ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 46: ואכלת ושבעת וברכת - סוד ברכת המזון בשבע ושמחה › פיסקה 4 (קנג ע"ב)

ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתיה שכור מתר לברך על הארץ הטובה בשבע ושמחה

תרומה · ואכלת ושבעת וברכת - סוד ברכת המזון בשבע ושמחה · מאמר 46 · פיסקה 4 · דף קנג ע"ב

לשון הזוהר

בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא, שִׁכּוֹר שָׁרֵי לֵיהּ לְבָרְכָא בִּרְכַּת מְזוֹנָא. מַשְׁמַע מֵהַאי קְרָא, דִּכְתִּיב ׳וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ׳. וְאָכַלְתָּ: זוֹ אֲכִילָה. וְשָׂבָעְתָּ: זוֹ שְׁתִיָּה דְּהָא שָׂבְעָא, בְּחַמְרָא אִיהִי רַוֵּי. חַמְרָא שָׂבְעָא וַדַּאי, וְדָא אִיהוּ שִׁכּוֹר. דִּכְתִּיב ׳וּבֵרַכְתָּ אֶת׳ דַּיְיקָא, דְּמַשְׁמַע דְּבִרְכַּת מְזוֹנָא אִצְטְרִיךְ חֶדְוָה וְשַׂבְעָא. ׳עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה׳. מַאי טוֹבָה. שָׂבְעָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים׳ (ירמיה מה, יז) בְּגִין כַּךְ אִצְטְרִיךְ חֶדְוָה וְשַׂבְעָא.

תרגום

בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שִׁכּוֹר מֻתָּר לוֹ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. מַשְׁמָע מֵהַפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ׳. וְאָכַלְתָּ - זוֹ אֲכִילָה. וְשָׂבָעְתָּ - זוֹ שְׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי שּׁבַע בְּיַיִן מִתְרַוֶּה. יַיִן שּׁבַע וַדַּאי, וְזֶהוּ שִׁכּוֹר, שֶׁכָּתוּב ׳וּבֵרַכְתָּ אֶת׳ דַּוְקָא, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן צָרִיךְ שִׂמְחָה וְשּׁבַע. ׳עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה׳. מַה זֶּה טוֹבָה? שּׁבַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים׳ (ירמיה מד, יז) - מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ שִׂמְחָה וְשּבַע.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בברכת מזונא, שכור שרי ליה לברכא ברכת מזונא. משמע מהאי קרא, דכתיב ׳ואכלת ושבעת וברכת׳. ואכלת: זו אכילה. ושבעת: זו שתיה דהא שבעא, בחמרא איהי רוי. חמרא שבעא ודאי, ודא איהו שכור. דכתיב ׳וברכת את׳ דייקא, דמשמע דברכת מזונא אצטריך חדוה ושבעא. ׳על הארץ הטובה׳. מאי טובה. שבעא. כמה דאת אמר, ׳ונשבע לחם ונהיה טובים׳ (ירמיה מה, יז) בגין כך אצטריך חדוה ושבעא.

התרגום: בברכת המזון, שכור מתר לו לברך ברכת המזון. משמע מהפסוק הזה, שכתוב ׳ואכלת ושבעת וברכת׳. ואכלת - זו אכילה. ושבעת - זו שתיה, שהרי שבע ביין מתרוה. יין שבע ודאי, וזהו שכור, שכתוב ׳וברכת את׳ דוקא, שמשמע שברכת המזון צריך שמחה ושבע. ׳על הארץ הטובה׳. מה זה טובה? שבע, כמו שנאמר ׳ונשבע לחם ונהיה טובים׳ (ירמיה מד, יז) - משום כך צריך שמחה ושבע.

מן המפרשים

אור יקר: דמשמע דברכת מזונא מלכות אצטריך שבעא מצד התפארת, וחדוה מצד הבינה,

הסולם: בברכת מזונא שכור וכו': בברכת המזון, שכור, מותר לו לברך ברכת המזון, זה משמע מכתוב הזה, שכתוב, ואכלת ושבעת וברכת. ואכלת, זו היא אכילה. ושבעת, זו היא שתיה, כי השובע ביין הוא, שביין הוא רוה, ביין יש שובע ודאי, וזה הוא שכור. שכתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: