בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר - אדם נברא בסוד חכמה לכבודי
תרומה · ועשית שלחן עצי שטים - סוד שלחן המלך ותקון הכבוד התחתון כעליון · מאמר 47 · פיסקה 25 · דף קנה ע"א
לשון הזוהר
רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר׳ (קהלת ט, ח). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמַר, אֲבָל תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא, וְעָבִיד לֵיהּ בְּאוּמְנוּתָא סַגִּי, וְנָפַח בְּאַפּוֹי נִשְׁמְתָא דְּחַיֵּי, לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּרָזִין דְּחָכְמְתָא, לְמִנְדַּע בִּיקָרָא דְּמָארֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׳ (ישעיהו מג, ז). ׳וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ דַּיְיקָא, וְרָזָא דָּא ׳וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ אוֹלִיפְנָא, דְּהָא כָּבוֹד דִּלְתַתָּא רָזָא דְּכוּרְסְיָּיא קַדִּישָׁא לָא (נח נ"ח ע"ב) אִתְתָּקַּן לְעֵילָּא, אֶלָּא מִגּוֹ תִּקּוּנָא דִּבְנֵי עָלְמָא.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךְ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךְ אַל יֶחְסָר׳ (קהלת ט, ח) - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל בֹּא וּרְאֵה, הקב"ה בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּסוֹד הַחָכְמָה, וְעָשָׂה אוֹתוֹ בְּאֻמָּנוּת רַבָּה, וְנָפַח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים כְּדֵי לָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּסוֹדוֹת הַחָכְמָה וְלָדַעַת בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׳ (ישעיה מג, ז) - ׳וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ דַּוְקָא, וְסוֹד זֶה ׳וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו׳ לָמַדְנוּ, שֶׁהֲרֵי הַכָּבוֹד שֶׁלְּמַטָּה סוֹד הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ לֹא הִתְתַּקֵּן לְמַעְלָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ תִּקּוּן בְּנֵי הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלעזר פתח ואמר, ׳בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר׳ (קהלת ט, ח). האי קרא אוקמוה ואתמר, אבל תא חזי, קודשא בריך הוא ברא ליה לבר נש ברזא דחכמתא, ועביד ליה באומנותא סגי, ונפח באפוי נשמתא דחיי, למנדע ולאסתכלא ברזין דחכמתא, למנדע ביקרא דמאריה, כמה דאת אמר, ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׳ (ישעיהו מג, ז). ׳ולכבודי בראתיו׳ דייקא, ורזא דא ׳ולכבודי בראתיו׳ אוליפנא, דהא כבוד דלתתא רזא דכורסייא קדישא לא (נח נ"ח ע"ב) אתתקן לעילא, אלא מגו תקונא דבני עלמא.
התרגום: רבי אלעזר פתח ואמר, ׳בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר׳ (קהלת ט, ח) - פסוק זה פרשוהו ונתבאר. אבל בא וראה, הקב"ה ברא את האדם בסוד החכמה, ועשה אותו באמנות רבה, ונפח באפיו נשמת חיים כדי לדעת ולהתבונן בסודות החכמה ולדעת בכבוד רבונו, כמו שנאמר ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׳ (ישעיה מג, ז) - ׳ולכבודי בראתיו׳ דוקא, וסוד זה ׳ולכבודי בראתיו׳ למדנו, שהרי הכבוד שלמטה סוד הכסא הקדוש לא התתקן למעלה, אלא מתוך תקון בני העולם.
מן המפרשים
מקדש מלך: אפילו רגעא חדא לא יתיב בלא מזונא להבין טעם הדבר ולהבין ג"כ מ"ש בסמוך אינון תריסר נקדים מ"ש בליקוטים וז"ל סוד לחם הפנים י"ב חלות ותמיד היה חם הענין הוא כי יש זווג א"וא הנעשה ע"י מזלא דדיקנא דאריך ולחם גי' מזל"א ואמנם הוא בסוד…
אור החמה: ר' אלעזר פתח בכל עת וגומר קב"ה בינה. ברזא דחכמתא הנבראים כולם נבראו בחכמה כאו' מה רבו וגומר והאדם נברא בכל ל"ב נתיבות כולם והיינו ברזא דחכמתא כל סודה וכל פרטיה והיינו ועבד ליה באומנותא סגי שיכלול בכל פרטיו כל פרטי החכמה ולא…
אור יקר: בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן ראשך אוקמוה ואתמר, אבל תא חזי.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: