יהי אור ויהי אור
סוד יצירת דיוקן אדם באור מים ורקיע
יהי אור זה האור הראשון בימין ולקץ הימין ויהי אור שמימין יוצא שמאל
וְעַל הַסּוֹד הַזֶּה שֶׁל הָאוֹר הַזֶּה שֶׁדּוֹלֵק וּמֵאִיר לַנֵּר הַזֶּה, כָּתוּב בּוֹ בְּאַהֲרֹן ׳בְּהַעֲלֹתְךְ אֶת הַנֵּרֹת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בָּא מִצַּד הָאוֹר הַזֶּה׳ (במדבר ה) - בָּאוֹר הַזֶּה כָּתוּב ׳יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג) - כֵּיוָן שֶׁאָמַר יְהִי אוֹר, לָמָּה כָּתוּב ׳וַיְהִי אוֹר׳ - שֶׁהֲרֵי בְּוַיְהִי כֵן מַסְפִּיק? אֶלָּא יְהִי אוֹר - זֶה הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא יָמִין, וְהוּא לְקֵץ הַיָּמִין. וַיְהִי אוֹר - שֶׁמִּיָּמִין יוֹצֵא שְׂמֹאל, וּמִסּוֹד הַיָּמִין יוֹצֵא שְׂמֹאל, וְעַל זֶה וַיְהִי אוֹר, זֶה שְׂמֹאל.
בלשון הזוהר
וְעַל רָזָא דָּא דְּהַאי אוֹר, דְּדָלִיק וְנָהִיר לְהַאי נִר, כְּתִיב בֵּיהּ בְּאַהֲרֹן, ׳בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת, בְּגִין דְּהוּא אָתֵי מִסִּטְרָא דְּהַאי אוֹר׳ (במדבר ח, ב). אוֹר דָּא כְּתִיב בֵּיהּ, ׳יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג). כֵּיוָן דְּאָמַר ׳יְהִי אוֹר׳, אֲמַאי כְּתִיב וַיְהִי אוֹר, דְּהָא בְּוַיְהִי כֵן סַגְיָא. אֶלָּא, יְהִי אוֹר, דָּא אוֹר קַדְמָאָה, דְּאִיהוּ יְמִינָא, וְאִיהוּ לְקֵץ הַיָּמִין. וַיְהִי אוֹר, דְּמִימִינָא נָפִק שְׂמָאלָא, וּמֵרָזָא דִּימִינָא נָפִק שְׂמָאלָא, וְעַל דָּא וַיְהִי אוֹר, דָּא שְׂמָאלָא.
ויהי הראשון של התורה בצד השמאל ולכן אינו סימן ברכה כמו ויהי עשו
מִכָּאן שֶׁוַּיְהִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַתּוֹרָה הָיָה בְּצַד הַשְּׂמֹאל, וְלָכֵן אֵינוֹ סִימַן בְּרָכָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ (שֶׁמִּמֶּנּוּ) יָצָא אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ שֶׁהֶחְשִׁיךְ אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם. וְסִימָן זֶה כַּאֲשֶׁר הִתְגַּלָּה הַסּוֹד שֶׁל עֵשָׂו וּמַעֲשֵׂהוּ, זֶה הָיָה בַּוַּיְהִי הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד׳ (שם כה, כז) - הִתְקַיֵּם בְּוַיְהִי ׳אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד׳ (בראשית כה, כז) - לְפַתּוֹת אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה.
בלשון הזוהר
מִכָּאן דְּוַיְהִי קַדְמָאָה דְּאוֹרַיְיתָא, בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא הֲוָה. וּבְגִין כַּךְ לָאו אִיהוּ סִימָן בְּרָכָה. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּבֵיהּ (נ"א דמניה) נָפַק הַהוּא חֹשֶׁךְ דְּאַחֲשִׁיךְ אַנְפֵּי עָלְמָא. וְסִימָנָא דָּא כַּד אִתְגְּלֵי רָזָא דְּעֵשָׂו וְעוֹבָדוֹי, בְּהַאי וַיְהִי הֲוָה, דִּכְתִּיב ׳וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד׳ (בראשית כה, כז). אִתְקָיָּים בְּוַיְהִי ׳אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד׳, לְפַתָּאָה בְּנֵי עָלְמָא, דְּלָא יַהֲכוּן בְּאֹרַח מֵישָׁר.
וירא אלהים את האור כי טוב זה העמוד האמצעי שהשלים שלשת הצדדים
׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - זֶהוּ הָעַמּוּד שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע, וְעוֹמֵד וְאוֹחֵז בְּצַד זֶה וּבְצַד זֶה. כְּשֶׁהָיְתָה שְׁלֵמוּת שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַצְּדָדִים, כָּתוּב בּוֹ ׳כִּי טוֹב׳, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה בָּאֲחֵרִים הַלָּלוּ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁלֵמוּת עַד הָאוֹר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהִשְׁלִים אֶת כָּל הַצְּדָדִים, וְכֵיוָן שֶׁבָּא הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה, אָז הִפְרִיד מַחֲלֹקֶת שֶׁל יָמִין וּשְׂמֹאל, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳.
בלשון הזוהר
׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - דָּא אִיהוּ עַמּוּדָא דְּקָאִים בְּאֶמְצָעִיתָא, וְקָאִים וְאָחִיד בְּסִטְרָא דָּא, וּבְסִטְרָא דָּא. כַּד הֲוָה שְׁלִימוּ דִּתְלַת סִטְרִין, כְּתִיב בֵּיהּ ׳כִּי טוֹב׳, מָה דְּלָא הֲוָה בְּהָנֵי אַחֲרָנִין, בְּגִין דְּלָא הֲוָה שְׁלִימוּ עַד אוֹר תְּלִיתָאָה, דְּאַשְׁלִים לְכָל סִטְרִין, וְכֵיוָן דְּאָתָא תְּלִיתָאָה דָּא, כְּדֵין אַפְרִישׁ מַחֲלוֹקֶת דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא, דִּכְתִּיב ׳וַיַּבְדֵּל אֱלהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳.
חמש דרגות נמשכות מהאור הראשון - אור מים רקיע כל אחד חמש פעמים בתורה
וְעַל שֶׁהֵן חָמֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁנִּפְרְדוּ וְנִמְשְׁכוּ מֵהָאוֹר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, כָּתוּב חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר, וְכֻלָּם הָיוּ מִצַּד הַיָּמִין וְנִכְלְלוּ בוֹ. וּכְשֶׁנִּכְלְלוּ בְּצַד שְׂמֹאל, נִכְלְלוּ בְּסוֹד שֶׁל מַיִם שֶׁנּוֹטֵל בְּיָמִין (מִיָּמִין), וְלָכֵן כָּתוּב מַיִם חָמֵשׁ פְּעָמִים. וּכְשֶׁנִּשְׁלְמוּ בְּסוֹד הָאֶמְצַע, כָּתוּב רָקִיעַ חָמֵשׁ פְּעָמִים, וְעַל זֶה שְׁלֹשָׁה הֵם: אוֹר, מַיִם, רָקִיעַ. כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ הַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ, שֶׁכֻּלָּן חָמֵשׁ דְּרָגוֹת נִכְלְלוּ בָהֶם, וְעַל זֶה בְּכֻלָּם כָּתוּב חָמֵשׁ פְּעָמִים בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד. כָּאן סוֹד הַסּוֹדוֹת בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה, הִצְטַיֵּר וְנֶחְקַק בְּחִקּוּקֵי הַסּוֹד שֶׁל דְּיוֹקָן הָאָדָם, שֶׁהוּא אוֹר בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ מַיִם. וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּשֵּׁט בְּתוֹכָם רָקִיעַ, שֶׁהוּא חִקּוּק שֶׁל חֲקִיקַת דְּיוֹקָן הָאָדָם.
בלשון הזוהר
וְעַל דְּאִינּוּן חֲמֵשׁ דַּרְגִּין, דְּאִתְפְּרָשׁוּ וְאִתְמְשָׁכוּ מֵהַאי אוֹר קַדְמָאָה, כְּתִיב (תצא ר"פ ע"א) אוֹר חָמֵשׁ זִמְנִין, וְכֻלְּהוּ הֲווֹ מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְאִתְכְּלִילוּ בֵּיהּ, וְכַד אִתְכְּלִילוּ בִּסְטַר שְׂמָאלָא, אִתְכְּלִילוּ בְּרָזָא דְּמַיִם, דְּנָטִיל בִּימִינָא (ס"א מימינא') וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב מַיִם חָמֵשׁ זִמְנִין. וְכַד אִשְׁתְּלִימוּ בְּרָזָא דְּאֶמְצָעִיתָא, כְּתִיב רָקִיעַ חֲמֵשׁ זִמְנִין, וְעַל דָּא תְּלַת אִינּוּן אוֹר. מַיִם. רְקִיעָ. לָקֳבֵל תְּלַת דַּרְגִּין אִלֵּין, דְּכֻלְּהוּ חֲמֵשׁ דַּרְגִּין אִתְכְּלִילוּ בְּהוּ, וְעַל דָּא בְּכֻלְּהוּ כְּתִיב חֲמֵשׁ זִמְנִין, בְּכָל חַד וְחַד. הָכָא רָזָא דְּרָזִין, בְּאִלֵּין תְּלָתָא, אִתְצָיַּיר וְאִתְגְלִיף בְּגִלּוּפֵי רָזָא דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, דְּאִיהוּ אוֹר בְּקַדְמִיתָא, לְבָתַר מַיִם, לְבָתַר אִתְפָּשַׁט בְּגַּוַּויְיהוּ רָקִיעַ, דְּאִיהוּ גְּלִיפָא דִּגְלִּיפוּ דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם.
כמו שחקוק ציור אדם בתולדתו - הזרע הוא אור מתפשט למים ונקרש לרקיע
כְּמוֹ שֶׁחָקוּק צִיּוּר שֶׁל דְּיוֹקָן אָדָם בְּתוֹלַדְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּתוֹלֶדֶת הָאָדָם בַּהַתְחָלָה זֶרַע, שֶׁהוּא אוֹר, שֶׁהֲרֵי הָאוֹר שֶׁל כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף הוּא אוֹתוֹ זֶרַע, וְלָכֵן הוּא אוֹר, וְאוֹתוֹ אוֹר נִקְרָא זֶרַע, שֶׁכָּתוּב אוֹר זָרֻעַ, אוֹתוֹ זֶרַע מַמָּשׁ. אַחַר כָּךְ אוֹתוֹ זֶרַע, שֶׁהוּא אוֹר, מִתְפַּשֵּׁט וְנַעֲשֶׂה מַיִם, בַּלַּחוּת שֶׁלּוֹ נֶחְקָק יוֹתֵר, וּמִתְפַּשֵּׁט הִתְפַּשְּׁטוּת בְּתוֹךְ אוֹתָם הַמַּיִם הִתְפַּשְּׁטוּת הַגּוּף לְכָל הַצְּדָדִים. כֵּיוָן שֶׁמִּצְטַיֵּר וְנֶחְקָק צִיּוּר וְדְּיוֹקָן הַגּוּף, נִקְרְשָׁה אוֹתָהּ הִתְפַּשְּׁטוּת וְנִקְרֵאת רָקִיעַ, וְזֶהוּ רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם. וְאַחַר שֶׁהִקְרִישׁ, כָּתוּב ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם׳ (בראשית א, ח) - שֶׁהֲרֵי הִקְרִישָׁה אוֹתָהּ הַלַּחוּת (שהשפיע וְנִשְׁאֲרָה אוֹתָהּ הַפְּסֹלֶת) שֶׁל הַגּוּף שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ אוֹתָם הַמַּיִם.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דִּגְלִּיפוּ צִיּוּרָא דְּדִיּוּקְנָא דְּאָדָם בְּתוּלְדָתֵיהּ. דְּהָא בְּתוּלְדָתָא דְּבַר נָשׁ, בְּקַדְמִיתָא זֶרַע, דְּאִיהוּ אוֹר, דְּהָא נְהִירוּ דְּכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, אִיהוּ הַהוּא זֶרַע, וּבְגִין כַּךְ אִיהוּ אוֹר, וְהַהוּא אוֹר אִקְרֵי זֶרַע, דִּכְתִּיב ׳אוֹר זָרוּעַ, הַהוּא זֶרַע מַמָּשׁ׳. לְבָתַר הַהוּא זֶרַע דְּאִיהוּ אוֹר אִתְפָּשַׁט וְאִתְעָבִיד מַיִם, בְּלָחוּתָא דִּילֵיהּ, אַגְלִיף יַתִּיר, וְאִתְפָּשַּׁט פְּשִׁיטוּ גּוֹ אִינּוּן מַיִם, פְּשִׁיטוּ דְּגוּפָא לְכָל סִטְרִין. כֵּיוָן דְּאִתְצַיָּיר, וְאִגְּלִיף צִיּוּרָא וּדְיוּקְנָא דְּגוּפָא, אַקְרִישׁ הַהוּא פְּשִׁיטוּ, וְאִקְרֵי רָקִיעַ. וְדָא אִיהוּ רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם. וּלְבָתַר דְּאַקְרִישׁ, כְּתִיב ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם׳. דְּהָא אַקְרִישׁ הַהוּא לָחוּתָא (ד"א דאנגיד ואשתאר ההוא פסולת) דְּגוּפָא, דְּהֲוָה גּוֹ אִינּוּן מַיִם.
אחר שנברר הגוף אותה לחות נשארה פסלת מקטרג לעולם זכר ונקבה
כֵּיוָן שֶׁנִּבְרַר הַגּוּף וְהִתְנַקָּה בְּנִקָּיוֹן, אוֹתָהּ לַחוּת שֶׁשָּׁפְעָה וְנִשְׁאֲרָה, הָיְתָה פְּסֹלֶת שֶׁנֶּעֶשְׂתָה תּוֹךְ הַהִתּוּךְ, וְהֵם מַיִם הָרָעִים הָעֲכוּרִים, וּמֵהֶם נַעֲשֶׂה פְּסֹלֶת, מְקַטְרֵג לְכָל הָעוֹלָם, זָכָר וְנוּקְבָּא. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ אוֹתָם מַיִם עֲכוּרִים וְהִתְהַתְּכוּ לְמַטָּה בְּצַד שְׂמֹאל, יָצְאוּ (ששפע ונשאר, נעשה פְּסֹלֶת מְקַטְרֵג לְכָל הָעוֹלָם, זָכָר וְנוּקְבָּא, וְהֵם הַמַּיִם הָרָעִים הָעֲכוּרִים. וְאַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ אוֹתָם מַיִם עֲכוּרִים והתהתכו לְמַטָּה בְּצַד שְׂמֹאל ויצאו) לְקַטְרֵג לְכָל הָעוֹלָם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁנִּצָּל מֵהֶם.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִבְרִיר גּוּפָא, וְאִנָקֵי בִּנְקִיוּ, הַהוּא לָחוּתָא דְּאִתְנְגִיד וְאִשְׁתְּאַר, הֲוָה פְּסוֹלֶת דְּקָא אִתְעֲבָד גּוֹ הִתּוּכָא, וְאִינּוּן מַיִם הָרָעִים עֲכוּרִין, וּמִנְּהוֹן אִתְעָבִיד פְּסוֹלֶת, מְקַטְרְגָא לְכָל עָלְמָא, דְּכַר וְנוּקְבָּא. לְבָתַר כַּד נַחְתּוּ אִינּוּן מַיִם עֲכוּרִין, וְאִתְהַתְּכוּ לְתַתָּא בִּסְטַר שְׂמָאלָא, נָפְקוּ (ס"א דאתנגיד ואשתאר אתעביד פסולת מקטרגא לכל עלמא דכר ונוקבא ואינון מים הרעים עכורין. לבתר כד נחתו אינון מים עכורין אתהתכו לתתא בסטר שמאלא ונפקו) לְקַטְרְגָא כָּל עָלְמָא. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאִשְׁתְּזִיב מִנְּהוֹן.
יהי מארת חסר ו' נמשכה אסכרה לתינוקות והיו למארת בשלמות שני האורות
כֵּיוָן שֶׁיּוֹצֵא הַמְקַטְרֵג, כָּתוּב יְהִי מְאֹרֹת חָסֵר ו', וְנִמְשְׁכָה אַסְכָּרָה לַתִּינוֹקוֹת, וְחָסֵר אוֹר הַלְּבָנָה. אַחַר כָּךְ, וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת, בַּשְּׁלֵמוּת שֶׁל שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. בְּמִי? בְּאוֹתוֹ רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁעוֹלָה וּמִתְחַבֶּרֶת בְּאוֹתוֹ רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, אֲזַי וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת, אוֹרוֹת שְׁלֵמִים שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד שֶׁלֹּא פְגוּמִים כְּלָל.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּנָפִיק מְקַטְרְגָא, כְּתִיב יְהִי מְאֹרֹת חָסֵר ו' וְאִתְמַשְּׁכָא אַסְכָּרָה בְּרַבְיי, וְחָסֵר נְהוֹרָא דְּסִיהֲרָא. לְבָתַר וְהָיוּ לִמְאוֹרוֹת, בִּשְׁלִימוּ תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא. בְּמַאן. בְּהַהוּא רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, דְּהָא כַּד סַלְּקָא וְאִתְחַבְּרָא בְּהַהוּא רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, כְּדֵין וְהָיוּ לִמְאוֹרוֹת, נְהוֹרִין שְׁלֵימִין תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא דְּלָא פְּגִימֵי כְּלַל.
הילד שמח וצוחק - נברר סוד אדם באור הזרע ומים ורקיע במעי האשה
הִתְחִיל לִצְחֹק הַיֶּלֶד הַזֶּה וְשָׂמַח. אָמַר לָהֶם, זֶה שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁנִּבְרַר כָּאן סוֹד שֶׁל אָדָם בָּאוֹר שֶׁל אוֹתוֹ (שֶׁהוּא) הַזֶּרַע, וְאַחַר כָּךְ נַעֲשָׂה מַיִם, וּמִתּוֹךְ אוֹתָם הַמַּיִם מִתְפַּשֵּׁט רָקִיעַ, דְּיוֹקָן שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁעוֹרַרְנוּ. מֵילָא כְּשֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה בְּתוֹךְ מְעִי הָאִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי לֹא מִצְטַיֵּר הַזֶּרַע אֶלָּא בְּתוֹךְ מְעִי הַנּוּקְבָּא לְהִתְפַּשֵּׁט בָּהּ דְּיוֹקָן שֶׁל אָדָם, וְכָאן אִם אֵלֶּה חָמֵשׁ דְּרָגוֹת הֵם דְּיוֹקָן שֶׁל אָדָם, בְּאֵיזֶה מָקוֹם מִצְטַיֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט הַדְּיוֹקָן הַזֶּה בְּתוֹךְ הַמַּיִם הַלָּלוּ?
בלשון הזוהר
שַׁארִי חָיִּיךָ הַאי רַבְיָא וְחַדֵּי. אָמַר לוֹן הַאי דַּאֲמֵינָא דְּאִתְבְּרִיר הָכָא רָזָא דְּאָדָם, בְּאוֹר דְּהַהוּא (ד"א דאיהו) זֶרַע, וּלְבָתַר אִתְעָבִיד מַיִם, וּמִגּוֹ אִינּוּן מַיִם, אִתְפָּשַׁט רָקִיעַ, דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם כְּמָה דְּאִתְּעַרְנָא. תִּינַח כַּד אִתְעָבִיד דָּא לְגוֹ מֵעוֹי דְּאִתְּתָא, דְּהָא לָא אִתְצָיַּיר זַרְעָא, אֶלָּא בְּגוֹ מֵעוֹי דְּנוּקְבָּא, לְאִתְפָּשְׁטָא בָּהּ דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, וְהָכָא אִי אִלֵּין חָמֵשׁ דַּרְגִּין, אִינּוּן דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, בְּאָן אֲתָר אִתְצָיַּיר וְאִתְפָּשַּׁט הַאי דִּיּוּקְנָא, בְּגוֹ אִינּוּן מַיִם.
אם בתוך הנוקבא היו זה העולם הבא - לא כי הדיוקן לא הצטיר עד שיצאו האותיות
אִם תֹּאמַר בְּתוֹךְ הַנּוּקְבָּא הֵם הָיוּ, זֶה הָעוֹלָם הַבָּא - לֹא כָּךְ! שֶׁהֲרֵי לֹא הִצְטַיֵּר צִיּוּר וּדְיוֹקָן עַד שֶׁיּוֹצְאוֹת הָאוֹתִיּוֹת לַחוּץ, וְאַחַר כָּךְ נִגְלְמוּ. וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי הָעוֹלָם הַבָּא הָיָה הָאֻמָּן, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג). ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ׳ (בראשית א, ו) - הֲרֵי הָאֻמָּן הוּא הָיָה.
בלשון הזוהר
אִי תֵּימָא גּוֹ נוּקְבָּא הֲווֹ, דָּא עָלְמָא דְּאָתֵי, לָאו הָכִי, דְּהָא לָא אִתְצָיַּיר צִיּוּרָא וּדְיוּקְנָא, עַד דְּנַפְקוּ אַתְוָון לְבַר, וּלְבָתַר אִתְגְּלִימוּ. וְתוּ דְּהָא עָלְמָא דְּאָתֵי הֲוָה אוּמָנָא, דִּכְתִּיב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳. ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ׳ - הָא אוּמָנָא הֲוָה.
אם בנוקבא שלמטה - טרם היתה וכשיצאה דיוקן אדם נקבתו יצאה עמו
אִם תֹּאמַר בַּנּוּקְבָּא שֶׁלְּמַטָּה - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי טֶרֶם הָיְתָה! וּכְשֶׁיָּצְאָה דְּיוֹקָן אָדָם, נְקֵבָתוֹ יָצְאָה עִמּוֹ. הֲרֵי לֹא הִצְטַיֵּר דְּיוֹקָן שֶׁל אָדָם בָּהּ. אִם כָּךְ, בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִצְטַיֵּר וְנֶחְקַק הַזֶּרַע הַזֶּה לִהְיוֹת חֲקִיקָתוֹ שֶׁל דְּיוֹקָן אָדָם? אֶלָּא זֶה סוֹד עֶלְיוֹן. אָדָם הָרִאשׁוֹן הִצְטַיֵּר וְנֶחְקַק בְּלִי נוּקְבָּא. הָאָדָם הַשֵּׁנִי מִכֹּחַ וְזֶרַע שֶׁל זֶה נֶחְקַק וְהִצְטַיֵּר בְּתוֹךְ הַנּוּקְבָּא.
בלשון הזוהר
אִי תֵּימָא בְּנוּקְבָּא דִּלְתַתָּא, לָאו הָכִי, דְּהָא עַד לָא הֲוָות, וְכַד נָפַק הַאי דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, נוּקְבֵיהּ נַפְקַת בַּהֲדֵיהּ. הָא לָא אִתְצָיַּיר דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם בָּהּ. אִי הָכִי, בְּאָן אֲתָר אִתְצָיַּיר וְאִתְגְלִיף הַאי זֶרַע, לְמֶהוֵי גְּלִיפוּ דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם. אֶלָּא דָּא רָזָא עִלָּאָה, אָדָם קַדְמָאָה אִתְצָיַּיר וְאִתְגְלִיף בְּלָא נוּקְבָּא. אָדָם תִּנְיָינָא, מֵחֵילָא וְזַרְעָא דְּהַאי, אַגְלִיף וְאִתְצָיַּיר גּוֹ נוּקְבָּא.
אדם הראשון נחקק למטה מהעולם הבא בלי זכר ובלי נוקבא באותיות ישרות
אָדָם הָרִאשׁוֹן, חֲקִיקָה שֶׁל צִיּוּר וּדְיוֹקַן הַגּוּף, לֹא הָיָה בַּנּוּקְבָּא, וּבְלִי צִיּוּר כְּלָל הָיָה. וְהִצְטַיֵּר וְנֶחְקָק לְמַטָּה מֵהָעוֹלָם הַבָּא, בְּלִי זָכָר וּבְלִי נוּקְבָּא, אוֹתָן אוֹתִיּוֹת נִגְלְמוּ בְּתוֹךְ הַמִּדָּה, וְהִצְטַיֵּר וְנֶחְקַק בָּהֶן סוֹד שֶׁל אָדָם. וְהָאוֹתִיּוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה בַּסִּדּוּר שֶׁלָּהֶן, מִסּוֹד שֶׁל הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, הִתְחִילוּ לְהֵחָקֵק וּלְהִצְטַיֵּר (אוֹתִיּוֹת), וְנִזְרַע הָאוֹר הַזֶּה בְּתוֹכוֹ תּוֹךְ הַמִּדָּה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְתוֹךְ הַמִּדָּה וְהָפַךְ לְמַיִם בְּתוֹךְ מַיִם, הִתְפַּשֵּׁט הָרָקִיעַ בְּצִיּוּר שֶׁל אָדָם דְּיוֹקָן כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
אָדָם קַדְמָאָה, גְּלִיפוּ דְּצִיּוּרָא וּדְיוּקְנָא דְּגוּפָא, לָא הֲוָה בְּנוּקְבָּא, וּבְלָא צִיּוּרָא כְּלַל הֲוָה. וְאִתְצָיַיר וְאִגְּלִיף לְתַתָּא מֵעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּלָא דְּכוּרָא, וּבְלָא נוּקְבָּא, אִינּוּן אַתְוָון אַגְלִימוּ גּוֹ מִשְׁחָתָא, וְאִתְצָיַיר וְאִגְּלִיף בְּהוּ רָזָא דְּאָדָם. וְאַתְוָון בְּאֹרַח מֵישָׁר, בְּסִדּוּרָא דִּלְהוֹן, מֵרָזָא דְּאוֹר קַדְמָאָה, שָׁרִיאוּ לְאִתְגָלְפָא וּלְאִתְצָיְּירָא, (אתוון) וְאִזְדְּרַע הַאי אוֹר בְּגַוֵּיהּ גּוֹ מִשְׁחָתָא. כַּד מָטָא גּוֹ מִשְׁחָתָא, אִתְהַדָּר מַיָּא, גּוֹ מַיָּא, אִתְפָּשַׁט רָקִיעַ צִיּוּרָא דְּאָדָם, דִּיּוּקְנָא כַּדְקָא חֲזִי.
אחר שהתקשטה הנוקבא ויולד בדמותו כצלמו - הצטיר בתוך הנוקבא מה שלא היה בראשון
לְאַחַר שֶׁהִתְקַשְּׁטָה הַנּוּקְבָּא אֵלָיו וְחָזְרוּ לִהְיוֹת פָּנִים בְּפָנִים, הַדְּיוֹקָן הַזּוֹ שֶׁל אָדָם נִכְנְסָה בִּתְשׁוּקָה אֵצֶל הַנּוּקְבָּא, וְשָׁם נֶחְקַק וְהִצְטַיֵּר כְּמוֹ הַצּוּרָה שֶׁלּוֹ, וְעָלָיו כָּתוּב ׳וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית ה, ג) '. זֶה הִצְטַיֵּר בְּתוֹךְ הַנּוּקְבָּא מַה שֶּׁלֹּא הָיָה אוֹתוֹ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהִצְטַיֵּר אוֹתוֹ רִאשׁוֹן בְּתוֹכוֹ בִּמְדִידָה בְּתוֹךְ הַמִּדָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
לְבָתַר דְּאִתְקַשְּׁטַת נוּקְבָּא לְגַבֵּיהּ, וְאִתְהַדְּרוּ אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, הַאי דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, עָאל בְּתִיאוּבְתָּא לְגַבֵּי נוּקְבָּא, וְתַמָּן אַגְלִיף וְאִתְצָיָיר כְּגַוְונָא דִּילֵיהּ, וְעָלֵיהּ כְּתִיב ׳וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית ה, ג), הַאי אִתְצָיַּיר גּוֹ נוּקְבָּא, מַה דְּלָא הֲוָה הַהוּא קַדְמָאָה, דְּאִתְצַיָּיר (ד"א ל"ג גו) הַהוּא קַדְמָאָה בְּגַוֵּיהּ בִּמְדִּידוּ גּוֹ מִשְׁחָתָא כְּמָה דְּאִתְּמַר.
והאדם ידע את חוה ותהר ותלד
סוד תקון האותיות מקין ועד אנוש
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.