ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 66: ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך - משל הזונה ומלאך המות המקרב לעולם הבא › פיסקה 1 (קסב ע"ב)

אהבת הקב"ה מתעוררת מהלב - טעם שכתוב בכל לבבך ואחר כך ובכל נפשך שני גונים

תרומה · ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך - משל הזונה ומלאך המות המקרב לעולם הבא · מאמר 66 · פיסקה 1 · דף קסב ע"ב

לשון הזוהר

רַבִּי יִצְחָק הֲוָה שְׁכִיחַ קָמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי רְחִימוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּבַר נָשׁ רָחִים לֵיהּ, לָא אִתְּעַר אֶלָּא מִלִּבָּא, בְּגִין דְּלִבָּא אִיהוּ אִתְעָרוּתָא לְאִתְּעָרָא לְגַבֵּיהּ רְחִימוּ, (ורחמנא לבא בעי) אִי הָכִי, אֲמַאי כְּתִיב בְּכָל לְבָבְךָ, וּלְבָתַר וּבְכָל נַפְשְׁךָ. דְּמַשְׁמַע דִּתְרֵין גַּוְונִין אִינּוּן, חַד לִבָּא, וְחַד נַפְשָׁא, אִי לִבָּא הוּא עִקָּרָא, מַאי בָּעֵי נַפְשָׁא. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי לִבָּא וְנַפְשָׁא תְּרֵין אִינּוּן, וְאִתְאַחֲדָן לְחָד. דְּהָא לִבָּא וְנַפְשָׁא וּמָמוֹנָא, כֻּלְּהוּ אִתְאַחֲדָן דָּא בְּדָא, וְלִבָּא אִיהוּ עִקָּרָא וִיסוֹדָא דְּכֹלָּא.

תרגום

רַבִּי יִצְחָק הָיָה מָצוּי לִפְנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לוֹ, וַדַּאי שֶׁאַהֲבַת הקב"ה שֶׁאָדָם אוֹהֵב אוֹתוֹ לֹא מִתְעוֹרֶרֶת אֶלָּא מֵהַלֵּב, מִשּׁוּם שֶׁלֵּב הוּא הִתְעוֹרְרוּת לְהָעִיר אֵלָיו אַהֲבָה. (וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה אֶת הַלֵּב) אִם כָּךְ, לָמָּה כָּתוּב בְּכָל לְבָבְךְ וְאַחַר כָּךְ וּבְכָל נַפְשְׁךְ, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁהֵם שְׁנֵי גְוָנִים, אֶחָד הַלֵּב וְאֶחָד הַנֶּפֶשׁ? אִם הַלֵּב עִקָּר - מַה צָּרִיךְ נֶפֶשׁ? אָמַר לוֹ, וַדַּאי שֶׁלֵּב וָנֶפֶשׁ הֵם שְׁנַיִם, וּמִתְאַחֲדִים לְאֶחָד. שֶׁהֲרֵי לֵב וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, כֻּלָּם אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה, וְהַלֵּב הוּא עִקַּר וִיסוֹד הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יצחק הוה שכיח קמיה דרבי אלעזר, אמר ליה, ודאי רחימו דקודשא בריך הוא, דבר נש רחים ליה, לא אתער אלא מלבא, בגין דלבא איהו אתערותא לאתערא לגביה רחימו, (ורחמנא לבא בעי) אי הכי, אמאי כתיב בכל לבבך, ולבתר ובכל נפשך. דמשמע דתרין גוונין אינון, חד לבא, וחד נפשא, אי לבא הוא עקרא, מאי בעי נפשא. אמר ליה, ודאי לבא ונפשא תרין אינון, ואתאחדן לחד. דהא לבא ונפשא וממונא, כלהו אתאחדן דא בדא, ולבא איהו עקרא ויסודא דכלא.

התרגום: רבי יצחק היה מצוי לפני רבי אלעזר, אמר לו, ודאי שאהבת הקב"ה שאדם אוהב אותו לא מתעוררת אלא מהלב, משום שלב הוא התעוררות להעיר אליו אהבה. (והקדוש ברוך הוא רוצה את הלב) אם כך, למה כתוב בכל לבבך ואחר כך ובכל נפשך, שמשמע שהם שני גונים, אחד הלב ואחד הנפש? אם הלב עקר - מה צריך נפש? אמר לו, ודאי שלב ונפש הם שנים, ומתאחדים לאחד. שהרי לב ונפש וממון, כלם אחוזים זה בזה, והלב הוא עקר ויסוד הכל.

מן המפרשים

הסולם: ר' יצחק הוה וכו': ר"י היה מצוי לפני ר' אלעזר, אמר לו, ודאי, אהבת הקב"ה שאדם אוהבו אינו מתעורר אלא מלב, משום שהלב הוא מקום ההתעוררות לעורר אליו אהבה. ושואל, אם כן, למה כתוב, בכל לבבך ואח"כ בכל נפשך, שמשמע ששני אפנים הם באהבה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר