אור עליון ואור תחתון כלולים כאחד נקראים ואתה - כי אז מאירה השמש בירח
תצוה · ואתה תצוה את בני ישראל - סוד ואתה המיחד שכינה ומעשה המשכן · מאמר 1 · פיסקה 2 · דף קעט ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, נְהוֹרָא עִלָּאָה, וּנְהוֹרָא תַּתָּאָה כָּלִיל כַּחֲדָא, אִקְרֵי (קל"ח:) וְאַתָּה. כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם׳ (נחמיה ט, ו). וְעַל דָּא לָא כְּתִיב, וְהִקְרַבְתָּ ׳אֶת אַהֲרֹן אָחִיךְ׳. וְצִוִיתָ ׳אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. וְדִבַּרְתָּ ׳אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב׳. בְּגִין דְּהַהוּא זִמְנָא שַׁרְיָא שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא, וְאִשְׁתָּתַּף כֹּלָּא כַּחֲדָא, לְשַׁרְיָא עַל אוּמָנוּתָא דְּעוֹבָדָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מֵהָכָא, ׳אֲשֶׁר נָתַן יהו"ה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה׳ (שמות לו, א).
תרגום
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אוֹר עֶלְיוֹן וְאוֹר תַּחְתּוֹן כְּלוּלִים כְּאֶחָד, נִקְרָאִים וְאַתָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם׳ (נחמיה ט, ו) - וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב ׳וְהִקְרַבְתָּ אֶת׳ (שמות כט, י) - אַהֲרֹן אָחִיךְ. וְצִוִּיתָ ׳אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, וְדִבַּרְתָּ ׳אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב׳ (שמות כח, ג). מִשּׁוּם שֶׁבַּזְּמַן הַהוּא שׁוֹרָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּיָּרֵחַ, וּמִשְׁתַּתֵּף הַכֹּל כְּאֶחָד, לִשְׁרוֹת עַל אֻמָּנוּת הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִכָּאן ׳אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה׳ (שמות לו, א).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, נהורא עלאה, ונהורא תתאה כליל כחדא, אקרי (קל"ח:) ואתה. כמה דאת אמר ׳ואתה מחיה את כלם׳ (נחמיה ט, ו). ועל דא לא כתיב, והקרבת ׳את אהרן אחיך׳. וצוית ׳את בני ישראל׳. ודברת ׳אל כל חכמי לב׳. בגין דההוא זמנא שריא שמשא בסיהרא, ואשתתף כלא כחדא, לשריא על אומנותא דעובדא. אמר רבי אלעזר, מהכא, ׳אשר נתן יהו"ה חכמה ותבונה בהמה׳ (שמות לו, א).
התרגום: אמר רבי יצחק, אור עליון ואור תחתון כלולים כאחד, נקראים ואתה, כמו שנאמר ׳ואתה מחיה את כלם׳ (נחמיה ט, ו) - ועל כן לא כתוב ׳והקרבת את׳ (שמות כט, י) - אהרן אחיך. וצוית ׳את בני ישראל׳, ודברת ׳אל כל חכמי לב׳ (שמות כח, ג). משום שבזמן ההוא שורה השמש בירח, ומשתתף הכל כאחד, לשרות על אמנות המעשה. אמר רבי אלעזר, מכאן ׳אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה׳ (שמות לו, א).
מן המפרשים
אור יקר: [סימן א] יש לדקדק איזה ענין רומז לשכינה, אלימא מלת ואתה בעצמה ו׳ שכינה נוספת עמו קשה שתהיה שכינה טפל לו והוא עיקר, וכבר היה אפשר לתרץ לזה שכן בכל מעשה תחתון האדם עיקר וסיוע קב״ה עמו, אמנם האדם עיקר שהוא מתעורר אל מעשה המצוה…
הסולם: אמר רבי יצחק וכו' : אר"י אור העליון, שהוא ז"א, ואור התחתון, שהוא הנוקבא, כלולים יחד במלה ואתה, כי אתה הוא שם הנוקבא כנ"ל. וה ו' הנוספת היא ז"א. כמו שאתה אומר, ואתה מחיה את כולם, שסובב על ז"א ונוקבא. ועל כן לא כתוב, והקרבת את…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: