ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 10: הללויה הללו עבדי ה' סוד תפלת השחר שירת הים והשמות הקדושים › פיסקה 21 (קלב ע"א)

ישתבח - הקב"ה נוטל הכתר ומכלילה בשלש עשרה מדות רחמים

תרומה · הללויה הללו עבדי ה' סוד תפלת השחר שירת הים והשמות הקדושים · מאמר 10 · פיסקה 21 · דף קלב ע"א

לשון הזוהר

כֵּיוָן דְּמָטֵי בַּר נָשׁ לְיִשְׁתַּבַּח נָטִל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא כִּתְרָא, וְשַׁוֵּי לֵיהּ קָמֵיהּ, וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שְׁרִיאַת לְאִתְתַּקְנָא לְמֵיתֵי קָמֵי מַלְכָּא עִלָּאָה. וְאִצְטְרִיךְ לְאַכְלָלָא לָהּ, בְּתְלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי עִלָּאֵי, דְּמִנְּהוֹן אִתְבָּרְכַת. וְאִינּוּן תְּלֵיסַר בּוּסְמִין עִלָּאִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳נֵרְדְּ וְכַרְכּוֹם קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְגוֹ'׳ (שיר השירים ד, יד), וְהָכָא אִינּוּן, שִׁיר, וּשְׁבָחָה, הַלֵּל, וְזִמְרָה, עוֹז, וּמֶמְשָׁלָה, נְצַח, גְּדוּלָה, וּגְּבוּרָה, תְּהִלָּה, וְתִפְאֶרֶת, קְדוּשָׁה. הָא תְּרֵיסָר. וּלְבָתַר לְחַבְּרָא לָהּ בַּהֲדַיְיהוּ, וְלוֹמַר וּמַלְכוּת, וַהֲווּ תְּלֵיסָר. בְּגִין דְּאִיהִי מִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ אָדָם לְיִשְׁתַּבַּח, נוֹטֵל הקב"ה אוֹתוֹ הַכֶּתֶר וְשָׂם אוֹתוֹ לְפָנָיו, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מַתְחִילָה לְהִתְתַּקֵּן לָבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְצָרִיךְ לִכְלֹל אוֹתָהּ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁמֵּהֶן מִתְבָּרֶכֶת, וְהֵם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בְּשָׂמִים עֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְגוֹ'׳ (שיר השירים ד, יד) וְכָאן הֵם: שִׁיר, וּשְׁבָחָה, הַלֵּל, וְזִמְרָה, עֹז, וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה, גְּבוּרָה, וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה. הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר. אַחַר כָּךְ לְחַבְּרָהּ עִמָּם וְלוֹמַר וּמַלְכוּת, וְהָיוּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מִתְבָּרֶכֶת מֵהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דמטי בר נש לישתבח נטל קודשא בריך הוא ההוא כתרא, ושוי ליה קמיה, וכנסת ישראל שריאת לאתתקנא למיתי קמי מלכא עלאה. ואצטריך לאכללא לה, בתליסר מכילן דרחמי עלאי, דמנהון אתברכת. ואינון תליסר בוסמין עלאין, כמה דאת אמר, ׳נרד וכרכום קנה וקנמון וגו'׳ (שיר השירים ד, יד), והכא אינון, שיר, ושבחה, הלל, וזמרה, עוז, וממשלה, נצח, גדולה, וגבורה, תהלה, ותפארת, קדושה. הא תריסר. ולבתר לחברא לה בהדייהו, ולומר ומלכות, והוו תליסר. בגין דאיהי מתברכא מנייהו.

התרגום: כיון שמגיע אדם לישתבח, נוטל הקב"ה אותו הכתר ושם אותו לפניו, וכנסת ישראל מתחילה להתתקן לבא לפני המלך העליון, וצריך לכלל אותה בשלש עשרה מדות הרחמים העליונות שמהן מתברכת, והם שלשה עשר בשמים עליונים, כמו שנאמר ׳נרד וכרכם קנה וקנמון וגו'׳ (שיר השירים ד, יד) וכאן הם: שיר, ושבחה, הלל, וזמרה, עז, וממשלה, נצח, גדלה, גבורה, ותפארת, קדשה. הרי שנים עשר. אחר כך לחברה עמם ולומר ומלכות, והיו שלשה עשר, משום שהיא מתברכת מהם.

מן המפרשים

אור החמה: וכ"י שריאת לאתתקנא מפני שהיא רוצה ליכנס דרך היכל לבנת הספיר ולעלות מעולם העשיה אל עולם היצירה ששם סוד שומר ישראל מטטרו"ן דתמן מקנן ת"ת והיינו למיתי קמי מלכא עילאה ולזה אצטריך לאכללא לה בתליסר מכילן שהם סוד י"ב גבולי אלכסון…

הסולם: כיון דמטי בר נש וכו': כיון שהגיע האדם לישתבח, לוקח הקב"ה כתר ההוא ומשים אותו לפניו. וכנסת ישראל שהיא המלכות, מתחלת להתתקן לבא לפני מלך העליון שהוא ז"א. וצריכים לכלול אותה בי"ג מדות הרחמים העליונות, שמהן מתברכת. והם י"ג מיני…

אור יקר: וז״ש ולבתר לחברא לה בהדייהו זה התחתון ותכנס בהיכל לבנת הספיר בברכת יוצר, ולכך אנו מזמרין לקשטה בכתר זה, שהוא כלל כל המציאות נעשה אגודה אחת, ונשתרש בשם הקדוש המתפשט נצוצות אור השגחתו בנמצאים התחתונים. דכתיב

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: