ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 2: סוד האותיות יו"ד ה"א וי"ו - מבנה השם הקדוש והמשכן העליון › פיסקה 7 (קפ ע"ב)

כשמכה אור הנר באות י מאירה ונעשו תשעה עמודים ונתפשטו שלש נקדות הי

תצוה · סוד האותיות יו"ד ה"א וי"ו - מבנה השם הקדוש והמשכן העליון · מאמר 2 · פיסקה 7 · דף קפ ע"ב

לשון הזוהר

דְּכַד בָּטַשׁ נְהִירוּ דְּבוּצִינָא בְּאָת י', אִתְנְהִיר, וּמֵהַהוּא בְּטִישׁוּתָא, אִתְעָבִידוּ אִינּוּן תֵּשַׁע (פנחס רפ"ג ע"ב, תצא ר"ח ע"א) סַמְכִין דִּקְאַמְרָן. וּמִגּוֹ נְהִירוּ דְּאִתְנְהָר אָת י', אִתְפְּשָּׁטוּ תְּלַת נְקוּדִין דְּי'. תְּרֵין לְעֵילָּא, דְּאִינּוּן רֵישָׁא. וְחַד לְתַתָּא, דְּאִיהוּ קוֹצָא דְּי', כְּגַוְונָא דָּא דְּקַאֲמְרָן. כַּד אִתְפְּשָּׁטוּ, תְּרֵין, אִתְעָבִידוּ תְּלַת. חַד אִתְעָבִיד תְּרֵין. וְאִתְפָּשָׁטוּ, וְאִתְעָבִיד חַד הֵיכָלָא. דָּא הֵיכָלָא, לְבָתַר דְּאִתְעָבִיד הֵיכָלָא לְחַד נְקוּדָה קַדְמָאָה, אִתְעָבִיד בִּגְנִיזוּ טָמִיר רָזָא דְּאָת דָּא, וְקַיְּימָא עַל חָמֵשׁ אַחֲרָנִין.

תרגום

וְכַאֲשֶׁר מַכֶּה אוֹר הַנֵּר בָּאוֹת י', מְאִירָה, וּמֵהַהַכָּאָה הַהִיא נַעֲשׂוּ אוֹתָם תִּשְׁעָה עַמּוּדִים שֶׁאָמַרְנוּ. וּמִתּוֹךְ הָאוֹר שֶׁמֵּאִיר אוֹת י', נִתְפַּשְּׁטוּ הַשָּׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת שֶׁל י'. שְׁתַּיִם לְמַעְלָה, שֶׁהֵן הָרֹאשׁ, וְאַחַת לְמַטָּה, שֶׁהוּא קוֹץ הַי', כְּמוֹ זֶה שֶׁאָמַרְנוּ. כַּאֲשֶׁר הִתְפַּשְּׁטוּ שְׁתַּיִם, נַעֲשׂוּ שָׁלֹשׁ. אַחַת נֶעֶשְׂתָה שְׁתַּיִם. וְנִתְפַּשְּׁטוּ וְנַעֲשָׂה הֵיכָל אֶחָד. זֶה הַהֵיכָל, לְאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה הֵיכָל לִנְקֻדָּה אַחַת רִאשׁוֹנָה, נַעֲשָׂה גָנוּז וּמֻסְתָּר סוֹד שֶׁל אוֹת זוֹ, וְעוֹמֶדֶת עַל חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דכד בטש נהירו דבוצינא באת י', אתנהיר, ומההוא בטישותא, אתעבידו אינון תשע (פנחס רפ"ג ע"ב, תצא ר"ח ע"א) סמכין דקאמרן. ומגו נהירו דאתנהר את י', אתפשטו תלת נקודין די'. תרין לעילא, דאינון רישא. וחד לתתא, דאיהו קוצא די', כגוונא דא דקאמרן. כד אתפשטו, תרין, אתעבידו תלת. חד אתעביד תרין. ואתפשטו, ואתעביד חד היכלא. דא היכלא, לבתר דאתעביד היכלא לחד נקודה קדמאה, אתעביד בגניזו טמיר רזא דאת דא, וקיימא על חמש אחרנין.

התרגום: וכאשר מכה אור הנר באות י', מאירה, ומההכאה ההיא נעשו אותם תשעה עמודים שאמרנו. ומתוך האור שמאיר אות י', נתפשטו השלש נקדות של י'. שתים למעלה, שהן הראש, ואחת למטה, שהוא קוץ הי', כמו זה שאמרנו. כאשר התפשטו שתים, נעשו שלש. אחת נעשתה שתים. ונתפשטו ונעשה היכל אחד. זה ההיכל, לאחר שנעשה היכל לנקדה אחת ראשונה, נעשה גנוז ומסתר סוד של אות זו, ועומדת על חמש אחרות.

מן המפרשים

מקדש מלך: כגוונא דא דקאמרן נ"ב הציור הוא כך נמצא ששנים הם למעלה ואחד למטה. ומ"ש תרין איתעבידו תלת וכן חד אתעביד תרין וכו' לא ידענו טעם בדבר: ד' גניזין אינון בחד נקודה וכו' נ"ב הציור הוא כך כמה דה' לתתא פי' ה' אחרונה דהו"יה קיימא על ד'…

יהל אור: כד אתפשטו תרין אתעבידו תלת חד כו'. ר"ל שה"א נפיק מאתפשטותא דיו"ד כנ"ל וכמ"ש בריש פרשת בראשית, ויו"ד בו ג' נקודין ב' ברוחבא וא' באורכא כנ"ל, ואתפשטו ונעשו מן ב' הנ"ל ג', ומן א' הנ"ל ב', והוא שיעורא דדלי"ת מן הה"א והוא ה"א סמכין…

אור יקר: סמכין דסמכין לאת י׳, רזא דאת ם נקודין, תריסר נקודין, שבעין ותרין א.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר