תשבחת עשרים ושתים אותיות - פרידת הלבנה מהסטרא אחרא ואור השמש
תרומה · לדוד בשנותו את טעמו - הלבנה נפרדת מהסטרא אחרא ומתחברת בשמש · מאמר 18 · פיסקה 1 · דף קלז ע"ב
לשון הזוהר
וּלְבָתַר סִיהֲרָא דְּקָא מִתְפָּרְשַׁת מִסִּטְרָא אַחֲרָא בְּיוֹמָא דָּא, בְּגִין לְאִתְנָהֲרָא מִן שִׁמְשָׁא, וְדָא אִיהוּ ׳לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ וְגוֹ'׳. וּלְבָתַר דְּאִתְפָּרְשַׁת מִנֵּיהּ, הָא אִתְחַבְּרָת בְּשִׁמְשָׁא. וְתוּשְׁבַּחְתָּא דָּא בְּכ"ב אַתְוָון, דְּאָעִיל בָּהּ שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא. וְתוּשְׁבַּחְתָּא דָּא, פְּרִישׁוּ דְּסִיהֲרָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וְתוּשְׁבַּחְתָּא דְּכ"ב אַתְוָון בִּנְהִירוּ דְּשִׁמְשָׁא.
תרגום
וְאַחַר כָּךְ הַלְּבָנָה שֶׁנִּפְרֶדֶת מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא בַּיּוֹם הַזֶּה כְּדֵי לִהְיוֹת מְאִירָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְזֶהוּ ׳לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ וְגוֹ'׳ (תהלים לד, א). וְאַחַר שֶׁנִּפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ, הֲרֵי מִתְחַבֶּרֶת בַּשֶּׁמֶשׁ, וְתִשְׁבַּחַת זוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁמַּכְנִיס בָּהּ הַשֶּׁמֶשׁ בַּלְּבָנָה. וְתִשְׁבַּחַת זוֹ פְּרֵדַת הַלְּבָנָה מִן הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְתִשְׁבַּחַת שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולבתר סיהרא דקא מתפרשת מסטרא אחרא ביומא דא, בגין לאתנהרא מן שמשא, ודא איהו ׳לדוד בשנותו את טעמו וגו'׳. ולבתר דאתפרשת מניה, הא אתחברת בשמשא. ותושבחתא דא בכ"ב אתוון, דאעיל בה שמשא בסיהרא. ותושבחתא דא, פרישו דסיהרא מסטרא אחרא, ותושבחתא דכ"ב אתוון בנהירו דשמשא.
התרגום: ואחר כך הלבנה שנפרדת מהסטרא אחרא ביום הזה כדי להיות מאירה מן השמש, וזהו ׳לדוד בשנותו את טעמו וגו'׳ (תהלים לד, א). ואחר שנפרדת ממנו, הרי מתחברת בשמש, ותשבחת זו בעשרים ושתים אותיות שמכניס בה השמש בלבנה. ותשבחת זו פרדת הלבנה מן הסטרא אחרא, ותשבחת של עשרים ושתים אותיות באור השמש.
מן המפרשים
אור החמה: בשנותו את טעמו לפני אבימלך דהיינו הקליפה ובזה דוד (זה) [אפשר צ"ל זכה] ויגרשהו לאבימלך הנז' וילך ושינוי הטעם הוא ע"ד שאמר למעלה בכעתא דאיהו אתת בעולמתהא ובעאת לאתפרשא מסטרא אחרא אתת כמה דאזדמנת למחמי ביקרא דמלכא וגו' שע"י שינוי…
הסולם: ולבתר סיהרא דקא וכו': ואח"כ צריכים לומר השבח, שהוא סוד הלבנה, שהוא המלכות, הנפרדת מסטרא אחרא ביום הזה, כדי להאיר מן השמש, וזה הוא, לדוד בשנותו את טעמו וגו'. כי אחר שנפרדה מס"א, הרי נתחברה בשמש, שהוא ז"א. ושבח הזה הוא בסדר כ"ב…
נפש דוד: ודא איהו לדוד בשנותו את טעמו: נראה דאבימלך כפשטיה בסט"א (ועיין ריש פרשת וישלח קס"ו א' ) ובשנותו את טעמו, היינו כדאמרינן לעיל קל"ד א' (ח"ב קלד, א) לא אחת אלא כמאן דאזדמנת כו' כדין כו' אתפרשא. וז"ש כאן דקא מתפרשת כו'. ויגרשהו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: