ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 31: שיר השירים אשר לשלמה - סוד הזווג העליון בין משה ושלמה ונשיקות האהבה › פיסקה 46 (קמה ע"ב)

השבח עולה למקום עליון - כשמתתקנים זכר ונקבה כאחד תחת המלך העליון

תרומה · שיר השירים אשר לשלמה - סוד הזווג העליון בין משה ושלמה ונשיקות האהבה · מאמר 31 · פיסקה 46 · דף קמה ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא שְׁבָחָא דָּא דִּילֵיהּ הוּא. לָא תֵּימָא הָכִי, אֶלָּא שְׁבָחָא בַּאֲתָר עִלָּאָה אִיהוּ סַלְּקָא. אֲבָל הָכָא הוּא רָזָא. כַּד מְתַּתְקְנָן דְּכָר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, תְּחוֹת מַלְכָּא עִלָּאָה, כְּדֵין הַהוּא מַלְכָּא אִסְתַּלִיק לְעֵילָּא, וְאִתְמַלְיָא מִכָּל קִדוּשִׁין, וּמִכָּל בִּרְכָּאן, דְּנַגְדִּן לְתַתָּא, וְאִתְמְלֵי וְאָרִיק לְתַתָּא, וְדָא אִיהוּ תִּיאוּבְתֵּיהּ דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, כַּד אִתְמְלֵי קִדּוּשָׁן וּבִרְכָּאן, וְאָרִיק לְתַתָּא.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר שֶׁשֶּׁבַח זֶה הוּא שֶׁלּוֹ - אַל תֹּאמַר כָּךְ, אֶלָּא הַשֶּׁבַח עוֹלֶה לְמָקוֹם עֶלְיוֹן. אֲבָל כָּאן הוּא סוֹד. כְּשֶׁמִּתְתַּקְנִים זָכָר וְנוּקְבָּא כְּאֶחָד תַּחַת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, אָז אוֹתוֹ מֶלֶךְ מִתְעַלֶּה לְמַעְלָה וּמִתְמַלֵּא מִכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וּמִכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁשּׁוֹפְעוֹת לְמַטָּה, וּמִתְמַלֵּא וּמֵרִיק לְמַטָּה, וְזוֹהִי תְּשׁוּקַת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, כְּשֶׁמִּתְמַלֵּא קְדֻשּׁוֹת וּבְרָכוֹת וּמֵרִיק לְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא שבחא דא דיליה הוא. לא תימא הכי, אלא שבחא באתר עלאה איהו סלקא. אבל הכא הוא רזא. כד מתתקנן דכר ונוקבא כחדא, תחות מלכא עלאה, כדין ההוא מלכא אסתליק לעילא, ואתמליא מכל קדושין, ומכל ברכאן, דנגדן לתתא, ואתמלי ואריק לתתא, ודא איהו תיאובתיה דמלכא עלאה, כד אתמלי קדושן וברכאן, ואריק לתתא.

התרגום: ואם תאמר ששבח זה הוא שלו - אל תאמר כך, אלא השבח עולה למקום עליון. אבל כאן הוא סוד. כשמתתקנים זכר ונוקבא כאחד תחת המלך העליון, אז אותו מלך מתעלה למעלה ומתמלא מכל הקדשות ומכל הברכות ששופעות למטה, ומתמלא ומריק למטה, וזוהי תשוקת המלך העליון, כשמתמלא קדשות וברכות ומריק למטה.

מן המפרשים

מקדש מלך: הא איתמר למלכא דשלמא דיליה פי' ממשיכים שיר השירים שהם מוחין דא"וא במלכא דשלמא דיליה שהוא זעיר. ה"ג איהו סלקא ול"ג וסלקא. תחות מלכא עילאה פירש בינה שז"ון עולים בתוכה בסוד מ"ן כנודע. כדין ההוא מלכא פי' זעיר הנ"זל בסמוך שאמר…

אור יקר: מתתקנן דכר ונוקבא תפארת ומלכות כחדא, דהיינו קשראחרת וזהו שאמר שבע ספירות, דכר שש קצוות, נוקבא מלכות, ותיקונה היותה למעלה בחיק בעלה כנודע, דהרי שיר השירים שיר נקשר בשרים.

הסולם: ואי תימא שבחא וכו': ואם תאמר ששבח הזה, דהיינו המוחין המובאים בשיר השירים, שלו הוא, של ז"א, שהרי אומר, אשר לשלמה שהוא ז"א, אל תאמר כן, אלא השבח במקום עליון הוא עולה, דהיינו לבינה שיצאה לחוץ מחכמה תסימאה דא"א וחוזרה אליו, שכל…

לכל המפרשים על פיסקה זו