לשעתו היה רוח אלהים לבשה את זכריה - אהרן זכה בנבואה עליונה על כל הכהנים
תרומה · לשעתו היה רוח אלהים לבשה - משה אהרן ושמואל הנביאים שכהנו · מאמר 35 · פיסקה 1 · דף קמח ע"א
לשון הזוהר
לְשַׁעֲתָא הֲוָה, דִּכְתִּיב, ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה׳ (דברי הימים ב כד, כ). וְאִם תֹּאמַר, הָא יִרְמְיָהוּ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳בְּטֶרֶם אֱצָרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ׳ (ירמיהו א, ה). וְהָא אַחֲרָנִין. אֶלָּא כֻּלְּהוּ לָא זָכוּ לִנְבוּאָה וְלִכְהוּנָה עִלָּאָה כְּאַהֲרֹן, דְּהָא אַהֲרֹן זָכָה בִּנְּבוּאָה עִלָּאָה, עַל כָּל שְׁאַר כַּהֲנִי. זָכָה בִּכְהוּנָה עַל כֻּלְּהוּ.
תרגום
לְשַׁעִתּוֹ הוּא הָיָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה׳ - וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי יִרְמְיָהוּ שֶׁבּוֹ כָּתוּב ׳בְּטֶרֶם אֱצָרְךְ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךְ׳ (ירמיה א, ה), וַהֲרֵי אֲחֵרִים - אֶלָּא כֻלָּם לֹא זָכוּ לִנְבוּאָה וְלִכְהֻנָּה עֶלְיוֹנָה כְּמוֹ אַהֲרֹן, שֶׁהֲרֵי אַהֲרֹן זָכָה בִּנְבוּאָה עֶלְיוֹנָה עַל כָּל שְׁאָר הַכֹּהֲנִים. זָכָה בִּכְהֻנָּה עַל כֻּלָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לשעתא הוה, דכתיב, ׳ורוח אלהים לבשה את זכריה׳ (דברי הימים ב כד, כ). ואם תאמר, הא ירמיהו, דכתיב ביה, ׳בטרם אצרך בבטן ידעתיך׳ (ירמיהו א, ה). והא אחרנין. אלא כלהו לא זכו לנבואה ולכהונה עלאה כאהרן, דהא אהרן זכה בנבואה עלאה, על כל שאר כהני. זכה בכהונה על כלהו.
התרגום: לשעתו הוא היה, שכתוב ׳ורוח אלהים לבשה את זכריה׳ - ואם תאמר, הרי ירמיהו שבו כתוב ׳בטרם אצרך בבטן ידעתיך׳ (ירמיה א, ה), והרי אחרים - אלא כלם לא זכו לנבואה ולכהנה עליונה כמו אהרן, שהרי אהרן זכה בנבואה עליונה על כל שאר הכהנים. זכה בכהנה על כלם.
מן המפרשים
הסולם: לשעתא הוה דכתיב וכו': כאן חסר תחילת המאמר, והוא בזהר חדש סוף תרומה דף מ"ג ע"ג, שאומר שם, שאהרן זכה לכהונה ונבואה מה שלא זכה כהן אחר. ומקשה הרי זכריה כהן ונביא היה, שנאמר עליו, אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא. וזהו שתירץ כמ"ש כאן,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: