הקב"ה הסתכל בתורה ובכל דבר שכתוב בה ברא אותו הדבר בראשית ברא ויהי אור
תרומה · אשריהם המשתדלים בתורה - סוד התורה כאמנות הבריאה ושבועת הנשמה · מאמר 61 · פיסקה 5 · דף קסא ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא מַאן יָכִיל לְמֶהוֵי אוּמָנָא לְגַבֵּיהּ. אֶלָּא אִסְתַּכְּלוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגַוְונָא דָּא, (ד"א אתעביד בלא עמל ויגיעה דכתיב ׳בדבר יהו"ה שמים נעשו וגו'׳. בגוונא דא באסתכלותא דיליה היא אומנא) בְּאוֹרַיְיתָא, כְּתִיב בָּהּ, ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׳ (בראשית א, א), אִסְתָּכַּל בְּהַאי מִלָּה, וּבָרָא ׳אֶת הַשָּׁמַיִם׳. בְּאוֹרַיְיתָא כְּתִיב בָּהּ, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳, אִסְתָּכַּל בְּהַאי מִלָּה, וּבָרָא אֶת הָאוֹר. וְכֵן בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה דִּכְתִּיב בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעָבִיד הַהִיא מִלָּה, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן׳. כְּגַוְונָא דָּא כָּל עָלְמָא אִתְבְּרֵי.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, מִי יָכוֹל לִהְיוֹת אֻמָּן אֵלָיו? אֶלָּא הִתְבּוֹנְנוּת הקב"ה בְּגָוֶן זֶה (נעשה הַכֹּל בְּלֹא עמל ויגיעה, שֶׁכָּתוּב ׳בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וגו'׳ (תהלים לג, ו). בְּצוּרָה זוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת שֶׁלּוֹ זוֹ אֻמָּנוּת) בַּתּוֹרָה, כָּתוּב בָּהּ, ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׳ (בראשית א, א) - הִסְתַּכֵּל בְּדָבָר זֶה וּבָרָא אֶת הַשָּׁמַיִם. בַּתּוֹרָה כָּתוּב בָּהּ, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג) - בַּדָּבָר הַזֶּה הִתְבּוֹנֵן וּבָרָא אֶת הָאוֹר. וְכֵן בְּכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, הִתְבּוֹנֵן הקב"ה וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר. וְלָכֵן כָּתוּב ׳וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן׳. כְּמוֹ כֵן נִבְרָא כָּל הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא מאן יכיל למהוי אומנא לגביה. אלא אסתכלותא דקודשא בריך הוא בגוונא דא, (ד"א אתעביד בלא עמל ויגיעה דכתיב ׳בדבר יהו"ה שמים נעשו וגו'׳. בגוונא דא באסתכלותא דיליה היא אומנא) באורייתא, כתיב בה, ׳בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׳ (בראשית א, א), אסתכל בהאי מלה, וברא ׳את השמים׳. באורייתא כתיב בה, ׳ויאמר אלהים יהי אור׳, אסתכל בהאי מלה, וברא את האור. וכן בכל מלה ומלה דכתיב בה באורייתא, אסתכל קודשא בריך הוא, ועביד ההיא מלה, ועל דא כתיב ׳ואהיה אצלו אמון׳. כגוונא דא כל עלמא אתברי.
התרגום: ואם תאמר, מי יכול להיות אמן אליו? אלא התבוננות הקב"ה בגון זה (נעשה הכל בלא עמל ויגיעה, שכתוב ׳בדבר ה' שמים נעשו וגו'׳ (תהלים לג, ו). בצורה זו בהסתכלות שלו זו אמנות) בתורה, כתוב בה, ׳בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׳ (בראשית א, א) - הסתכל בדבר זה וברא את השמים. בתורה כתוב בה, ׳ויאמר אלהים יהי אור׳ (בראשית א, ג) - בדבר הזה התבונן וברא את האור. וכן בכל דבר ודבר שכתוב בתורה, התבונן הקב"ה ועשה אותו הדבר. ולכן כתוב ׳ואהיה אצלו אמון׳. כמו כן נברא כל העולם.
מן המפרשים
אור החמה: בראשית ברא וגומר אסתכל בה כח הבינה ואורה באה אל הת"ת אל בחינה זו ומוציא הויה זו אל מציאות ההגלות וכן כולם והתקרב הת"ת אל הבינה לשאוב כח להתפשט אמ' אצלו אמון: כל מלה ומלה לא וגומר שאין קיום אל ההויות בחוץ אלא מכח שרשם והיאך…
אור יקר: בראשית ברא אלהים, ויהיה ענין זה כמשל העששית שבה גוונין, ואור דולק בתוך עששית עובר דרך הגוונין, והאומנות אלה אל האור הדולק בתוכו, וכאן ממש היו מציאות העולמות מצויירות בתורה משתי אלפים שנה שהם חכמת ובינה, אמנם לא היה כח בתורה…
הסולם: ואי תימא מאן וכו': ואם תאמר, מי יכול להיות אומן אצל הקב"ה. אלא הסתכלות הקב"ה היה באפן זה, שכתוב בתורה, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, הסתכל במלה זו וברא את השמים. בתורה, כתוב בה, ויאמר אלקים יהי אור, הסתכל במלה הזו וברא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: