ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 22: נשמת כל חי - ברכות הנשמות הפורחות בערב שבת בסוד מ"ה ומ"י › פיסקה 3 (קלח ע"ב)

בחל מקבלת ברכות משאר נשמות ובשבת מנשמות עליונות בארבעים וחמש תבות

תרומה · נשמת כל חי - ברכות הנשמות הפורחות בערב שבת בסוד מ"ה ומ"י · מאמר 22 · פיסקה 3 · דף קלח ע"ב

לשון הזוהר

בְּיוֹמֵי דְּחוֹל, אִיהִי מְקַבְּלָא בִּרְכָאן, מִשְּׁאַר נִשְׁמָתִין, דְּקָא מְבָרְכִין לָהּ מִתַּתָּא. בְּיוֹמָא דְּשַׁבָּת, אִיהִי מְקַבְּלָא בִּרְכָאן מֵאִינּוּן נִשְׁמָתִין עִלָּאִין, דְּקָא מְבָרְכָאן לָהּ בְּאַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ תֵּיבִין, כְּחוּשְׁבָּן מ"ה. (מנשמת כל חי עד והאחרונים) (ס"א ברזא דחמשין תיבין, כחושבן מ"י) כְּמָה (הקדמה ב' ע"א) דְּאוֹקִימְנָא, בְּרָזָא מ"ה, וּבְרָזָא מ"י. דָּא עָלְמָא עִלָּאָה, וְדָא עָלְמָא תַּתָּאָה. נִשְׁמַת כָּל חַי (ס"א עד האחרונים') מ"ה. וּמִן וְאִילּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה עַד וּמִלְּפָנִים, סַלְּקָא תּוּשְׁבַּחְתָּא אַחֲרָא חַמְשִׁין תֵּיבִין. וְאַף עַל גַּב דְּלָא קַיְּימָא תַּמָּן מִלָּה בְּחוּשְׁבָּנָא, סַלְּקָא חוּשְׁבָּנָא רָזָא מ"י. וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה סַלְּקָא תּוּשְׁבַּחְתָּא אַחֲרָא לְחֶשְׁבּוֹן (מ"ה) מְאָה תֵּיבִין, תַּשְׁלוּמִין דְּכֹלָּא, וְחַד רְתִיכָא עַל מַה דְּשַׁרְיָא דְּאִיהוּ תַּשְׁלוּמָא (ס"א ההוא שלימא עלאה.)

תרגום

בִּימֵי הַחֹל הִיא מְקַבֶּלֶת בְּרָכוֹת מִשְּׁאָר הַנְּשָׁמוֹת שֶׁמְּבָרְכוֹת אוֹתָהּ מִלְּמַטָּה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, הִיא מְקַבֶּלֶת בְּרָכוֹת מֵאוֹתָן נְשָׁמוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁמְּבָרְכוֹת אוֹתָהּ בְּאַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ תֵּבוֹת כְּחֶשְׁבּוֹן מ"ה. (מגשמת כָּל חַי עַד והאחרונים) (וּבְסוֹד שֶׁל חֲמִשִּׁים תֵּבוֹת, כְּחֶשְׁבּוֹן מ"י) כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסוֹד מ"ה וּבְסוֹד מ"י. זֶה הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְזֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. נִשְׁמַת כָּל חַי (עַד והאחרונים) - מ"ה. וּמִן וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה עַד וּמִלְּפָנִים - עוֹלָה הַתִּשְׁבַּחַת הָאַחֶרֶת חֲמִשִּׁים תֵּבוֹת. וְאַף עַל גַּב שֶׁלֹּא עוֹמֵד הַדָּבָר בַּחֶשְׁבּוֹן, עוֹלֶה הַחֶשְׁבּוֹן סוֹד מ"י, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה עוֹלָה הַתִּשְׁבַּחַת הָאַחֶרֶת לְחֶשְׁבּוֹן (מ"ה) מֵאָה תֵבוֹת, תַּשְׁלוּמִים שֶׁל הַכֹּל, וּמֶרְכָּבָה אַחַת עַל מַה שֶּׁשּׁוֹרֶה שֶׁהוּא תַּשְׁלוּם (אוֹתוֹ שָׁלֵם עֶלְיוֹן).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ביומי דחול, איהי מקבלא ברכאן, משאר נשמתין, דקא מברכין לה מתתא. ביומא דשבת, איהי מקבלא ברכאן מאינון נשמתין עלאין, דקא מברכאן לה בארבעין וחמש תיבין, כחושבן מ"ה. (מנשמת כל חי עד והאחרונים) (ס"א ברזא דחמשין תיבין, כחושבן מ"י) כמה (הקדמה ב' ע"א) דאוקימנא, ברזא מ"ה, וברזא מ"י. דא עלמא עלאה, ודא עלמא תתאה. נשמת כל חי (ס"א עד האחרונים') מ"ה. ומן ואילו פינו מלא שירה עד ומלפנים, סלקא תושבחתא אחרא חמשין תיבין. ואף על גב דלא קיימא תמן מלה בחושבנא, סלקא חושבנא רזא מ"י. ומתמן ולהלאה סלקא תושבחתא אחרא לחשבון (מ"ה) מאה תיבין, תשלומין דכלא, וחד רתיכא על מה דשריא דאיהו תשלומא (ס"א ההוא שלימא עלאה.)

התרגום: בימי החל היא מקבלת ברכות משאר הנשמות שמברכות אותה מלמטה ביום השבת, היא מקבלת ברכות מאותן נשמות עליונות שמברכות אותה בארבעים וחמש תבות כחשבון מ"ה. (מגשמת כל חי עד והאחרונים) (ובסוד של חמשים תבות, כחשבון מ"י) כמו שבארנו בסוד מ"ה ובסוד מ"י. זה העולם העליון, וזה העולם התחתון. נשמת כל חי (עד והאחרונים) - מ"ה. ומן ואלו פינו מלא שירה עד ומלפנים - עולה התשבחת האחרת חמשים תבות. ואף על גב שלא עומד הדבר בחשבון, עולה החשבון סוד מ"י, ומשם והלאה עולה התשבחת האחרת לחשבון (מ"ה) מאה תבות, תשלומים של הכל, ומרכבה אחת על מה ששורה שהוא תשלום (אותו שלם עליון).

מן המפרשים

מקדש מלך: וחד רתיכא פירש ארג"מן שהם כסא דידה ואף על פי שכבר עשינו רמז למלכות במ"ה תיבין הראשונים מ"מ חוזרים ועושים תיקון פעם אחרת שהם סוד המאה תיבין א"נ י"ל תשלומא דכולא הוא זעיר שכל ספי' כלולה מעשרה הם מאה. וחד רתיכא היא מלכות:

אור החמה: ואע"ג דלא קיימא יר' כי מלת ומלפנים תחלת פרק או סוף פרק כדי שנחשוב סודו. וז"ש דלא קיימא תמן מלה דחושבנא עכ"ז סלקא חושבנא עד רזא דמ"י ויש לו סוד מספר המלות ולא נעשה סוף פרק כדי להתחיל על המא' והעני שמ"ה ראשון הרומז במ' רחוק…

זוהר הרקיע: דף קל"ח ע"ב) מסתלקין מן הנוקבין ח"ו ודוק.‏ פי' אחר ( ירמיה א-ו ) אה"ה אדנ"י אלהי"ם.‏ כי הו' של שם אהו"ה שהוא גושפנקא דמלכ' אסתלק לעילא ונשאר אה"ה גם י' של אהי"ה נסתלק ונשאר אה"ה ובהתחברות הו' של אהו"ה הנז' שנסתלק עם הי' של…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר