ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 41: דין ענשי הגיהנם - סוד אש היצר הרע ומיתת ארץ הקדושה בלי מלאך המשחית › פיסקה 7 (קנ ע"ב)

בשבתות וזמנים האש שוככת אך מחללי שבת בפרהסיא אין להם מנוחה

תרומה · דין ענשי הגיהנם - סוד אש היצר הרע ומיתת ארץ הקדושה בלי מלאך המשחית · מאמר 41 · פיסקה 7 · דף קנ ע"ב

לשון הזוהר

בְּשַׁבָּתֵי וּבְיַרְחֵי וּבִזְמַנֵּי וּבְחַגֵּי, בְּהַהוּא אֲתָר נוּרָא אִשְׁתְּכַךְ, וְלָא אִתְדָּנוּ, אֲבָל לָא נַפְקֵי מִתַּמָּן, כִּשְׁאַר חַיָּיבִין דְּאִית לְהוּ נַיְיחָא. כָּל אִינּוּן דִּמְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת וּזְמָנֵי, וְלָא חַיְישֵׁי לִיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן כְּלַל, בְּגִין לְמֵטָר לוֹן, אֶלָּא מְחַלְּלֵי בְּפַרְהֶסְיָא, כְּמָה דְּאִינּוּן לָא נַטְרֵי שַׁבָּתֵי וּזְמָנִי בְּהַאי עָלְמָא, הָכִי נָמֵי לָא נַטְרִין לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, וְלֵית לוֹן נַיְיחָא.

תרגום

בְּשַׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים וּבִזְמַנִּים וּבְחַגִּים, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הָאֵשׁ שׁוֹכֶכֶת וְלֹא נִדּוֹנִים, אֲבָל לֹא יוֹצְאִים מִשָּׁם כִּשְׁאָר הָרְשָׁעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מְנוּחָה. כָּל אוֹתָם שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּתוֹת וּזְמַנִּים וְלֹא חוֹשְׁשִׁים לִכְבוֹד רִבּוֹנָם כְּלָל כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתָם, אֶלָּא מְחַלְּלִים בְּפַרְהֶסְיָה - כְּמוֹ שֶׁהֵם לֹא שָׁמְרוּ שַׁבָּתוֹת וּזְמַנִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ גַּם לֹא שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בשבתי ובירחי ובזמני ובחגי, בההוא אתר נורא אשתכך, ולא אתדנו, אבל לא נפקי מתמן, כשאר חייבין דאית להו נייחא. כל אינון דמחללי שבתות וזמני, ולא חיישי ליקרא דמאריהון כלל, בגין למטר לון, אלא מחללי בפרהסיא, כמה דאינון לא נטרי שבתי וזמני בהאי עלמא, הכי נמי לא נטרין ליה בההוא עלמא, ולית לון נייחא.

התרגום: בשבתות ובחדשים ובזמנים ובחגים, באותו מקום האש שוככת ולא נדונים, אבל לא יוצאים משם כשאר הרשעים שיש להם מנוחה. כל אותם שמחללים שבתות וזמנים ולא חוששים לכבוד רבונם כלל כדי לשמר אותם, אלא מחללים בפרהסיה - כמו שהם לא שמרו שבתות וזמנים בעולם הזה, כך גם לא שומרים אותו בעולם הבא, ואין להם מנוחה.

מן המפרשים

הסולם: בשבתי ובירחי ובזמני וכו': בשבתות וראשי חדשים ובזמנים ובחגים, נשקט האש באותו המקום ואינם נדונים. אבל אינם יוצאים משם כשאר הרשעים שיש להם מנוחה. כל אלו המחללים שבתות וזמנים, ואינם חסים על כבוד אדונם כלל, שישמרו אותם, אלא מחללים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר