ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 15: ברכו את ה' סוד נביעת הבאר וגלגול הנשמות בליל שבת › פיסקה 3 (קלה ע"ב)

ברוך זה המקור העליון ה' אמצעי המברך שלום הבית לעולם ועד

תרומה · ברכו את ה' סוד נביעת הבאר וגלגול הנשמות בליל שבת · מאמר 15 · פיסקה 3 · דף קלה ע"ב

לשון הזוהר

בָּרוּךָ: דָּא (קס"ב ע"א, עקב רע"א ע"א) מְקוֹרָא עִלָּאָה, דְּכָל בִּרְכָּן נָפְקִין מִנֵּיהּ. וְכַד סִיהֲרָא אִשְׁתְּלִים, קָרֵינָן לָהּ הָכִי לְגַבֵי תַּתָּאֵי, אֲבָל בָּרוּךְ מְקוֹרָא עִלָּאָה כִּדְקַאמְרָן. יהו"ה: דָּא אֶמְצָעִי דְּכָל סִטְרִין עִלָּאִין. הַמְבוֹרָךְ: דָּא שְׁלָמָא דְּבֵיתָא, מַבּוּעָא דְּבֵירָא, לְאַשְׁלָמָא וּלְאַשְׁקָאָה כֹּלָּא. לְעוֹלָם וָעֶד: דָּא עָלְמָא תַּתָּאָה, דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְבָּרְכָא. וּמִשְׁחָא וּרְבוּ דְּבָרוּךְ יהו"ה וְהַמְבוֹרָךְ, כֹּלָּא אִיהוּ לְעוֹלָם וָעֶד. (מבורך כמה דאת אמר ׳בן פורת) וְעַל׳ (בראשית מט, כב) דָּא, בְּרָכָה דָּא, אִצְטְרִיכוּ כָּל עַמָּא לְבָרְכָא, וּבְמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, בִּרְעוּ דְּלִבָא, וּבְחֶדְוָה בָּעוּ לְמִשְׁרֵי בְּשֵׁרוּתָא בִּבְרָכָה דָּא, לְאִתְבָּרְכָא הַאי שַׁבָּת דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, (ליליא) מֵעַמָּא קַדִישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת. בְּהַאי בְּרָכָה.

תרגום

בָּרוּךָ - זֶהוּ הַמָּקוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁהַלְּבָנָה נִשְׁלֶמֶת, קוֹרְאִים אוֹתָהּ כָּךְ לַתַּחְתּוֹנִים, אֲבָל בָּרוּךְ מָקוֹר הָעֶלְיוֹן, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. ה' - זֶה אֶמְצָעִי שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים הָעֶלְיוֹנִים. הַמְבֹרָךְ - זֶה שְׁלוֹם הַבַּיִת, נְבִיעַת הַבְּאֵר, לְהַשְׁלִים וּלְהַשְׁקוֹת הַכֹּל. לְעוֹלָם וָעֶד - זֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן שֶׁצָּרִיךְ לְהתְבָּרֵךְ. וְשֶׁמֶן וּמִשְׁחָה שֶׁל בָּרוּךְ ה' וְהַמְבֹרָךְ, הַכֹּל הוּא לְעוֹלָם וָעֶד. (מברך, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בֵּן פֹּרָת׳ (בראשית מט, כב)) וְלָכֵן הַבְּרָכָה הַזּוֹ צְרִיכִים כָּל הָעָם לְבָרֵךְ, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת, בִּרְצוֹן הַלֵּב וּבְשִׂמְחָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל בַּתְּחִלָּה בַּבְּרָכָה הַזּוֹ, שֶׁתִּתְבָּרֵךְ הַשַּׁבָּת הַזּוֹ שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת (בַּלַּיְלָה) מֵהָעָם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי בַּבְּרָכָה הַזּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ברוך: דא (קס"ב ע"א, עקב רע"א ע"א) מקורא עלאה, דכל ברכן נפקין מניה. וכד סיהרא אשתלים, קרינן לה הכי לגבי תתאי, אבל ברוך מקורא עלאה כדקאמרן. יהו"ה: דא אמצעי דכל סטרין עלאין. המבורך: דא שלמא דביתא, מבועא דבירא, לאשלמא ולאשקאה כלא. לעולם ועד: דא עלמא תתאה, דאצטריך לאתברכא. ומשחא ורבו דברוך יהו"ה והמבורך, כלא איהו לעולם ועד. (מבורך כמה דאת אמר ׳בן פורת) ועל׳ (בראשית מט, כב) דא, ברכה דא, אצטריכו כל עמא לברכא, ובמעלי שבתא, ברעו דלבא, ובחדוה בעו למשרי בשרותא בברכה דא, לאתברכא האי שבת דמעלי שבתא, (ליליא) מעמא קדישא כדקא יאות. בהאי ברכה.

התרגום: ברוך - זהו המקור העליון שכל הברכות יוצאות ממנו. וכשהלבנה נשלמת, קוראים אותה כך לתחתונים, אבל ברוך מקור העליון, כפי שאמרנו. ה' - זה אמצעי של כל הצדדים העליונים. המברך - זה שלום הבית, נביעת הבאר, להשלים ולהשקות הכל. לעולם ועד - זה העולם התחתון שצריך להתברך. ושמן ומשחה של ברוך ה' והמברך, הכל הוא לעולם ועד. (מברך, כמו שנאמר ׳בן פרת׳ (בראשית מט, כב)) ולכן הברכה הזו צריכים כל העם לברך, ובערב שבת, ברצון הלב ובשמחה צריך להתחיל בתחלה בברכה הזו, שתתברך השבת הזו של ערב שבת (בלילה) מהעם הקדוש כראוי בברכה הזו.

מן המפרשים

הסולם: ועל דא לא וכו': ועל כן לא נאמר, ברוך את ה' המבורך, אלא ברוך ה', כי אם לא היה מגיע שם, ליסוד דז"א, הנביעה ממקור העליון, מיסוד דבינה, לא היה מתמלאת הבאר כלל, שהיא המלכות. כי אין המלכות יכולה לקבל אלא מיסוד דז"א, וע"כ, אומרים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר