ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 17: יהי שם ה' מברך - סוד ראשית קשה וסוף רך בדין ראש השנה › פיסקה 3 (קפז ע"א)

ממתי התעורר דין שלמעלה - ביום המבול ולא נשאר כלום חוץ מתבת נח שסבלה

תצוה · יהי שם ה' מברך - סוד ראשית קשה וסוף רך בדין ראש השנה · מאמר 17 · פיסקה 3 · דף קפז ע"א

לשון הזוהר

אֵימָתַי אִתְּעַר דִּינָא דִּלְעֵילָּא לְמִשְׁרֵי עַל עָלְמָא. בְּיוֹמָא דְּטוֹפָנָא. וְעַל דָּא לָא אִשְׁתְּאַר כְּלוּם בְּעָלְמָא, בַּר הַהוּא תֵּבוּתָא דְּנֹחַ, דְּאִיהִי כְּגַוְונָא עִלָּאָה, דְּסָבִיל לְהַהוּא תּוּקְפָּא. וְאִי לָאו דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִשְׁתְּכַח בְּרַחֲמֵי עַל עָלְמָא, כָּל עָלְמָא אִתְאֲבִיד, דִּכְתִּיב, ׳יהו"ה לַמַּבּוּל יָשָׁב׳ (תהילים כט, י), וְעַל דָּא לָא שַׁרְיָא דִּינָא דִּלְעֵילָּא עַל עָלְמָא, דְּלָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל לֵיהּ, אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא.

תרגום

מָתַי הִתְעוֹרֵר דִּין שֶׁלְּמַעְלָה לִשְׁרוֹת עַל הָעוֹלָם? בְּיוֹם הַמַּבּוּל. וְעַל זֶה לֹא נִשְׁאַר כְּלוּם בָּעוֹלָם חוּץ מֵהַתֵּבָה הַהִיא שֶׁל נֹחַ, שֶׁהִיא כַּדֻּגְמָא הָעֶלְיוֹנָה שֶׁסָּבְלָה לְכֹחַ הַדִּין הַהוּא. וְאִלּוּלֵי שֶׁהִזְמִין הקב"ה וְנִמְצָא בְרַחֲמִים עַל הָעוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם הָיָה נֶאֱבָד, שֶׁכָּתוּב ׳ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב׳ (תהלים כט, י) - וְעַל זֶה לֹא שׁוֹרֶה דִין שֶׁלְּמַעְלָה עַל הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יָכוֹל הָעוֹלָם לִסְבֹּל אוֹתוֹ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אימתי אתער דינא דלעילא למשרי על עלמא. ביומא דטופנא. ועל דא לא אשתאר כלום בעלמא, בר ההוא תבותא דנח, דאיהי כגוונא עלאה, דסביל לההוא תוקפא. ואי לאו דזמין קודשא בריך הוא, ואשתכח ברחמי על עלמא, כל עלמא אתאביד, דכתיב, ׳יהו"ה למבול ישב׳ (תהילים כט, י), ועל דא לא שריא דינא דלעילא על עלמא, דלא יכיל עלמא למסבל ליה, אפילו רגעא חדא.

התרגום: מתי התעורר דין שלמעלה לשרות על העולם? ביום המבול. ועל זה לא נשאר כלום בעולם חוץ מהתבה ההיא של נח, שהיא כדגמא העליונה שסבלה לכח הדין ההוא. ואלולי שהזמין הקב"ה ונמצא ברחמים על העולם, כל העולם היה נאבד, שכתוב ׳ה' למבול ישב׳ (תהלים כט, י) - ועל זה לא שורה דין שלמעלה על העולם, שלא יכול העולם לסבל אותו אפלו רגע אחד.

מן המפרשים

מקדש מלך: ה' למבול ישב: פי' שם הרחמים שהוא ה' נתעורר כשהיה המבול כדי שיהיה לעולם קצת קיום ע"י נח ובניו וזה הפך ממ"ש בפ' בראשית ה' למבול ישב כביכול ישב בלחודוי דאלמלא חשוכא לא אתידע נהורא. פי' שמהקליפות שהם חשך נבררים הבירורים שנקראים נהורא:

הסולם: אימתי אתער דינא וכו' : שואל, מתי נתעורר הדין של מעלה, מזכר, לשרות על העולם. ומשיב, ביום המבול. וע"כ לא נשאר אז כלום בעולם חוץ מהתיבה של נח. שהיא כעין התיבה העליונה, שהיא המלכות, הסובלת לאותו תוקף הדין, שהיא אשא דסביל אשא (כנ"ל…

שער ההקדמות: זוהר, בפרשת תצוה דף קפ"ז ע"א …אינה רק נקודה אחת, שהיא המעשר של פרצופה של אח"כ, והיא סוד מצות המעשר: סוד דינין דדכורא, תקיפין ברישא, ונייחין בסופא. והנוקבא להפך: גם בזה תבין מה שאמרו בספר הזוהר, בפרשת תצוה דף קפ"ז ע"א, כי דינין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר