ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 45: ועשית שלחן עצי שטים - סוד שלחן המלך ומזון ישראל בגלות › פיסקה 1 (קנב ע"ב)

ועשית שלחן עצי שטים - ואכלת ושבעת וברכת בשביל ישראל נתן הקב"ה מזון לעולם

תרומה · ועשית שלחן עצי שטים - סוד שלחן המלך ומזון ישראל בגלות · מאמר 45 · פיסקה 1 · דף קנב ע"ב

לשון הזוהר

׳וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ'׳ (שמות כה, כג). רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'׳ (דברים ח, י), כַּמָה זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ מִכָּל עַמִּין, וּבְגִינֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, יָהִיב מְזוֹנָא וְשַׂבְעָא, לְכָל עָלְמָא. וְאִלְמָלֵא יִשְׂרָאֵל, לָא יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְזוֹנָא לְעָלְמָא, וְהַשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן בְּגָלוּתָא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּנַטְלֵי מְזוֹנָא עַל חַד תְּרֵין.

תרגום

׳וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ'׳. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ'׳ (דברים ח, י). כַּמָּה צַדִּיקִים הֵם יִשְׂרָאֵל שהקב"ה הִתְרַצָּה בָהֶם וְקֵרְבָם אֵלָיו מִכָּל הָעַמִּים, וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נָתַן מָזוֹן וְשּׁבַע לְכָל הָעוֹלָם, וְאִלְמָלֵא יִשְׂרָאֵל - לֹא נָתַן הקב"ה מָזוֹן לָעוֹלָם, וְעַכְשָׁו שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנּוֹטְלִים מָזוֹן עַל אֶחָד פִּי שְׁנַיִם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ועשית שלחן עצי שטים וגו'׳ (שמות כה, כג). רבי יצחק פתח, ׳ואכלת ושבעת וברכת את יהו"ה אלהיך וגו'׳ (דברים ח, י), כמה זכאין אינון ישראל, דקודשא בריך הוא אתרעי בהו, וקריב לון לגביה מכל עמין, ובגינהון דישראל, יהיב מזונא ושבעא, לכל עלמא. ואלמלא ישראל, לא יהיב קודשא בריך הוא מזונא לעלמא, והשתא דישראל אינון בגלותא, על אחת כמה וכמה דנטלי מזונא על חד תרין.

התרגום: ׳ועשית שלחן עצי שטים וגו'׳. רבי יצחק פתח, ׳ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך וגו'׳ (דברים ח, י). כמה צדיקים הם ישראל שהקב"ה התרצה בהם וקרבם אליו מכל העמים, ובשביל ישראל נתן מזון ושבע לכל העולם, ואלמלא ישראל - לא נתן הקב"ה מזון לעולם, ועכשו שישראל בגלות, על אחת כמה וכמה שנוטלים מזון על אחד פי שנים.

מן המפרשים

אור יקר: ישראל לא יהיב קו רצון זה לא היה אלא להיותם איבון.

הסולם: ועשית שלחן עצי שמים וגו': ר' יצחק פתח, ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך וגו'. כמה מאושרים הם ישראל, שהקב"ה רצה בהם, וקרב אותם אליו מכל העמים, ובשביל ישראל הוא נותן מזונו ושובע לכל העולם, ואם לא ישראל, לא היה הקב"ה נותן מזונות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: