משל לארץ הצבי הנמשכת ולא נודעת - וכמה נשמות עולות ולא יורדות
תרומה · ברכו את ה' סוד נביעת הבאר וגלגול הנשמות בליל שבת · מאמר 15 · פיסקה 9 · דף קלו ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, כַּד אָהַדְרוּ בְּיוֹמֵי דְּחוֹל. בְּמָה (נ"א כמה) אִתְמַשְּׁכָן דּוּכְתֵּי לְאָרְכָּא וּפוּתְיָא וְרוּמָא, בְּגִנְתָּא, וְלָא אִתְיְדַע. כְּגַוְונָא דְּרָזָא דְּאֶרֶץ הַצְּבִי, דְּהֲוָה אִתְמְשַּׁךְ לְכָל סִטְרִין וְלָא אִתְיְדַע. כְּגַוְונָא דִּצְבִי, דְּכָל מַה דְּאִתְרַבֵּי, מַשְׁכֵּיהּ אִתְרַבֵּי לְכָל סְטָר, וְלָא אִתְיְידָע. וְאִית כְּמָה נִשְׁמָתִין, דְּכֵיוָן דְּסַלְּקִין, תּוּ לָא נַחְתִּין.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, כְּשֶׁחוֹזְרִים בִּימוֹת הַחֹל, בַּמֶּה (כַּמָּה) נִמְשָׁכִים הַמְּקוֹמוֹת לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב וְלָרוּם בַּגָּן, וְלֹא נוֹדָע? כְּמוֹ סוֹד אֶרֶץ הַצְּבִי, שֶׁהָיְתָה נִמְשֶׁכֶת לְכָל הַצְּדָדִים וְלֹא נוֹדָע. כְּמוֹ הַצְּבִי, שֶׁכָּל מַה שֶּׁגָּדֵל, עוֹרוֹ גָדֵל לְכָל צַד וְלֹא נִכָּר. וְיֵשׁ כַּמָּה נְשָׁמוֹת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעוֹלוֹת, שׁוּב לֹא יוֹרְדוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, כד אהדרו ביומי דחול. במה (נ"א כמה) אתמשכן דוכתי לארכא ופותיא ורומא, בגנתא, ולא אתידע. כגוונא דרזא דארץ הצבי, דהוה אתמשך לכל סטרין ולא אתידע. כגוונא דצבי, דכל מה דאתרבי, משכיה אתרבי לכל סטר, ולא אתיידע. ואית כמה נשמתין, דכיון דסלקין, תו לא נחתין.
התרגום: ואם תאמר, כשחוזרים בימות החל, במה (כמה) נמשכים המקומות לארך ולרחב ולרום בגן, ולא נודע? כמו סוד ארץ הצבי, שהיתה נמשכת לכל הצדדים ולא נודע. כמו הצבי, שכל מה שגדל, עורו גדל לכל צד ולא נכר. ויש כמה נשמות, שכיון שעולות, שוב לא יורדות.
מן המפרשים
אור החמה: ואי תימא כד אהדרו וגו' ירצה בהכרח שהגן יתגדל ויתרבה כשירדו כולם ויתאסף ויתכנס כשיעלו ויהיו מקום רחב לאותם הנשמות המועטות המתלבנות שאין ראוי שנאמר שיתפשטו הצדיקים בחופות שאר חביריהם כלל אלא הגן סגולתו כסגולת א"י הגשמית שהוא…
אור יקר: ואית כמה נשמתי! וכו׳, כבר פירש לעיל כי הנשמות.
הסולם: ואי תימא כד וכו': ואם תאמר, כשחוזרים הנשמות מג"ע העליון לגן עדן התחתון בימות החול, במה מתפשטים המקומות, לאורך ולרוחב ולרום, בתוך הגן, עד שיכיל כולן ואינו ניכר. ומשיב, שהוא כעין ארץ הצבי שהיתה נמשכת לכל הצדדים, ולא היה ניכר.…