העולם הזה כמו העולם שלמעלה - אם הנחש גרם מות למטה למה גם למעלה
תרומה · שיר השירים אשר לשלמה - סוד הזווג העליון בין משה ושלמה ונשיקות האהבה · מאמר 31 · פיסקה 21 · דף קמד ע"ב
לשון הזוהר
הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, וְאִי לָאו דְּמַר הָכָא, לָא אֵימָא. תָּנֵינָן דְּעָלְמָא דָּא, אִיהוּ כְּגַוְונָא דְּעָלְמָא דִּלְעֵילָּא, וְעָלְמָא דִּלְעֵילָּא כָּל מַה דְּהֲוָה בְּהַאי עָלְמָא, הָכִי אִיהוּ לְעֵילָּא, אִי נָחָשׁ גָּרִים מוֹתָא לְאָדָם לְתַתָּא, לְעֵילָּא אֲמַאי. אִי תֵּימָא, (עוד) לְאִתְּתָא, (ס"א לתתא) דִּבְגִין נָחָשׁ אִגְרַע נְהוֹרָא, דְּהָא סִיהֲרָא גָּרַע נְהוֹרָא לְזִמְנִין, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהִי מִיתַת. דְּכוּרָא אֲמַאי. דְּאִי נִימָא דְּסִיהֲרָא בְּעֶטְיוֹ דְּהַאי נָחָשׁ מִיתַת, בִּגְרִיעוּ דִּנְהוֹרָא. הָא תָּנֵינָן, דְּלָא בְּגִין נָחָשׁ הֲוָה. אֶלָּא דְּאָמְרָה סִיהֲרָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכוּ', הָא לָא הֲוָה בְּגִין נָחָשׁ. וְאִי תֵּימָא דְּבַעְלָהּ הָכִי הוּא, חַס וְשָׁלוֹם דִּגְרִיעוּ הֲוִי לְעֵילָּא.
תרגום
כָּאן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, וְאִם מוֹרִי לֹא כָאן - לֹא אֹמַר. שָׁנִינוּ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּמוֹ הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה, וְהָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה - כָּל מַה שֶּׁיֶּשְׁנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ זֶה לְמַעְלָה. אִם הַנָּחָשׁ גָּרַם מָוֶת לָאָדָם לְמַטָּה, אָז לָמָּה לְמַעְלָה? אִם תֹּאמַר (עוֹד) לָאִשָּׁה (לְמַטָּה), שֶׁבִּגְלַל הַנָּחָשׁ נִגְרַע הָאוֹר, שֶׁהֲרֵי לִפְעָמִים הַלְּבָנָה גּוֹרַעַת אוֹרָהּ וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִיא מֵתָה, הַזָּכָר לָמָּה? שֶׁאִם נֹאמַר שֶׁהַלְּבָנָה מֵתָה בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ בִּגְרִיעַת הָאוֹר, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁזֶּה לֹא הָיָה מִשּׁוּם הַנָּחָשׁ, אֶלָּא שֶׁאָמְרָה הַלְּבָנָה לִפְנֵי הקב"ה וְכוּ'. הֲרֵי לֹא מִשּׁוּם הַנָּחָשׁ זֶה הָיָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁבַּעְלָהּ כָּךְ הוּא - חַס וְחָלִילָה שֶׁגְּרִיעוּת הָיְתָה לְמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הכא אית לאסתכלא, ואי לאו דמר הכא, לא אימא. תנינן דעלמא דא, איהו כגוונא דעלמא דלעילא, ועלמא דלעילא כל מה דהוה בהאי עלמא, הכי איהו לעילא, אי נחש גרים מותא לאדם לתתא, לעילא אמאי. אי תימא, (עוד) לאתתא, (ס"א לתתא) דבגין נחש אגרע נהורא, דהא סיהרא גרע נהורא לזמנין, ובההוא זמנא איהי מיתת. דכורא אמאי. דאי נימא דסיהרא בעטיו דהאי נחש מיתת, בגריעו דנהורא. הא תנינן, דלא בגין נחש הוה. אלא דאמרה סיהרא קמי קודשא בריך הוא וכו', הא לא הוה בגין נחש. ואי תימא דבעלה הכי הוא, חס ושלום דגריעו הוי לעילא.
התרגום: כאן יש להתבונן, ואם מורי לא כאן - לא אמר. שנינו שהעולם הזה הוא כמו העולם שלמעלה, והעולם שלמעלה - כל מה שישנו בעולם הזה, כך זה למעלה. אם הנחש גרם מות לאדם למטה, אז למה למעלה? אם תאמר (עוד) לאשה (למטה), שבגלל הנחש נגרע האור, שהרי לפעמים הלבנה גורעת אורה ובאותו זמן היא מתה, הזכר למה? שאם נאמר שהלבנה מתה בעטיו של נחש בגריעת האור, הרי שנינו שזה לא היה משום הנחש, אלא שאמרה הלבנה לפני הקב"ה וכו'. הרי לא משום הנחש זה היה. ואם תאמר שבעלה כך הוא - חס וחלילה שגריעות היתה למעלה.
מן המפרשים
אור החמה: תנינן דעלמא דא איהו כגוונא דלעילא שלא נמצא בו אלא מה שהוא למעלה דק ורוחני נתעבה ונעשה בו גס וגשמי וא"כ מה שירצ' לעמוד בעולם עליון יביט בתחתון מפני שהוא מראה ודמות העליון. וז"ש ועלמא דלעילא כל מה דהואי וגומר ובהקדמ' זו יש לדקדק…
אור יקר: סיהרא גרע נהררא לזמנין והיא משפעת לחיצונים ואינה אחוזה בעץ החיים, ותרצה לייחס ענין זה בשם מיתה למעלה, וזהו שאמר.
זוהר הרקיע: ◆ פרשת תרומה דף קמ"ד ע"ב בענין אדם דעשיה דאתפתה בתר הנחש. והנה אין להאריך בדרוש הזה כי בו יתבאר חטא האדם ואיך נתפתה אחר היצר הרע בהיותו בגן עדן משולל מהיצר הרע וזהו חקירה גדולה וכבר כתבנו שאין רצונינו להאריך בביאור הדרוש הזה.…