שירה זו כלל כל התורה - השם הקדוש מתעטר בשבילה כי דבריו באהבה ושמחה
תרומה · שיר השירים אשר לשלמה - סוד הזווג העליון בין משה ושלמה ונשיקות האהבה · מאמר 31 · פיסקה 7 · דף קמג ע"ב
לשון הזוהר
שִׁירָתָא דָּא שִׁירָתָא, דְּאִיהִי כְּלָלָא דְּכָל אוֹרַיְיתָא. שִׁירָתָא דְּעִלָאֵי וְתַתָּאֵי מִתְעָרֵי לְגַבָּהּ. שִׁירָתָא דְּאִיהִי כְּגַוְונָא דְּעָלְמָא דִּלְעֵילָּא, דְּאִיהוּ שַׁבָּת עִלָּאָה. שִׁירָתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אִתְעַטַּר בְּגִינֵיהּ. וְעַל דָּא אִיהוּ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּכָל מִלּוֹי בִּרְחִימוּ וּבְחֶדְוָה כֹּלָּא. (ודא) בְּגִין דְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה אִתְיְהִיב בִּימִינָא, כֵּיוָן דְּאִתְיְהִיב בִּימִינָא, כְּדֵין כָּל חֵידוּ וְכָל רְחִימוּ אִשְׁתְּכַח. וּבְגִין כַּךְ בִּרְחִימוּ וּבְחֶדְוָה כָּל מִלּוֹי.
תרגום
שִירָה זוֹ שִׁירָה, שֶׁהִיא כְּלָל שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה. שִׁירָה שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מִתְעוֹרְרִים אֵלֶיהָ. שִׁירָה שֶׁהִיא כְּמוֹ הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא שַׁבָּת הָעֶלְיוֹנָה. שִׁירָה שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן מִתְעַטֵּר בִּשְׁבִילָהּ, וְלָכֵן הוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּל דְּבָרָיו בְּאַהֲבָה וְשִׂמְחָה הַכֹּל. (וְזֶה) מִשּׁוּם שֶׁכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה נִתֶּנֶת בְּיָמִין. כֵּיוָן שֶׁנִּתֶּנֶת בְּיָמִין, אָז כָּל הַשִּׂמְחָה וְכָל הָאַהֲבָה נִמְצָאִים. וְלָכֵן כָּל דְּבָרָיו בְּאַהֲבָה וְשִׂמְחָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שירתא דא שירתא, דאיהי כללא דכל אורייתא. שירתא דעלאי ותתאי מתערי לגבה. שירתא דאיהי כגוונא דעלמא דלעילא, דאיהו שבת עלאה. שירתא דשמא קדישא עלאה, אתעטר בגיניה. ועל דא איהו קדש קדשים. מאי טעמא. בגין דכל מלוי ברחימו ובחדוה כלא. (ודא) בגין דכוס של ברכה אתיהיב בימינא, כיון דאתיהיב בימינא, כדין כל חידו וכל רחימו אשתכח. ובגין כך ברחימו ובחדוה כל מלוי.
התרגום: שירה זו שירה, שהיא כלל של כל התורה. שירה שעליונים ותחתונים מתעוררים אליה. שירה שהיא כמו העולם שלמעלה, שהוא שבת העליונה. שירה שהשם הקדוש העליון מתעטר בשבילה, ולכן הוא קדש קדשים. מה הטעם? משום שכל דבריו באהבה ושמחה הכל. (וזה) משום שכוס של ברכה נתנת בימין. כיון שנתנת בימין, אז כל השמחה וכל האהבה נמצאים. ולכן כל דבריו באהבה ושמחה.
מן המפרשים
אור החמה: שירתא דאיהי כגוונא דעלמא דלעילא דהיינו הבינה דהיינו בית המקדש וכמו שהבינה קדש כוללת כל הקדשי' כן שיר זה כולל השרים שנאמרו עד עתה חול בעולם מטטרו"ן וזה קדש במקדש בית ראשון שבת כנז'.
אור יקר: כגוונא דעלמא דלעילא דהיינו הבינה דהיינו בית המקדש, והטעם כמו שהבינה היא קדש קדשים כוללת כל הקדשים, כן שיר זה כולל השירים שנאמר עד עתה חו״ל בעולם דמטטרו״ן, וזה קדש במקדש בית ראשון, ולזה הוא.
הסולם: שירתא דא שירתא וגו': שירה זו היא שירה שהיא כלל כל התורה, שירה שעליונים ותחתונים מתעוררים לה. שירה שהיא כעין של מעלה, שהיא שבת העליון, שהוא בינה. שירה שהשם הקדוש העליון שהוא המלכות, מתעטר בשבילו. וע"כ היא קדש קדשים. מה הטעם.…