כשברא הקב"ה העולם באותיות שיסתים ביו"ד נשארה אות ט' תלויה באויר
תרומה · מקום שלא שולט בו מלאך המות - סוד אות הטי"ת ויסוד המזבח · מאמר 42 · פיסקה 4 · דף קנב ע"א
לשון הזוהר
כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, בָּרָא לֵיהּ בְּרָזָא (מקץ ר"ד ע"א) דְּאַתְוָון, וְאִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, וּבָרָא עָלְמָא, בְּגִלּוּפֵי דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, וְאַסְחֲרוּ עָלְמָא בְּגִלּוּפֵי וְכַד אִתְגְּלֵי וְאִתְפָּשַּׁט עָלְמָא וְאִתְבְּרֵי, וַהֲווּ אַתְוָון סָחֲרָן לְמִבְרֵי, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִסְתַּיֵּים בְּיוֹ"ד, אִשְׁתְּאָרַת אָת ט' (נ"א יתגלגלו אתוון, ואסחרו עלמא בגלופא דשמא קדישא וכד אתגלגלו אתוון והוו סחרן למברי, אמרז קודשא בריך הוא די יסתיים ביו"ד, אשתארת את ט' בלחודהא) בְּהַהוּא דּוּכְתָּא, תַּלְיָא בַּאֲוֵירָא, כֵּיוָן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דַּי יִסְתַּיֵּים בְּיוֹ"ד, אִשְׁתְּאָרַת אָתְ טֵי"ת בִּלְחוֹדָהָא תַּלְיָא בַּאֲוֵירָא עַל גַּבֵּי הַהוּא דּוּכְתָּא טֵי"ת, אִיהוּ אָת, דִּנְהִירוּ חַיִּין, בְּגִין כַּךְ, מַאן דְּחָמֵי טֵי"ת בְּחֶלְמֵיהּ, סִימָנָא טָבָא הוּא לֵיהּ, וְחַיִּין אִתְתָּקָנוּ לֵיהּ. וְעַל דָּא בְּגִין דְּהֲוָה ט' תַּלְיָא עַל גַּבֵּי הַהוּא אֲתָר, לָא שַׁלְטָא בֵּיהּ מוֹתָא.
תרגום
כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, בָּרָא אוֹתוֹ בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת, וְהִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת, וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִיקוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. הִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת וְסוֹבְבוּ אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִיקוֹת. וּכְשֶׁהִתְגַּלָּה וְהִתְפַּשֵּׁט הָעוֹלָם וְנִבְרָא, הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת סוֹבְבוֹת כְּדֵי לִבְרֹא. אָמַר הקב"ה שֶׁיִּסְתַּיֵּם בְּיוֹ"ד. נִשְׁאֲרָה הָאוֹת ט' (יתגלגלו הָאוֹתִיּוֹת, וסבבו אֶת הָעוֹלָם בחקיקת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְכַאֲשֶׁר הִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהָיוּ סוֹבְבוֹת לִבְרֹא, אָמַר הקב"ה שֶׁיִּסְתַּיֵּם בְּיוֹ"ד. נִשְׁאֲרָה אוֹת ט' לְבַדָּהּ) בְּאוֹתוֹ מָקוֹם תְּלוּיָה בָּאֲוִיר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר הקב"ה שֶׁיִּסְתַּיֵּם בָּאוֹת יוֹ"ד, נִשְׁאֲרָה אוֹת טֵי"ת בִּלְבַדָּהּ תְּלוּיָה בָּאֲוִיר עַל גַּבֵּי אוֹתוֹ מָקוֹם. טֵי"ת הִיא אוֹת שֶׁל אוֹר הַחַיִּים. וְלָכֵן מִי שֶׁרוֹאֶה טֵי"ת בַּחֲלוֹמוֹ, סִימָן טוֹב הוּא לוֹ וְחַיִּים נִתְקְנוּ לוֹ. וְלָכֵן, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה ט' תְּלוּיָה עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא שׁוֹלֵט בּוֹ הַמָּוֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, ברא ליה ברזא (מקץ ר"ד ע"א) דאתוון, ואתגלגלו אתוון, וברא עלמא, בגלופי דשמא קדישא. אתגלגלו אתוון, ואסחרו עלמא בגלופי וכד אתגלי ואתפשט עלמא ואתברי, והוו אתוון סחרן למברי, אמר קודשא בריך הוא דיסתיים ביו"ד, אשתארת את ט' (נ"א יתגלגלו אתוון, ואסחרו עלמא בגלופא דשמא קדישא וכד אתגלגלו אתוון והוו סחרן למברי, אמרז קודשא בריך הוא די יסתיים ביו"ד, אשתארת את ט' בלחודהא) בההוא דוכתא, תליא באוירא, כיון דאמר קודשא בריך הוא די יסתיים ביו"ד, אשתארת את טי"ת בלחודהא תליא באוירא על גבי ההוא דוכתא טי"ת, איהו את, דנהירו חיין, בגין כך, מאן דחמי טי"ת בחלמיה, סימנא טבא הוא ליה, וחיין אתתקנו ליה. ועל דא בגין דהוה ט' תליא על גבי ההוא אתר, לא שלטא ביה מותא.
התרגום: כשברא הקב"ה את העולם, ברא אותו בסוד האותיות, והתגלגלו האותיות, וברא את העולם בחקיקות השם הקדוש. התגלגלו האותיות וסובבו את העולם בחקיקות. וכשהתגלה והתפשט העולם ונברא, היו האותיות סובבות כדי לברא. אמר הקב"ה שיסתים ביו"ד. נשארה האות ט' (יתגלגלו האותיות, וסבבו את העולם בחקיקת השם הקדוש. וכאשר התגלגלו האותיות והיו סובבות לברא, אמר הקב"ה שיסתים ביו"ד. נשארה אות ט' לבדה) באותו מקום תלויה באויר. כיון שאמר הקב"ה שיסתים באות יו"ד, נשארה אות טי"ת בלבדה תלויה באויר על גבי אותו מקום. טי"ת היא אות של אור החיים. ולכן מי שרואה טי"ת בחלומו, סימן טוב הוא לו וחיים נתקנו לו. ולכן, משום שהיתה ט' תלויה על אותו מקום, לא שולט בו המות.
מן המפרשים
אור החמה: ברא ליה ברזא דאתוון וגו' בגלופי דשמא קדישא בסוד אלפא ביתות שבספר יצירה כאו' המליך אות א' וקשר לו כתר וברא אויר וגו' והיינו בסוד שם יהו"ד כגון זה א"י א"ה א"ו א"ה והיינו או' בגלופי דשמא קדישא וע"ד זה כל האותיות אמ"ש וכן בג"ד…
אור יקר: עד דמטו וכו׳, היינו השפעת הכה לככב זה על ידי השתלשלות המדרגות אהדר, לעיל כשנכלל סוד כל החיות באופנים, ועולים למעלה להכלל בסוד.
זוהר הרקיע: דף קנ"ב ע"א) נאמר בו מארץ. ונמצא מלך זה מהדינים הוא היפך מהחסד אשר בקדושה כי החסד לזיווג החתן עם כלה ולהמשיך לה אור עליון ע"י מדת היסוד וזה בא לקבל אותו אור לעצמו וגם למנעה ממנה. והנה אור החסד נחלק לה' אורות הנזכר בפ' (…