בשבתות וזמנים הנשמות מתפשטות ועולות לראות בכבוד רבונם - כל בשר יבא להשתחות
תרומה · שלחנו של אדם מזכה לעולם הבא - סוד מזון הנשמות בגן עדן · מאמר 51 · פיסקה 3 · דף קנז ע"א
לשון הזוהר
וּבְשַׁבָּתֵי וּבִזְמַנֵּי, מִתְפַּשְּׁטָאן, וְסַלְּקִין לְמֵחמֵי בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, וּלְאִתְעַדְּנָא בְּעִדּוּנָא עִלָּאָה כְּדְקָא יֵאוֹת, דִּכְתִּיב, (ישעיהו סו כג) ׳וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבֹא כָּל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנַי אָמַר יהו"ה׳. וְכִי כָּל בָּשָׂר יֵיתֵי, לָאו הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב, אֶלָּא כָּל רוּחַ אוֹ כָּל נְשָׁמָה, מַהוּ כָּל בָּשָׂר. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבַד לֵיהּ לְבַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, כְּגַוְונָא דִּיְקָרָא דְּכָבוֹד עִלָּאָה לְעֵילָּא. הַהוּא כָּבוֹד עִלָּאָה, אִיהוּ רוּחַ לְרוּחַ, וְנִשְׁמְתָא לַנְשָׁמָה, עַד דְּמָטֵי לְחָד אֲתָר לְתַתָּא דְּאִקְרֵי גּוּף, וּבְהַאי עָיֵיל חַד רוּחַ דִּמְקוֹרָא דְּחַיִּים, דְּאִקְרֵי כֹּל, בְּדָא אִיהוּ כָּל טוּבָא, וְכָל מְזוֹנָא, וְכָל סִפּוּקָא, דְּהַהוּא גּוּף. וְרָזָא דָּא, (קהלת ה) ׳וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא׳ (ס"אמאי בכל היא) הַאי כָּל אִיהוּ רוּחַ לְהַהוּא גּוּף.
תרגום
וּבְשַׁבָּתוֹת וּבִזְמַנִּים מִתְפַּשְּׁטִים וְעוֹלִים לִרְאוֹת בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם וּלְהִתְעַדֵּן בְּעִדּוּן עֶלְיוֹן כָּרָאוּי, שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו) ׳וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲות לְפָנַי אָמַר ה'׳ (ישעיה סו, כג). וְכִי כָל בָּשָׂר יָבוֹא? לֹא כָּךְ הָיָה לוֹ לִכְתֹּב, אֶלָּא כָּל רוּחַ אוֹ כָּל נְשָׁמָה. מַהוּ כָל בָּשָׂר? אֶלָּא הקב"ה עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ יְקַר הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה. אוֹתוֹ כָבוֹד עֶלְיוֹן הוּא רוּחַ לְרוּחַ וּנְשָׁמָה לִנְשָׁמָה, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְמָקוֹם אֶחָד לְמַטָּה שֶׁנִּקְרָא גוּף, וּבָזֶה נִכְנֶסֶת רוּחַ אַחַת שֶׁל מְקוֹר הַחַיִּים שֶׁנִּקְרֵאת כֹּל, בָּזֶה הוּא כָּל הַטּוּב וְכָל הַמָּזוֹן וְכָל סִפּוּק אוֹתוֹ הַגּוּף. וְסוֹד זֶה - (קהלת ה) ׳וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל׳ - הוּא. (מַהוּ בְּכָל הִיא, ') הַכֹּל הַזֶּה הוּא רוּחַ לְאוֹתוֹ גוּף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובשבתי ובזמני, מתפשטאן, וסלקין למחמי ביקרא דמאריהון, ולאתעדנא בעדונא עלאה כדקא יאות, דכתיב, (ישעיהו סו כג) ׳והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר יהו"ה׳. וכי כל בשר ייתי, לאו הכי הוה ליה למכתב, אלא כל רוח או כל נשמה, מהו כל בשר. אלא קודשא בריך הוא עבד ליה לבר נש בהאי עלמא, כגוונא דיקרא דכבוד עלאה לעילא. ההוא כבוד עלאה, איהו רוח לרוח, ונשמתא לנשמה, עד דמטי לחד אתר לתתא דאקרי גוף, ובהאי עייל חד רוח דמקורא דחיים, דאקרי כל, בדא איהו כל טובא, וכל מזונא, וכל ספוקא, דההוא גוף. ורזא דא, (קהלת ה) ׳ויתרון ארץ בכל היא׳ (ס"אמאי בכל היא) האי כל איהו רוח לההוא גוף.
התרגום: ובשבתות ובזמנים מתפשטים ועולים לראות בכבוד רבונם ולהתעדן בעדון עליון כראוי, שכתוב (ישעיה סו) ׳והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'׳ (ישעיה סו, כג). וכי כל בשר יבוא? לא כך היה לו לכתב, אלא כל רוח או כל נשמה. מהו כל בשר? אלא הקב"ה עשה את האדם בעולם הבא כמו יקר הכבוד העליון למעלה. אותו כבוד עליון הוא רוח לרוח ונשמה לנשמה, עד שמגיע למקום אחד למטה שנקרא גוף, ובזה נכנסת רוח אחת של מקור החיים שנקראת כל, בזה הוא כל הטוב וכל המזון וכל ספוק אותו הגוף. וסוד זה - (קהלת ה) ׳ויתרון ארץ בכל׳ - הוא. (מהו בכל היא, ') הכל הזה הוא רוח לאותו גוף.
מן המפרשים
מקדש מלך: דכבוד עילאה לעילא פי' אבא כי ל"ב נתיבות חכמה גי' כבו"ד. וז"ש איהו רוח לרוח ונשמתא לנשמתא שר"ל שאבא מתלבש באימא שהיא נשמה ובזעיר הנקרא רוח עד שמגיע הארתו למלכות: ה"ג ויתרון ארץ בכל היא מאי בכל היא האי כל איהו רוח לההוא גוף.…
זוהר הרקיע: דף קנ"ז ע"א) האצי' נכללה במלה זו אף שפירושה אינו מורה כן כיון שעולמות עליונים נעלמים לא נזכרו אלא מסתמא כולא נרמז בה ולהורות על התגלות א"א בז"א אמר וכתיב ( דברים יג-יח ) למען ישוב ה' מחרון אפו ה' שהוא ז"א שכל הדינים מתגלים בו…
הסולם: ובשבתי ובזמני מתפשטאן וכו': ובשבתות ובחגים מתפשטות הנשמות מלבושיהם, ועולות לראות בכבוד אדונם ולהתעדן בעדון העליון כראוי, שכתוב, והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'. שואל, וכי כל בשר יבא, הלא אינו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: