ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 10: הללויה הללו עבדי ה' סוד תפלת השחר שירת הים והשמות הקדושים › פיסקה 14 (קלא ע"ב)

המדבר בבית הכנסת דברי חול - מראה פרוד וגורע מהמהימנותא

תרומה · הללויה הללו עבדי ה' סוד תפלת השחר שירת הים והשמות הקדושים · מאמר 10 · פיסקה 14 · דף קלא ע"ב

לשון הזוהר

וּמַאן דְּמִשְׁתָּעֵי בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא בְּמִלִּין דְּחוֹל, וַוי לֵיהּ, דְּאַחָזֵי פִּרוּדָא, וַוי לֵית דְּגָרַע מְהֵימְנוּתָא. וַוי לֵיהּ דְּלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בֶּאֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל. דְּאַחָזֵי דְּהָא לֵית (ליה) אֱלָהָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח תַּמָּן, (ולית ליה חולקיה ביה) וְלָא דָּחִיל מִנֵּיהּ, וְאַנְהִיג קְלָנָא בְּתִקּוּנָא (ס"א בתקיפא) עִלָּאָה דִּלְעֵילָּא.

תרגום

וּמִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּדִבְרֵי חֹל - אוֹי לוֹ! שֶׁמַּרְאֶה פֵרוּד. אוֹי לוֹ! שֶׁגּוֹרֵעַ אֶת הַמְּהֵימְנוּתָא. אוֹי לוֹ! שֶׁאֵין חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁמַּרְאֶה שֶׁהֲרֵי אֵין (לוֹ) אֱלוֹהַּ וְאֵינוֹ נִמְצָא שָׁם (וְאֵין לוֹ חֵלֶק בּוֹ) וְלֹא פוֹחֵד מִמֶּנּוּ, וּמַנְהִיג קָלוֹן בַּתִּקּוּן (בְּחֹזֶק) הָעֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומאן דמשתעי בבי כנישתא במלין דחול, ווי ליה, דאחזי פרודא, ווי לית דגרע מהימנותא. ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל. דאחזי דהא לית (ליה) אלהא, ולא אשתכח תמן, (ולית ליה חולקיה ביה) ולא דחיל מניה, ואנהיג קלנא בתקונא (ס"א בתקיפא) עלאה דלעילא.

התרגום: ומי שמדבר בבית הכנסת בדברי חל - אוי לו! שמראה פרוד. אוי לו! שגורע את המהימנותא. אוי לו! שאין חלק באלהי ישראל. שמראה שהרי אין (לו) אלוה ואינו נמצא שם (ואין לו חלק בו) ולא פוחד ממנו, ומנהיג קלון בתקון (בחזק) העליון שלמעלה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ומאן דמשתעי בבי כנישתא וכו' היינו מברוך שאמר ואילך כדמוכח ממ"ש דהא בשעתא דישראל מסדרי בבי כנישתא סדורא דשירין ותושבחן וסדורא דצלותא:

הסולם: ומאן דמשתעי בבי וכו': ומי שמדבר בבית הכנסת דברי חול, אוי לו שמראה פירוד, אוי לו שגורע האמונה, אוי לו שאין לו חלק באלקי ישראל, כי מראה בזה, שאין אלקים, ואינו נמצא שם, ואינו מפחד ממנו, ונוהג בזיון בתקון העליון של מעלה. כי בית…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר