ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 34: וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - סוד המלאכים והגונים בתרומת המשכן › פיסקה 13 (קמח ע"א)

שבעה מיני זהב - הזהב העליון שביעי מכלם מאיר ונוצץ לעינים ונטמן בתוכו

תרומה · וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - סוד המלאכים והגונים בתרומת המשכן · מאמר 34 · פיסקה 13 · דף קמח ע"א

לשון הזוהר

וְאָהֲדַרְנָא לְמִלֵּי קַדְמָאֵי, זָהָב הָא אִתְּמַר דְּשִׁבְעָה זִינִי זָהָב אִינּוּן. וְאִי תֵּימָא דְּזָהָב אִיהוּ דִּינָא, וְכֶסֶף אִיהוּ רַחֲמֵי, וְאִסְתַּלָּק זָהָב לְעֵילָּא מִנֵּיהּ. לָאו הָכִי, דְּוַדַּאי זָהָב סָלִיק יַתִּיר אִיהוּ עַל כֹּלָּא, אֲבָל זָהָב בְּאֹרַח סְתָם אִיהוּ, וְדָא זָהָב עִלָּאָה, דְּאִיהוּ שְׁבִיעָאָה מִכָּל אִינּוּן זִינִי זָהָב, וְדָא אִיהוּ זָהָב דְּנָהִיר וְנָצִיץ לְעַיְינִין, וְדָא אִיהוּ דְּכַד נָפִיק לְעָלְמָא, (ד"א ל"ג נפיק) מַאן דְּאִדְבַּק לֵיהּ, טָמִיר לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ, וּמִתַּמָּן נַפְקֵי וְאִתְמַשְּׁכָן כָּל זִינִי זָהָב.

תרגום

וְחָזַרְנוּ לַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים. זָהָב - הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁשִּׁבְעָה מִינֵי זָהָב הֵם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁזָּהָב הוּא דִּין וְכֶסֶף הוּא רַחֲמִים, וְעוֹלֶה הַזָּהָב לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ - לֹא כָּךְ! שֶׁוַּדַּאי זָהָב עוֹלֶה יוֹתֵר הוּא עַל הַכֹּל, אֲבָל זָהָב הוּא בְּדֶרֶךְ סְתָם, וְזֶה הַזָּהָב הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא שְׁבִיעִי מִכָּל מִינֵי הַזָּהָב, וְזֶהוּ הַזָּהָב שֶׁמֵּאִיר וְנוֹצֵץ לָעֵינַיִם, וְזֶהוּ שֶׁכְּשֶׁיּוֹצֵא לָעוֹלָם, מִי שֶׁמַּשִּׂיג אוֹתוֹ טוֹמֵן אוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ, וּמִשָּׁם יוֹצְאִים וְנִמְשָׁכִים כָּל מִינֵי זָהָב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואהדרנא למלי קדמאי, זהב הא אתמר דשבעה זיני זהב אינון. ואי תימא דזהב איהו דינא, וכסף איהו רחמי, ואסתלק זהב לעילא מניה. לאו הכי, דודאי זהב סליק יתיר איהו על כלא, אבל זהב בארח סתם איהו, ודא זהב עלאה, דאיהו שביעאה מכל אינון זיני זהב, ודא איהו זהב דנהיר ונציץ לעיינין, ודא איהו דכד נפיק לעלמא, (ד"א ל"ג נפיק) מאן דאדבק ליה, טמיר ליה בגויה, ומתמן נפקי ואתמשכן כל זיני זהב.

התרגום: וחזרנו לדברים הראשונים. זהב - הרי נאמר ששבעה מיני זהב הם. ואם תאמר שזהב הוא דין וכסף הוא רחמים, ועולה הזהב למעלה ממנו - לא כך! שודאי זהב עולה יותר הוא על הכל, אבל זהב הוא בדרך סתם, וזה הזהב העליון, שהוא שביעי מכל מיני הזהב, וזהו הזהב שמאיר ונוצץ לעינים, וזהו שכשיוצא לעולם, מי שמשיג אותו טומן אותו בתוכו, ומשם יוצאים ונמשכים כל מיני זהב.

מן המפרשים

אור החמה: ואי תימא זהב איהו דינא בגבורה וכסף בחסד והיה ראוי שיהיו ז' מיני כסף שכלם נמצאו מהחסד לאו הכי אין הזהב בגבורה שהרי זהב סליק יתירא על כל המתכות שהזהב חמוד על הכסף שנים עשר פעמים ולזה אינו בגבורה אלא הוא בבינה שהיא על הגבורה.…

אור יקר: ודא איהו דכד נפיק לעלמא דהיינו העולם הגשמי,

הסולם: ואהדרנא למלי קדמאי וכו': ונחזור לדברים הראשונים, זהב, הרי למדנו ששבעה מיני זהב הם. ואם תאמר, שזהב הוא דין דהיינו גבורה, וכסף הוא רחמים, שהוא חסד, ונתעלה הזהב למעלה ממנו. כלומר, שהדין נתמתק כל כך עד שהגבורה חשובה מחסד. אינו כן.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר