בערב שבת כרוזים מכריזים הסתלקו דיני הרשעים - אך למחללי שבת אין מנוחה
תרומה · דין ענשי הגיהנם - סוד אש היצר הרע ומיתת ארץ הקדושה בלי מלאך המשחית · מאמר 41 · פיסקה 9 · דף קנא ע"א
לשון הזוהר
בְּכָל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא כַּד יוֹמָא אִתְקַדָּשׁ, כָרוֹזִין אָזְלִין בְּכָל אִינּוּן מָדוֹרִין דְּגֵיהִנָּם: סְלִיקוּ דִּינָא דְּחַיָּיבַיָּא, דְּהָא מַלְכָּא קַדִּישָׁא אַתְיָא, וְיוֹמָא אִתְקַדָּשׁ, וְאִיהוּ אַגִּין עַל כֹּלָּא. וּמִיַּד דִּינִין אִסְתָּלָקוּ, וְחַיָּיבַיָּא אִית לוֹן נַיְיחָא. (וכל אינון מחללי שבתות וזמני בפרהסיא דינין סלקין מנייהו (נ"א ואפילו עובדי כוכבים ומזלות דלא אתפקדו למיטר שבתי וזמני תמן נטרין בעל כרחם)) אֲבָל נוּרָא דְּגֵיהִנָּם לָא אִשְׁתְּכַּךְ, מֵעָלַיְיהוּ דְּלָא נַטְרֵי שַׁבָּת לְעָלְמִין. וְכָל חַיָּיבֵי גֵּיהִנָּם שָׁאֲלֵי עָלַיְיהוּ, מַאי שְׁנָא אִלֵּין דְּלֵית לוֹן נַיְיחָא, מִכָּל חַיָּיבִין דְּהָכָא. אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּדִינָא תַּיְיבִין לוֹן, אִלֵּין אִינּוּן חַיָּיבִין דְּכָּפְרוּ בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעָבְרוּ עַל אוֹרַיְיתָא כֻּלָּא, בְּגִין דְּלָא נַטְרוּ שַׁבָּת תַּמָּן, בְּגִין כַּךְ לֵית לְהוּ נַיְיחִין לְעָלְמִין.
תרגום
בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת כְּשֶׁמִּתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם, הַכָּרוֹזִים הוֹלְכִים בְּכָל אוֹתָם מְדוֹרֵי הַגֵּיהִנֹּם: הִסְתַּלְּקוּ דִינֵי הָרְשָׁעִים, שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּא, וְהַיּוֹם מִתְקַדֵּשׁ, וְהוּא מֵגֵן עַל הַכֹּל. וּמִיָּד מִסְתַּלְּקִים הַדִּינִים וְיֵשׁ לָרְשָׁעִים מְנוּחָה. (וְכָל אוֹתָם מחללי שַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדִים בְּפַרְהֶסְיָא, דִּינִים מִסְתַּלְּקִים מֵעֲלֵיהֶם) (וַאֲפִלּוּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁלֹּא נצטוו לִשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדִים, שם שׁוֹמְרִים בְּעַל כָּרְחָם) אֲבָל אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם לֹא שׁוֹכֶכֶת מֵעַל אֵלֶּה שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ שַׁבָּת לְעוֹלָמִים, וְכָל רִשְׁעֵי הַגֵּיהִנֹּם שׁוֹאֲלִים עֲלֵיהֶם: מַה שּׁוֹנִים אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם מְנוּחָה מִכָּל הָרְשָׁעִים שֶׁל כָּאן?! וְאוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּין מְשִׁיבִים לָהֶם: אֵלֶּה הֵם הָרְשָׁעִים שֶׁכָּפְרוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָבְרוּ עַל כָּל הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ שַׁבָּת שָׁם, לָכֵן אֵין לָהֶם מְנוּחָה לְעוֹלָמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בכל מעלי שבתא כד יומא אתקדש, כרוזין אזלין בכל אינון מדורין דגיהנם: סליקו דינא דחייביא, דהא מלכא קדישא אתיא, ויומא אתקדש, ואיהו אגין על כלא. ומיד דינין אסתלקו, וחייביא אית לון נייחא. (וכל אינון מחללי שבתות וזמני בפרהסיא דינין סלקין מנייהו (נ"א ואפילו עובדי כוכבים ומזלות דלא אתפקדו למיטר שבתי וזמני תמן נטרין בעל כרחם)) אבל נורא דגיהנם לא אשתכך, מעלייהו דלא נטרי שבת לעלמין. וכל חייבי גיהנם שאלי עלייהו, מאי שנא אלין דלית לון נייחא, מכל חייבין דהכא. אינון מאריהון דדינא תייבין לון, אלין אינון חייבין דכפרו ביה בקודשא בריך הוא, ועברו על אורייתא כלא, בגין דלא נטרו שבת תמן, בגין כך לית להו נייחין לעלמין.
התרגום: בכל ערב שבת כשמתקדש היום, הכרוזים הולכים בכל אותם מדורי הגיהנם: הסתלקו דיני הרשעים, שהרי המלך הקדוש בא, והיום מתקדש, והוא מגן על הכל. ומיד מסתלקים הדינים ויש לרשעים מנוחה. (וכל אותם מחללי שבתות ומועדים בפרהסיא, דינים מסתלקים מעליהם) (ואפלו עובדי כוכבים ומזלות שלא נצטוו לשמר שבתות ומועדים, שם שומרים בעל כרחם) אבל אש הגיהנם לא שוככת מעל אלה שלא שמרו שבת לעולמים, וכל רשעי הגיהנם שואלים עליהם: מה שונים אלה שאין להם מנוחה מכל הרשעים של כאן?! ואותם בעלי הדין משיבים להם: אלה הם הרשעים שכפרו בקדוש ברוך הוא ועברו על כל התורה. משום שלא שמרו שבת שם, לכן אין להם מנוחה לעולמים.
מן המפרשים
אור החמה: מלכא קדישא אתייא היינו גילוי קדושת השבת אתיא ומתגלה אורו בכל העולמות כולם ומפחדו קליפות מתכנסות לנוקבא דתהומא רבא ולכך ראוי שגם בגיהנם יסלקו דינם ואתיא לאו לגיהנם קאמר ח"ו: ואיהו אגין על כולא אפי' בחוץ מגין על הרשעים שלא ידונו…
זוהר הרקיע: דף קנ"א ע"א) ג"כ י"ג, שמל"ה במ"ק ט"ו וכנגדו בשרצים הכ"ח אשר גם הוא במ"ק ט"ו, שאו"ל במ"ק י"ג ועם ד' אותיות והכולל הם י"ח וכנגדו בשרצים הלטא"ה שגם הוא במ"ק י"ח, בעל חנן במ"ק ל"א ע"ה וכנגדו בשרצים חומ"ט עם ד' אותיות במ"ק ל"א, הדר…
הסולם: בכל בעלי שבתא וכו': בכל כניסת השבת כשהיום מתקדש, הולכים כרוזים בכל אלו המדורים של הגיהנם: הסתלקו הדינים של הרשעים, כי המלך הקדש בא והיום נתקדש, והוא מגין על הכל. ומיד הדינים מסתלקים ויש מנוחה לרשעים. אבל מאלו שאינם שומרים שבת…