדִים. כֵּיוָן שֶׁמִּצְטַיֵּר וְנֶחְקָק צִיּוּר וּדְיוֹקַן הַגּוּף, נִקְרְשָׁה אוֹתָהּ הִתְפַּשְּׁטוּת וְנִקְרֵאת רָקִיעַ, וְזֶהוּ רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם. וְאַחַר שֶׁהִקְרִישׁ, כָּתוּב ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם׳ (בראשית א, ח) - שֶׁהֲרֵי הִקְרִישָׁה אוֹתָהּ הַלַּחוּת (שהשפיע וְנִשְׁאֲרָה אוֹתָהּ הַפְּסֹלֶת) שֶׁל הַגּוּף שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ אוֹתָם הַמַּיִם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דגליפו ציורא דדיוקנא דאדם בתולדתיה. דהא בתולדתא דבר נש, בקדמיתא זרע, דאיהו אור, דהא נהירו דכל שייפי גופא, איהו ההוא זרע, ובגין כך איהו אור, וההוא אור אקרי זרע, דכתיב ׳אור זרוע, ההוא זרע ממש׳. לבתר ההוא זרע דאיהו אור אתפשט ואתעביד מים, בלחותא דיליה, אגליף יתיר, ואתפשט פשיטו גו אינון מים, פשיטו דגופא לכל סטרין. כיון דאתצייר, ואגליף ציורא ודיוקנא דגופא, אקריש ההוא פשיטו, ואקרי רקיע. ודא איהו רקיע בתוך המים. ולבתר דאקריש, כתיב ׳ויקרא אלהים לרקיע שמים׳. דהא אקריש ההוא לחותא (ד"א דאנגיד ואשתאר ההוא פסולת) דגופא, דהוה גו אינון מים.
התרגום: כמו שחקוק ציור של דיוקן אדם בתולדתו, שהרי בתולדת האדם בהתחלה זרע, שהוא אור, שהרי האור של כל איברי הגוף הוא אותו זרע, ולכן הוא אור, ואותו אור נקרא זרע, שכתוב אור זרע, אותו זרע ממש. אחר כך אותו זרע, שהוא אור, מתפשט ונעשה מים, בלחות שלו נחקק יותר, ומתפשט התפשטות בתוך אותם המים התפשטות הגוף לכל הצדדים. כיון שמצטיר ונחקק ציור ודיוקן הגוף, נקרשה אותה התפשטות ונקראת רקיע, וזהו רקיע בתוך המים. ואחר שהקריש, כתוב ׳ויקרא אלהים לרקיע שמים׳ (בראשית א, ח) - שהרי הקרישה אותה הלחות (שהשפיע ונשארה אותה הפסלת) של הגוף שהיה בתוך אותם המים.
מן המפרשים
זוהר הרקיע: דף קס"ז ע"ב) עצמו עתיק דבריאה ובוקעת מסך הבריאה הכלי ועצמות שלה ועי"ז מתקשר אצי' בבריאה והבן זה. והוא ע"ד הנזכר כי א"ס נתלבש בחכמה דא"ק והחכמה נתלבשת תוך האצילות והענין כי אותו החכמה נתלבשה תוך המלכות שלו של א"ק ואותו המלכות…
הסולם: כגוונא דגליפו ציורא וכו': והוא דומה, כעין החקיקה של ציור צורת אדם כשנולד. כי בלידת האדם, מתחילה הוא זרע, שהוא אור, כי האור שב כל אברי הגוף הוא הזרע ההוא, ומשום זה הוא, אור, ואור ההוא נקרא זרע, שכתוב אור זרוע. דהיינו זרע ההוא…
אור יקר: איהו רקיע בתוך המים, והיינו בתוך המציאות השני שהוא מים מתמצא ממציאות אל מציאות רקיע, עד שנגמר בניית הרקיע,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: