בכל שבעת הימים העליונים נוטלת הקדשה יום אחד תחתון הנקרא שבוע עד חמשים יום
תצוה · את חג המצות תשמר - סוד ספירת העמר וחג השבועות · מאמר 7 · פיסקה 5 · דף קפג ע"א
לשון הזוהר
וְרָזָא אוֹלִיפְנָא הָכָא, דִּבְכָל שִׁבְעַת יוֹמִין, מֵאִלֵּין יוֹמִין עִלָּאִין, נַטְלָא קְדוּשָּׁא יוֹמָא חַד (ומתאחד) דְּאִלֵּין תַּתָּאֵי, וְהַאי תַּתָּאָה אִקְרֵי שָׁבוּעַ, דְּאִתְקַדָּשׁ בְּשִׁבְעָה יוֹמִין עִלָּאִין. וְכֵן בְּכָל שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מֵאִינּוּן חַמְשִׁין יוֹמִין, עַד וְלָא עַד בִּכְלָל, וְכַד אִשְׁתְּכָחוּ אַרְבְּעִין וּתֵשַׁע יוֹמִין עִלָּאִין, אִשְׁתְּכָחוּ לְתַתָּא שֶׁבַע יוֹמִין, דְּאִתְקַדָּשׁוּ בְּהוּ וְכָל חַד אִקְרֵי שָׁבוּעַ, דְּעָאל בְּאִינּוּן שֶׁבַע. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה׳ (ויקרא כג, טו). בְּגִין דְּאִינּוּן נוּקְבִין, נָקַט קְרָא לִישָׁנָא דְּנוּקְבִין.
תרגום
וְסוֹד לָמַדְנוּ כָאן, שֶׁבְּכָל שִׁבְעַת הַיָּמִים מֵאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים נוֹטֵל קְדֻשָּׁה יוֹם אֶחָד (ומתאחד) שֶׁל אֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים, וְזוֹ הַתַּחְתּוֹנָה נִקְרֵאת שָׁבוּעַ, שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ בְּשִׁבְעָה יָמִים עֶלְיוֹנִים. וְכֵן בְּכָל שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מֵאֵלּוּ חֲמִשִּׁים יָמִים, עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל. וְכַאֲשֶׁר נִמְצָאִים אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יָמִים עֶלְיוֹנִים, נִמְצְאוּ לְמַטָּה שֶׁבַע יָמִים שֶׁמִּתְקַדְּשִׁים בָּהֶם, וְכָל אֶחָד נִקְרָא שָׁבוּעַ שֶׁעוֹלָה בְאֵלּוּ הַשֶּׁבַע. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה׳ (ויקרא כג, טו) - מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ נְקֵבוֹת, תָּפַס הַכָּתוּב לָשׁוֹן שֶׁל נְקֵבוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ורזא אוליפנא הכא, דבכל שבעת יומין, מאלין יומין עלאין, נטלא קדושא יומא חד (ומתאחד) דאלין תתאי, והאי תתאה אקרי שבוע, דאתקדש בשבעה יומין עלאין. וכן בכל שבעה ושבעה מאינון חמשין יומין, עד ולא עד בכלל, וכד אשתכחו ארבעין ותשע יומין עלאין, אשתכחו לתתא שבע יומין, דאתקדשו בהו וכל חד אקרי שבוע, דעאל באינון שבע. ועל דא כתיב, ׳שבע שבתות תמימות תהיינה׳ (ויקרא כג, טו). בגין דאינון נוקבין, נקט קרא לישנא דנוקבין.
התרגום: וסוד למדנו כאן, שבכל שבעת הימים מאלו הימים העליונים נוטל קדשה יום אחד (ומתאחד) של אלו התחתונים, וזו התחתונה נקראת שבוע, שמתקדש בשבעה ימים עליונים. וכן בכל שבעה ושבעה מאלו חמשים ימים, עד ולא עד בכלל. וכאשר נמצאים ארבעים ותשעה ימים עליונים, נמצאו למטה שבע ימים שמתקדשים בהם, וכל אחד נקרא שבוע שעולה באלו השבע. ועל זה כתוב ׳שבע שבתות תמימת תהיינה׳ (ויקרא כג, טו) - משום שאלו נקבות, תפס הכתוב לשון של נקבות.
מן המפרשים
אור החמה: דבכל שבעת יומין מאלין יומין עילאין שהם ימי ספירה א' מהזכר נטלא קדושה מ' ומתאחדת באלין תתאי שהם שבע היכלות שהיא עליהם נקראת שבוע מפני שהיא נקשרת ומתתקנת עליהם א"כ נוטלת קדושה ומתקדשת בכל שבעה יומין עליונים והם ז' שבועות שהיא…
הסולם: ורזא אוליפנא הכא וכו' : וסוד למדנו כאן, שבכל שבעת ימים מאלו ימים העליונים, דז"א, מקבל קדושה יום אחד מאלו התחתונים, של המלכות, ויום תחתון הזה של המלכות נקרא שבוע, משום שנתקדש משבעה ימי העליונים. וכן בכל שבעה ושבעה מאלו חמשים…
אור יקר: בכל שבעה ושבעה, דהיינו כנגד שבע מדות לעלות ממטה למעלה, שהם תחלת המספר מהמלכות כדפיר׳ ואם תאמר והא קיימא לן כל ממטה למעלה נקבה וכל ממעלה למטה זכר כדפירשנו בספ״ר בשער ממטה למעלה, ואם כן כיון שמספר זה הוא ממטה למעלה הוא נקבה ולא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: