את בש עולים ויורדים אל בם עולים ולא יורדים - סוד שבת ויום כפור
תרומה · הללויה הללו עבדי ה' סוד תפלת השחר שירת הים והשמות הקדושים · מאמר 10 · פיסקה 33 · דף קלב ע"ב
לשון הזוהר
א"ת ב"ש, סַלְּקִין (רס"א.) וְנַחְתִּין, כְּמָה דְּאִתְּמַר. אֲמַר לֵיהּ ב"ם סַלְּקִין וְלָא נַחְתִּין, וְסִימָנִיךְ, דָּא שַׁבָּ"ת בִּלְחוֹדוֹי. וְדָא שַׁבָּ"ת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּסַלְּקָא רָזָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, עַד דְּמִתְעַטְּרָא כֹּלָּא בְּאֵין סוֹף.
תרגום
א"ת ב"ש עוֹלִים וְיוֹרְדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. א"ל ב"ם עוֹלִים וְלֹא יוֹרְדִים, וְסִימָנְךְ - זוֹ שַׁבָּ"ת לְבַדָּהּ. וזוֹ שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁעוֹלֶה הַסּוֹד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁהַכֹּל מִתְעַטֵּר בָּאֵין סוֹף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: א"ת ב"ש, סלקין (רס"א.) ונחתין, כמה דאתמר. אמר ליה ב"ם סלקין ולא נחתין, וסימניך, דא שב"ת בלחודוי. ודא שב"ת ויום הכפורים, דסלקא רזא לעילא לעילא, עד דמתעטרא כלא באין סוף.
התרגום: א"ת ב"ש עולים ויורדים, כמו שנתבאר. א"ל ב"ם עולים ולא יורדים, וסימנך - זו שב"ת לבדה. וזו שבת ויום הכפורים, שעולה הסוד למעלה למעלה, עד שהכל מתעטר באין סוף.
מן המפרשים
הסולם: א"ת ב"ש סלקין וכו': האלף בית של א"ת ב"ש עולות ויורדות כמו שהעמדנו, שאותיות אחרונות שבהן הן יורדות. האלף בית של א"ל ב"ם, עולות ואינן יורדות. שגם אותיות אחרונות שבהן הן עולות, כי מן חשבון ל' עולה לחשבון מ' ואח"כ לנ' ואל ס' וכו'…