אסור לפתח לשבת בפסוק דין - המעורר דין למטה מעורר כך למעלה
תרומה · אחד למעלה ואחד למטה - סוד תפלת השבת המעוררת ברכה ולא דין · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף קלה ע"ב
לשון הזוהר
וְאָסִיר לְעַמָּא קַדִישָׁא לְמִפְתַּח לְגַבָּהּ בִּפְסוּקָא דְּדִינָא, כְּגוֹן וְהוּא רַחוּם וְגוֹ', בְּגִין דְּהָא אִתְפַּרְשַׁת מֵרָזָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְכָל מָארֵי דְּדִינִין אִתְפָּרְשׁוּ וְאִתְעַבְּרוּ מִינָהּ. וּמַאן דְּאִתְּעַר הַאי לְתַתָּא, גָּרִים לְאַתְעֲרָא הָכִי לְעֵילָּא. וְכֻרְסְיָיא קַדִישָׁא לָא יָכְלָא לְאִתְעַטְּרָא בַּעֲטָרָא דִּקְדוּשָּׁה, דְּכָל זִמְנָא דְּמִתְעָרֵי לְתַתָּא אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּדִינָא, דַּהֲווֹ מִתְעַבְּרִן וַהֲווּ אַזְלֵי כֻּלְּהוּ לְאִתְטַמְּרָא גּוֹ נוּקְבָּא דְּעַפְרָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, כֻּלְּהוּ תַּיְיבִין לְאַשְׁרָאָה בְּדוּכְתַיְיהוּ וְאִתְרָחֲקַת (ואתדחקת) בְּהוּ אֲתָר קַדִישָׁא דְּבָעָאת נַיְיחָא.
תרגום
וְאָסוּר לָעָם הַקָּדוֹשׁ לִפְתֹּחַ אֵלֶיהָ בְּפָסוּק שֶׁל דִּין, כְּמוֹ וְהוּא רַחוּם וְגוֹ', מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי נִפְרְדָה מִסּוֹד הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְכָל בַּעֲלֵי הַדִּינִים נִפְרְדוּ וְהָעָבְרוּ מִמֶּנָּה. וּמִי שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת זֶה לְמַטָּה, גּוֹרֵם לְעוֹרֵר כָּךְ לְמַעְלָה, וְהַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ לֹא יָכוֹל לְהִתְעַטֵּר בַּעֲטֶרֶת קְדֻשָּׁה. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמִּתְעוֹרְרִים לְמַטָּה אוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּין שֶׁהָיוּ מָעֳבָרִים וְהָיוּ הוֹלְכִים לְהִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ הַנֶּקֶב שֶׁל הֶעָפָר שֶׁל הַתְּהוֹם הַגָּדוֹל, כֻּלָּם שָׁבִים לִשְׁרוֹת בִּמְקוֹמָם, וְהַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ מִתְרַחֵק (ונדחק) בָּהֶם מִלִּהְיוֹת בִּמְנוּחָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואסיר לעמא קדישא למפתח לגבה בפסוקא דדינא, כגון והוא רחום וגו', בגין דהא אתפרשת מרזא דסטרא אחרא, וכל מארי דדינין אתפרשו ואתעברו מינה. ומאן דאתער האי לתתא, גרים לאתערא הכי לעילא. וכרסייא קדישא לא יכלא לאתעטרא בעטרא דקדושה, דכל זמנא דמתערי לתתא אינון מאריהון דדינא, דהוו מתעברן והוו אזלי כלהו לאתטמרא גו נוקבא דעפרא דתהומא רבא, כלהו תייבין לאשראה בדוכתייהו ואתרחקת (ואתדחקת) בהו אתר קדישא דבעאת נייחא.
התרגום: ואסור לעם הקדוש לפתח אליה בפסוק של דין, כמו והוא רחום וגו', משום שהרי נפרדה מסוד הסטרא אחרא, וכל בעלי הדינים נפרדו והעברו ממנה. ומי שמעורר את זה למטה, גורם לעורר כך למעלה, והכסא הקדוש לא יכול להתעטר בעטרת קדשה. שכל זמן שמתעוררים למטה אותם בעלי הדין שהיו מעברים והיו הולכים להתחבא בתוך הנקב של העפר של התהום הגדול, כלם שבים לשרות במקומם, והמקום הקדוש מתרחק (ונדחק) בהם מלהיות במנוחה.
מן המפרשים
אור החמה: גליון רזא דשבת איהי וגומר הוקשה לו שלא נזכר שבת ותירץ ואמר שאחד כמנין י"ג סימנין הם ויום שבת הוא א' לכן מנה רש"י י"ג מינין. כל"ה: אתר קדישא דבעי נייחא. מלכות ויצא לנו מזה שנק' שבת לפי שהיא שובתת מהחיצונים המסבבים אותה והיא בריוח:
אור יקר: למפתח לגבה בפסוקי דדינא, שפוגם ומראה שיש הפסקה בינו ובין השכינה בד׳ קליפות ואינו, שהם.
הסולם: ואסיר לעמא קדישא וכו': ואסור לעם קדוש להתחיל אליה בפסוק של דין, דהיינו והוא רחום וגו', משום שכבר נפרדה מסוד הסטרא אחרא, וכל בעלי הדין נפרדו ונעברו ממנה, ומי שמעורר דין למטה גורם שיתעורר כך למעלה, והכסא הקדוש, שהוא המלכות, אינו…