ברכו את ה' סוד נביעת הבאר וגלגול הנשמות בליל שבת
ברכו את ה' זו נביעת הבאר ממקור החיים אות הברית
בָּרְכוּ אֶת ה' - דַּוְקָא אֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, זוֹ שַׁבָּת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת. בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ - זוֹ יְצִיאַת הַבְּרָכוֹת מִמְּקוֹר הַחַיִּים, וּמָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵאת כָּל הַהַשְׁקָאָה לְהַשְׁקוֹת אֶת הַכֹּל. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא הַמָּקוֹר בְּסוֹד שֶׁל אוֹת הַבְּרִית, קוֹרְאִים לוֹ הַמְבֹרָךְ, הוּא נְבִיעַת הַבְּאֵר. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעִים לְשָׁם, הֲרֵי הַבְּאֵר וַדַּאי מִתְמַלֵּאת, שֶׁאֵין פּוֹסְקִים מֵימָיו לְעוֹלָמִים.
בלשון הזוהר
בָּרְכוּ אֶת יהו"ה. אֶת דַּיְיקָא. כִּדְקָאמְרָן, דָּא (בראשית ה' ע"ב) ׳שַׁבָּת דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא׳. בָּרוּךְ יהו"ה הַמְבוֹרָךְ, דָּא אַפִּיקוּ דְּבִרְכָאן מִמְּקוֹרָא דְּחַיֵּי, וַאֲתָר דְּנָפִיק מִנֵּיהּ כָּל שַׁקְיוּ, לְאַשְׁקָאָה לְכֹלָּא. וּבְגִין דְּאִיהוּ מְקוֹרָא בְּרָזָא דְּאָת קַיְּימָא, קָרֵינָן לֵיהּ הַמְבוֹרָךְ, אִיהוּ מַבּוּעָא דְּבֵירָא. כֵּיוָן דְּמָטוּ תַּמָּן, הָא וַדַּאי בֵּירָא אִתְמַלְּיָא, דְּלָא פַּסְקִין מֵימוֹי לְעָלְמִין.
לא אומרים ברוך את ה' אלא ברוך ה' להשלים ולהשקות לעולם ועד
וְלָכֵן לֹא אוֹמְרִים בָּרוּךְ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ, אֶלָּא בָּרוּךְ ה'. שֶׁאִלְמָלֵא לֹא מַגִּיעָה לְשָׁם נְבִיעָה מֵהַמָּקוֹר הָעֶלְיוֹן, לֹא מִתְמַלֵּאת הַבְּאֵר כְּלָל, וְעַל זֶה הַמְבֹרָךְ. לָמָּה הוּא הַמְבֹרָךְ? מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַשְׁלִים וּמַשְׁקֶה לְעוֹלָם וָעֶד. עוֹלָם וָעֶד זוֹהִי שַׁבָּת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, וְאָנוּ תּוֹקְעִים בְּרָכוֹת בְּמָקוֹם שֶׁנִּקְרָא מְבֹרָךְ. וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעִים לְשָׁם, כֻּלָּם לְעוֹלָם וָעֶד. וְזֶהוּ בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ. עַד כָּאן הִגִּיעוּ בְרָכוֹת מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְכֻלָּם לְעוֹלָם וָעֶד, לְהִתְבָּרֵךְ וְלִהְיוֹת מֻשְׁקֶה וְלִהְיוֹת שָׁלֵם כָּרָאוּי, מָלֵא מִכָּל הַצְּדָדִים.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא לָא אַמְרֵינָן, בָּרוּךְ אֶת יהו"ה הַמְבוֹרָךְ, אֶלָּא בָּרוּךְ יהו"ה, דְּאִלְמָלֵא לָא מָטֵי הָתָם נְבִיעוּ מִמְּקוֹרָא עִלָּאָה, לָא אִתְמַלְּיָא בֵּירָא כְּלָל, וְעַל דָּא הַמְבוֹרָךְ, אֲמַאי אִיהוּ הַמְבוֹרָךְ. בְּגִין דְּאִיהוּ אַשְׁלִים וְאַשְׁקֵי לְעוֹלָם וָעֶד. עוֹלָם וָעֶד דָּא אִיהוּ שַׁבָּת דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, וַאֲנָן תַּקְעִין בִּרְכָּאן בְּאֲתָר דְּאִקְרֵי מְבוֹרָךְ. וְכֵיוָן דְּמָטָאן הָתָם, כֻּלְּהוּ לְעוֹלָם וָעֶד, וְדָא אִיהוּ בָּרוּךְ יהו"ה הַמְבוֹרָךְ. עַד הָכָא, מָטוּן בִּרְכָּאן מֵעָלְמָא עִלָּאָה, וְכֻלְּהוּ לְעוֹלָם וָעֶד, לְאִתְבָרְכָא וּלְאִתְשָׁקָאָה, וּלְמֶהוֵי שְׁלִים כְּדְקָא יֵאוֹת, מַלְיָא מִכָל סִטְרִין.
ברוך זה המקור העליון ה' אמצעי המברך שלום הבית לעולם ועד
בָּרוּךָ - זֶהוּ הַמָּקוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁהַלְּבָנָה נִשְׁלֶמֶת, קוֹרְאִים אוֹתָהּ כָּךְ לַתַּחְתּוֹנִים, אֲבָל בָּרוּךְ מָקוֹר הָעֶלְיוֹן, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. ה' - זֶה אֶמְצָעִי שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים הָעֶלְיוֹנִים. הַמְבֹרָךְ - זֶה שְׁלוֹם הַבַּיִת, נְבִיעַת הַבְּאֵר, לְהַשְׁלִים וּלְהַשְׁקוֹת הַכֹּל. לְעוֹלָם וָעֶד - זֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן שֶׁצָּרִיךְ לְהתְבָּרֵךְ. וְשֶׁמֶן וּמִשְׁחָה שֶׁל בָּרוּךְ ה' וְהַמְבֹרָךְ, הַכֹּל הוּא לְעוֹלָם וָעֶד. (מברך, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בֵּן פֹּרָת׳ (בראשית מט, כב)) וְלָכֵן הַבְּרָכָה הַזּוֹ צְרִיכִים כָּל הָעָם לְבָרֵךְ, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת, בִּרְצוֹן הַלֵּב וּבְשִׂמְחָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל בַּתְּחִלָּה בַּבְּרָכָה הַזּוֹ, שֶׁתִּתְבָּרֵךְ הַשַּׁבָּת הַזּוֹ שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת (בַּלַּיְלָה) מֵהָעָם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי בַּבְּרָכָה הַזּוֹ.
בלשון הזוהר
בָּרוּךָ: דָּא (קס"ב ע"א, עקב רע"א ע"א) מְקוֹרָא עִלָּאָה, דְּכָל בִּרְכָּן נָפְקִין מִנֵּיהּ. וְכַד סִיהֲרָא אִשְׁתְּלִים, קָרֵינָן לָהּ הָכִי לְגַבֵי תַּתָּאֵי, אֲבָל בָּרוּךְ מְקוֹרָא עִלָּאָה כִּדְקַאמְרָן. יהו"ה: דָּא אֶמְצָעִי דְּכָל סִטְרִין עִלָּאִין. הַמְבוֹרָךְ: דָּא שְׁלָמָא דְּבֵיתָא, מַבּוּעָא דְּבֵירָא, לְאַשְׁלָמָא וּלְאַשְׁקָאָה כֹּלָּא. לְעוֹלָם וָעֶד: דָּא עָלְמָא תַּתָּאָה, דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְבָּרְכָא. וּמִשְׁחָא וּרְבוּ דְּבָרוּךְ יהו"ה וְהַמְבוֹרָךְ, כֹּלָּא אִיהוּ לְעוֹלָם וָעֶד. (מבורך כמה דאת אמר ׳בן פורת) וְעַל׳ (בראשית מט, כב) דָּא, בְּרָכָה דָּא, אִצְטְרִיכוּ כָּל עַמָּא לְבָרְכָא, וּבְמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, בִּרְעוּ דְּלִבָא, וּבְחֶדְוָה בָּעוּ לְמִשְׁרֵי בְּשֵׁרוּתָא בִּבְרָכָה דָּא, לְאִתְבָּרְכָא הַאי שַׁבָּת דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, (ליליא) מֵעַמָּא קַדִישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת. בְּהַאי בְּרָכָה.
כשמברכים ישראל קול הולך ברקיעים - אשריכם המקדשים למטה כדי שיתקדשו למעלה
(ברכו) כְּשֶׁמַּתְחִילִים יִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ, קוֹל הוֹלֵךְ בְּכָל הָרְקִיעִים, שֶׁמִּתְקַדְּשִׁים בִּקְדֻשַּׁת עֶרֶב הַשַּׁבָּת: אַשְׁרֵיכֶם הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאַתֶּם מְבָרְכִים וּמְקַדְּשִׁים לְמַטָּה כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ וְיִתְקַדְּשׁוּ לְמַעְלָה כַּמָּה מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. וְלֹא מְבָרְכִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַבְּרָכָה הַזּוֹ, עַד שֶׁמִּתְעַטְּרִים בַּעֲטָרוֹת שֶׁל נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁזָּכוּ לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְזַכּוֹתָם לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
(ס"א ברכו) כַּד שָׁרָאן יִשְׂרָאֵל לְבָרְכָא, קָלָא אָזְלָא בְּכֻלְּהוּ רְקִיעִין, דְּמִתְקַדְּשֵׁי בִּקְדוּשָּׁא דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא. זַכָּאִין אַתּוּן עַמָּא קַדִישָׁא, דְּאַתּוּן מְבָרְכֵי וּמְקַדְּשֵׁי לְתַתָּא, בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן וְיִתְקַדְּשׁוּן לְעֵילָּא, כַּמָּה מַשְׁרְיָין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, זַכָּאִין אִינּוּן בְּהַאי עָלְמָא, וְזַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְלָא מְבָרְכֵי יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה דָּא, עַד דְּמִתְעַטְּרָן בְּעִטְרִין דְּנִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין כִּדְקַאמְרָן. זַכָּאָה עַמָּא דְּזַכֵּי לוֹן בְּעָלְמָא דֵּין, לְמִזְכֵּי לוֹן לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
שמוש החכמים בלילה זה בנשמות קדושות חדשות שמתעטרים בהן
בְּלַיְלָה זֶה שִׁמּוּשׁ שֶׁל הַחֲכָמִים בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁמִּתְעַטְּרוֹת בָּהֶם, וְאַף עַל גַּב שֶׁהֲרֵי בֵּאַרְנוּ וְהַכֹּל אֶחָד. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא לַחֲכָמִים בַּדָּבָר הַזֶּה בְּצַד זֶה, וְלִפְעָמִים בְּצַד זֶה - הַכֹּל הוּא אֶחָד, וּדְבָרִים הַלָּלוּ הֲרֵי כְּבָר בֵּאַרְנוּ. אֲבָל בַּפַּעַם הַזּוֹ שֶׁכֻּלָּם מִתְעַטְּרִים בִּנְשָׁמוֹת וְרוּחוֹת חֲדָשׁוֹת יְתֵרוֹת קְדוֹשׁוֹת, אָז הוּא הַזְּמַן שֶׁל הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שֶׁפַע לְאוֹתוֹ שִׁמּוּשׁ (תַּשְׁמִישׁ) בְּשֶׁפַע שֶׁל קְדֻשָּׁה בִּמְנוּחָה עֶלְיוֹנָה, וְיֵצְאוּ בְנֵיהֶם קְדוֹשִׁים כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
בְּהַאי לֵילְיָא שִׁמּוּשָׁא דְּחַכִּימִין, בְּאִלֵּין נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין דְּמִתְעַטְּרָן בְּהוּ, וְאַף עַל גַּב דְּהָא אוֹקִימְנָא וְכֹלָּא חַד. וּבְכָל אֲתָר דְּתִשְׁכַּח לְחַכִּימִין בְּהַאי מִלָּה, בְּסִטְרָא דָּא, וּלְזִמְנִין בְּסִטְרָא דָּא, כֹּלָּא אִיהוּ חַד. וְהָנֵי מִילֵּי הָא אוֹקִימְנָא, אֲבָל בְּזִמְנָא דָּא, דְּמִתְעַטְּרָן כֻּלְּהוּ בְּנִשְׁמָתִין וְרוּחִין חַדְתִּין יְתֵירִין קַדִּישִׁין, כְּדֵין אִיהִי זִמְנָא דְּשִׁמּוּשָׁא דִּלְהוֹן, בְּגִין דְּלִיהֱוֵי נְגִידוּ לְהַהוּא שִׁמּוּשָׁא, בִּנְגִידוּ דִּקְדוּשָׁה, בְּנַיְיחָא עִלָּאָה, וְיִפְקוּן בְּנַיְיהוּ קַדִישִׁין כַּדְקָא חֲזִי.
בחצות הלילה הקב"ה נכנס לגן שלמעלה - ובחל נכנס לגן שלמטה
סוֹד זֶה נִתָּן לַחֲכָמִים. בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה הַזֶּה הקב"ה רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לַגָּן שֶׁלְּמַעְלָה. וְסוֹד זֶה, בִּימֵי הַחֹל הקב"ה נִכְנָס לְגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים שֶׁשּׁוֹרִים שָׁם, וּבְשַׁבָּת, בְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת, הקב"ה נִכְנָס לַגָּן שֶׁלְּמַעְלָה, בְּסוֹד הַמָּקוֹר הָעֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
רָזָא דָּא לְחַכִּימִין אִתְיְיהִיבַת. בְּשַׁעֲתָּא דְּאִתְפְּלִיג לֵילְיָא, בְּלֵילְיָא דָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאַעֲלָא בְּגִנְתָּא דִּלְעֵילָּא. וְרָזָא דָּא, בְּיוֹמֵי (ויקרא מ"ט ע"ב) ׳דְּחוֹל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן דִּלְתַתָּא, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִיקַיָּא דְּשָׁרָאן תַּמָּן, וּבְשַׁבָּת, בְּהַהוּא לֵילְיָא דְּשַׁבְּתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא דִּלְעֵילָּא, בְּרָזָא דִּמְקוֹרָא עִלָּאָה׳.
מלאכי הגן מעלים נשמות הצדיקים לרקיע שעל הגן בערב שבת
מִשּׁוּם שֶׁבִּימֵי הַחֹל כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים כֻּלָּן שׁוֹרוֹת בַּגָּן שֶׁבָּאָרֶץ, וּכְשֶׁמִּתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם בְּעֶרֶב הַשַּׁבָּת, כָּל אוֹתָם מַחֲנוֹת שֶׁל מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁמְּמֻנִּים בְּתוֹךְ הַגָּן שֶׁלְּמַטָּה, כֻּלָּם מַעֲלִים אֶת אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁשּׁוֹרוֹת בְּתוֹךְ הַגָּן שֶׁלְּמַטָּה, לְהַכְנִיס לְאוֹתוֹ הָרָקִיעַ שֶׁעוֹמֵד עַל הַגָּן, וּמִשָּׁם מִזְדַּמְּנוֹת מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁסּוֹבְבוֹת אֶת כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וּמַעֲלִים אוֹתָם אֶת כָּל אוֹתָן נְשָׁמוֹת לַגָּן שֶׁלְּמַעְלָה. כֵּיוָן שֶׁהָרוּחוֹת הַלָּלוּ עוֹלוֹת, אָז רוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת אֲחֵרוֹת יוֹרְדוֹת לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם הָעָם הַקָּדוֹשׁ. אֵלּוּ עוֹלוֹת וְאֵלּוּ יוֹרְדוֹת.
בלשון הזוהר
בְּגִין דִּבְיוֹמֵי דְּחוֹל, כָּל נִשְׁמָתִין דְּצַדִיקַיָּא כֻּלְּהוּ, בְּגִנְתָּא דִּי בְּאַרְעָא שַׁרְיָין. וְכַד אִתְקַדָּשׁ יוֹמָא בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, כָּל אִינּוּן מַשְׁרְיָין דְּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין דִּי מְמָנָן גּוֹ גִּנְתָּא דִּלְתַתָּא, כֻּלְּהוּ סַלְּקִין לְהָנֵי נִשְׁמָתִין, דְּשַׁרְיָין גּוֹ גִּנְתָּא דִּלְתַתָּא, לְעַאֲלָא לְגַבֵּי הַהוּא רְקִיעָא דְּקַיְּימָא עַל גִּנְתָּא, וּמִתַּמָּן אִזְדַּמְנוּ רְתִיכִין קַדִישִׁין, דְּסַחֲרָאן כּוּרְסֵי יְקָרָא דְּמַלְכָּא, וְסַלְּקִין לוֹן לְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין, בְּגִנְתָּא דִּלְעֵילָּא. כֵּיוָן דְּאִלֵּין רוּחִין סַלְּקִין, כְּדֵין רוּחִין (צ"ח ע"ב, שלח קע"ג ע"א) אָחֲרָנִין קַדִּישִׁין, נַחְתִּין, לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ עַמָּא קַדִּישָׁא. אִלֵּין סַלְּקִין, וְאִלֵּין נַחְתִּין.
הגן אינו נשאר ריק - נשמות הולכות ובאות כלחם הפנים ביום הלקחו
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי הַגָּן שֶׁבָּאָרֶץ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יוֹשֵׁב בְּרֵיקָנוּת בְּלִי נִשְׁמוֹת צַדִּיקִים - לֹא כָּךְ, אֶלָּא נְשָׁמוֹת הוֹלְכוֹת וּנְשָׁמוֹת בָּאוֹת, נְשָׁמוֹת עוֹלוֹת וּנְשָׁמוֹת יוֹרְדוֹת. נְשָׁמוֹת הוֹלְכוֹת מִתּוֹךְ הַגָּן, וּנְשָׁמוֹת בָּאוֹת לְתוֹךְ הַגָּן. כָּל אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּתְלַבְּנוֹת בִּימוֹת הַחֹל, וְטֶרֶם שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַגָּן, בְּשָׁעָה שֶׁאֵלּוּ יוֹצְאוֹת - אֵלּוּ נִכְנָסוֹת, וְהַגָּן לֹא נִשְׁאָר רֵיק, בְּסוֹד לֶחֶם הַפָּנִים בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא גִּנְתָּא דִּבְאַרְעָא, בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא יָתְבָא בְּרֵיקָנַיָּיא בְּלָא נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּא. לָאו הָכִי. אֶלָּא נִשְׁמָתִין אַזְלִין, וְנִשְׁמָתִין אַתְיָין. נִשְׁמָתִין סַלְּקִין, וְנִשְׁמָתִין נַחְתִּין. נִשְׁמָתִין אַזְלִין מִגּוֹ גִּנְתָּא, וְנִשְׁמָתִין אַתְיָין לְגוֹ גִּנְתָּא. כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּמִתְלַבְּנָן בְּיוֹמֵי דְּחוֹל, וְעַד לָא עָאלוּ לְגוֹ גִּנְתָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִלֵּין נָפְקִין, אִלֵּין עָאלִין וְגִנְתָּא לָא אִשְׁתְּאַר בְּרֵיקַנְיָּא. בְּרָזָא דְּלֶחֶם הַפָּנִים בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ.
משל לארץ הצבי הנמשכת ולא נודעת - וכמה נשמות עולות ולא יורדות
וְאִם תֹּאמַר, כְּשֶׁחוֹזְרִים בִּימוֹת הַחֹל, בַּמֶּה (כַּמָּה) נִמְשָׁכִים הַמְּקוֹמוֹת לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב וְלָרוּם בַּגָּן, וְלֹא נוֹדָע? כְּמוֹ סוֹד אֶרֶץ הַצְּבִי, שֶׁהָיְתָה נִמְשֶׁכֶת לְכָל הַצְּדָדִים וְלֹא נוֹדָע. כְּמוֹ הַצְּבִי, שֶׁכָּל מַה שֶּׁגָּדֵל, עוֹרוֹ גָדֵל לְכָל צַד וְלֹא נִכָּר. וְיֵשׁ כַּמָּה נְשָׁמוֹת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעוֹלוֹת, שׁוּב לֹא יוֹרְדוֹת.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, כַּד אָהַדְרוּ בְּיוֹמֵי דְּחוֹל. בְּמָה (נ"א כמה) אִתְמַשְּׁכָן דּוּכְתֵּי לְאָרְכָּא וּפוּתְיָא וְרוּמָא, בְּגִנְתָּא, וְלָא אִתְיְדַע. כְּגַוְונָא דְּרָזָא דְּאֶרֶץ הַצְּבִי, דְּהֲוָה אִתְמְשַּׁךְ לְכָל סִטְרִין וְלָא אִתְיְדַע. כְּגַוְונָא דִּצְבִי, דְּכָל מַה דְּאִתְרַבֵּי, מַשְׁכֵּיהּ אִתְרַבֵּי לְכָל סְטָר, וְלָא אִתְיְידָע. וְאִית כְּמָה נִשְׁמָתִין, דְּכֵיוָן דְּסַלְּקִין, תּוּ לָא נַחְתִּין.
גלגול הנשמות בערב שבת - מרכבות משוטטות עד קריאת הכרוז מקדש מקדש
נְשָׁמוֹת עוֹלוֹת וּנְשָׁמוֹת יוֹרְדוֹת לְהִתְעַטֵּר בָּהֶן הָעָם הַקָּדוֹשׁ. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת הוּא גִּלְגּוּל הַנְּשָׁמוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכוֹת וְאֵלּוּ בָּאוֹת, אֵלּוּ עוֹלוֹת וְאֵלּוּ יוֹרְדוֹת. מִי רָאָה כַּמָּה מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁמְּשׁוֹטְטוֹת לְכָאן וּלְכָאן. כֻּלָּן בְּשִׂמְחָה, כֻּלָּן בְּרָצוֹן בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת לְעַטֵּר אֶת הָעָם הַקָּדוֹשׁ, לְעַטֵּר לְכַמָּה צַדִּיקִים, גַּן הָעֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, עַד שָׁעָה שֶׁהַכָּרוֹז עוֹמֵד וְקוֹרֵא: מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ. אָז נִמְצֵאת מְנוּחָה וְשׁוֹכֵךְ הַכֹּל. וְכָל רִשְׁעֵי הַגֵּיהִנֹּם שׁוֹכְכִים בִּמְקוֹמָם וְיֵשׁ לָהֶם מְנוּחָה. וְכָל הַנְּשָׁמוֹת מִתְעַטְּרוֹת, אֵלּוּ לְמַעְלָה וְאֵלּוּ לְמַטָּה. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁזֶּה חֶלְקָם.
בלשון הזוהר
נִשְׁמָתִין סַלְּקִין, וְנִשְׁמָתִין נַחְתִּין, לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ עַמָּא קַדִּישָׁא. וּבְמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, גִּלְגּוּלָא דְּנִשְׁמָתִין אִיהוּ, אִלֵּין אַזְלִין, וְאִלֵּין אַתְיָין, אִלֵּין סַלְּקִין וְאִלֵּין נַחְתִּין. מַאן חָמֵי כַּמָּה רְתִיכִין קַדִּישִׁין, דִּי מְשַׁטְּטֵי לְכָאן וּלְכָאן. כֻּלְּהוּ בְּחֶדְוָה, כֻּלְּהוּ בִּרְעוּ, בְּאִלֵּין נִשְׁמָתִין לְאַעְטְּרָא לְעַמָּא קַדִּישָׁא, לְאַעְטְּרָא לְכַמָּה צַדִּיקַיָּיא, גִּנְתָּא דְּעֵדֶן לְתַתָּא, עַד שַׁעֲתָא דְּכָרוֹזָא קָאִים, וְקָארֵי מְקוּדָשׁ מְקוּדָשׁ. כְּדֵין נַיְיחָא שְׁכִיחַ, וּשְׁכִיכוּ לְכֹלָּא. וְחַיָּיבֵי גֵּיהִנָּם כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּכְכֵי בְּדוּכְתַּיְיהוּ, וְאִית לוֹן נַיְיחָא. וְנִשְׁמָתִין כֻּלְּהוּ מִתְעַטְּרָן, אִלֵּין לְעֵילָּא וְאִלֵּין לְתַתָּא. זַכָּאָה עַמָּא, דְּחוּלָקָא דָּא לְהוֹן.
בחצות ליל שבת בתשמיש החכמים - הרוח העליונה נוטלת נשמה ורוחצת בבשמי גן עדן
בַּחֲצוֹת לֵיל שַׁבָּת, כְּשֶׁהַחֲכָמִים מִתְעוֹרְרִים לְתַשְׁמִישָׁם, אוֹתָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה שֶׁמִּתְעַטְּרִים בָּהּ כְּשֶׁמִּתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְשֵׁנִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם, וְהַנְּשָׁמוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁלָּהֶם רוֹצוֹת לַעֲלוֹת לִרְאוֹת בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ, אָז אוֹתָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה שֶׁיּוֹרֶדֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, נוֹטֶלֶת אוֹתָהּ נְשָׁמָה, וְעוֹלִים לְמַעְלָה, וְרוֹחֶצֶת נְשָׁמָה אַחֶרֶת בַּבְּשָׂמִים שֶׁל גַּן הָעֵדֶן, וְשָׁם רוֹאָה מַה שֶּׁרוֹאָה.
בלשון הזוהר
בְּפַלְגוּת לֵילְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, דְּחַכִּימִין מִתְעֲרִין לְשִׁמּוּשָׁא דִּלְהוֹן, הַהוּא רוּחָא עִלָּאָה, דְּמִתְעַטְּרָן בֵּיהּ, כַּד יוֹמָא אִתְקַדָּשׁ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִינּוּן נַיְימֵי בְּעַרְסַיְיהוּ, וְנִשְׁמָתִין אַחֲרָנִין דִּלְהוֹן, בָּעָאן לְסַלְּקָא לְמֵחמֵי בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא, כְּדֵין הַהוּא רוּחַ עִלָּאָה דְּנָחִית בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, נָטִיל הַהִיא נִשְׁמְתָא, וְסַלְּקִין לְעֵילָּא, וְאִתְסַחְיָא נִשְׁמְתָא אַחֲרָא בְּבוּסְמִין דְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וְתַמָּן חָמֵי מַה דְּחָמֵי.
הנשמה שבה למקומה בחצות - החכמים אומרים פסוק התעוררות רוח ה' עלי
וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת לִשְׁרוֹת בִּמְקוֹמָהּ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, אוֹתָהּ נְשָׁמָה שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ, וּצְרִיכִים אוֹתָם הַחֲכָמִים לוֹמַר פָּסוּק אֶחָד שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל אוֹתָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה שֶׁל עֲטֶרֶת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ (ישעיה סא) ׳רוּחַ ה' אֱלֹהִים ׳עָלָי יַעַן מָשַׁח ה' אוֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים׳ וְגוֹ'׳. (יחזקאל א) ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ וְגוֹ', אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ וְגוֹ (יחזקאל א, יב)'׳. מִשּׁוּם שֶׁמִּתְעַטְּרוֹת בְּאוֹתָהּ רוּחַ בְּהִתְעוֹרְרוּתָם לְשִׂמְחַת הַתַּשְׁמִישׁ, וְיִהְיֶה שֶׁפַע שֶׁל אוֹתָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה שֶׁל הַשַּׁבָּת בְּאוֹתוֹ תַּשְׁמִישׁ מִצְוָה.
בלשון הזוהר
וְכַד נַחְתָּא לְאַשְׁרָאָה בְּדוּכְתָּהָא בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא, הַהִיא נִשְׁמְתָא תָּבַאת לְדוּכְתָּהָא. וּבָעֵי לְאִינוּן חַכִּימִין לוֹמַר, חַד פְּסוּקָא דְּאִתְעָרוּתָא, דְּהַהוּא רוּחָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא דְּעָטְרָא דְּשַׁבַּתָּא, כְּגוֹן, ׳רוּחַ יהו"ה אֱלהִים עָלָי יַעַן מָשַׁח יהו"ה, אוֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים וְגוֹ'׳ (ישעיהו סא, א). ׳בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ וְגוֹ', אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ וְגוֹ'׳. בְּגִין דְּמִתְעַטְּרָן בְּהַהוּא רוּחָא, בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְהוֹן בְּחֶדְוָה דְּשִׁמּוּשָׁא, וִיְהֵא נְגִידוּ דְּהַהוּא רוּחַ עִלָּאָה דְּשַׁבַּתָּא, בְּהַהוּא שִׁמּוּשָׁא דְּמִצְוָה.
רב המנונא סבא בערב שבת - ישב לראות שמחת המלאכים העולים והיורדים
רַב הַמְנוּנָא סָבָא, כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה מֵהַנָּהָר בְּעֶרֶב שַׁבָּת, הָיָה יוֹשֵׁב רֶגַע אֶחָד וּמֵרִים עֵינָיו, וְהָיָה שָׂמֵחַ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לִרְאוֹת אֶת שִׂמְחַת הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, אֵלֶּה עוֹלִים וְאֵלֶּה יוֹרְדִים. וּבְכָל עֶרֶב שַׁבָּת יוֹשֵׁב אָדָם בְּעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּסוֹד רִבּוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
רַב הַמְנוּנָא סָבָא, כַּד הֲוָה סָלִיק מִנָּהֲרָא בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, הֲוָה יָתִיב רִגְעָא חֲדָא, וְזָקִיף עֵינוֹי, וַהֲוָה חַדֵּי, וַהֲוָה אָמַר, דְּהֲוָה יָתִיב, לְמֵחֱמֵי חֶדְוָה דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי. אִלֵּין סַלְּקִין, וְאִלֵּין נַחְתִּין. וּבְכָל מַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, יָתִיב בַּר נָשׁ בָּעוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיָדַע בְּרָזִין דְּמָארֵיהּ.
השמים מספרים כבוד אל
סוד תהלים יט ועטרת הלבנה בשבת
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.