ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 29: בשלשה שמות נקראת נשמת האדם - נפש רוח ונשמה וגלגול הנשמות בזמנים › פיסקה 18 (קמב ע"ב)

כשהרוח עולה להתעטר בנשמה העליונה - הנפש נקשרת ברוח כלבנה מהשמש

תרומה · בשלשה שמות נקראת נשמת האדם - נפש רוח ונשמה וגלגול הנשמות בזמנים · מאמר 29 · פיסקה 18 · דף קמב ע"ב

לשון הזוהר

וְכַד הַהוּא רוּחַ סַלְּקָא לְאִתְעַטְּרָא גּוֹ נְשָׁמָה עִלָּאָה לְעֵילָּא, הַהִיא נֶפֶשׁ מִתְקַשְּׁרָא בְּהַהוּא רוּחַ, וְאִתְנְהִירַת מִנֵּיהּ, כְּסִיהֲרָא כַּד אִתְנְהִירַת מִשִׁמְּשָׁא. וְרוּחַ מִתְקַשְּׁרָא גּוֹ הַהִיא נִשְׁמְתָא. וְהַהִיא נִשְׁמְתָא מִתְקַשְּׁרָא, גּוֹ סוֹף מַחֲשָׁבָה, דְּאִיהִי רָזָא דְּנְפֶשׁ דִּלְעֵילָּא.

תרגום

וּכְשֶׁאוֹתָהּ רוּחַ עוֹלָה לְהִתְעַטֵּר לְתוֹךְ הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה, אוֹתָהּ נֶפֶשׁ נִקְשֶׁרֶת בְּאוֹתָהּ רוּחַ וּנְאוֹרָה מִמֶּנָּה, כַּלְּבָנָה כְּשֶׁנְּאוֹרָה מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וְהָרוּחַ נִקְשֶׁרֶת לְתוֹךְ אוֹתָהּ נְשָׁמָה, וְאוֹתָהּ נְשָׁמָה נִקְשֶׁרֶת לְתוֹךְ סוֹף הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא סוֹד הַנֶּפֶשׁ שֶׁלְּמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד ההוא רוח סלקא לאתעטרא גו נשמה עלאה לעילא, ההיא נפש מתקשרא בההוא רוח, ואתנהירת מניה, כסיהרא כד אתנהירת משמשא. ורוח מתקשרא גו ההיא נשמתא. וההיא נשמתא מתקשרא, גו סוף מחשבה, דאיהי רזא דנפש דלעילא.

התרגום: וכשאותה רוח עולה להתעטר לתוך הנשמה העליונה למעלה, אותה נפש נקשרת באותה רוח ונאורה ממנה, כלבנה כשנאורה מהשמש, והרוח נקשרת לתוך אותה נשמה, ואותה נשמה נקשרת לתוך סוף המחשבה, שהיא סוד הנפש שלמעלה.

מן המפרשים

אור יקר: דאיהי רזא דנפש לעילא דהיינו נפש דאצילות מלכות, ויש לנשמה דבריאה נפש דאצילות דכפירשנו בספ״ר בשער נשמה, וההיא נפש דמלכות באצילות תפארת בשש קצוותיו, וגם שם רוח דאצילות אל האדם,

הסולם: וכד ההוא רוח וכו': וכשרוח ההוא עולה להתעטר בנשמה העליונה למעלה, נפש ההיא מתקשרת ברוח ההוא, ומאירה ממנו, כמו הלבנה כשמאירה מן השמש, והרוח מתקשר בנשמה ההיא, ונשמה ההיא מתקשרת תוך סוף המחשבה, דהיינו בסוף האצילות שנקרא כולו מחשבה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר