ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 91: מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה › פיסקה 18 (נב ע"א)

המרכבה הגנוזה היוצאת מניצוץ הבוציצא - וסמיכת הניצוצות תחת היו"ד

תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 18 · דף נב ע"א

לשון הזוהר

אַרְבַּע פִּרְקִין הָכָא דְּאִנּוּן פִּרְקֵי גוּפָא וְאֵבְרִין יְדִיעָן דְּאִנּוּן אַרְבָּעָה ° וְאִנּוּן תְּרִיסַר וְהָכָא שְׁמָא גְלִיפָא (עד כאן מזהר בראשית דף טז ע"ב) המשך ה'סתרי אותיות'. (חזרנו על הפסקה האחרונה כדי להביא את ביאור הגר"א עליה). אִתְחַפְיָיא תְּחוֹתֵיהּ חַד ° אֱגוֹזָא דְּחַפְיָיא טְמִירָא בִּטְמִירוּ. ° וְאִיהוּ רְתִיכָא דְּקָיְימָא תְּחוֹת הַהוּא רָזָא טְמִירָא. ° וְהַהוּא אָת, קָיְימָא בִּגְנִיזוּ ° נְקוּדָה חָדָא תְּחוֹתֵיהּ. ° הַהוּא אֱגוֹזָא קָיְימָא בְּשִׁית סָמְכִין, וְסָמְכִין לָהּ בְּשִׁית סִטְרִין. אִינוּן שִׁית סִטְרִין גְּנִיזִין בְּגוֹ הַהוּא אֱגוֹזָא. מִגּוֹ סִטְרָא (סתרא) דְּאָת דָּא, ° נָפְקָא רְתִיכָא חַד קַדִּישָׁא, וְאִיהִי רְתִיכָא דְּגָּנֵיז וְלָא אִתְגַלְיָיא, בַּר כַּד נָהִיר נְהִירוּ דְּהַהוּא אֱגוֹזָא טְמִירָא, כְּדֵין אִתְגְּלֵי הַהוּא רְתִיכָא, ° וְהַהוּא רְתִיכָא טָמִיר וְגַלְיָא. וְאִיהִי נָפְקָא מִגּוֹ נְצִיצוּ דְּבוּצִינָא, כַּד מָדִיד מִשְׁחָתָא תְּחוֹת קִשְׁרָא קַדְמָאָה, וְהַהוּא (נ"א וְהוּא חַד) נְצִיצוּ. כַּד מִשְׁחָתָא קָיְימָא, נָהִיר דָּא, וְסָלְקָא וְנָחֲתָא, וְאִסְתְּמִיךְ תְּחוֹת אָת יו"ד, וְאִיהִי נְקוּדָה חָדָא. ° וּלְבָתַר אִתְפַּשַּׁט הַהוּא נְצִיצוּ, וְאַפִּיק תְּלַת נִיצוֹצִין אָחֳרָנִין, וְאִסְתַּמְּכִין תְּחוֹת קוּצָא תַּתָּאָה דְּיו"ד. לְבָתַר נָפְקָא מִגּוֹ קִשְּׁרָא תִּנְיָינָא נְצִיצוּ אָחֳרָא דְּנָהִיר וְסַלְקָא וְנָחֲתָא, וְאִסְתְּמִיךְ תְּחוֹת אָת יו"ד בְּסִטְרָא אָחֳרָא.

תרגום

ארבעה פרקים כאן, שהם פרקי הגוף ואברים ידועים שהם ארבעה, והם שנים עשר, וכאן שם חקוק. (עד כאן מזהר בראשית דף טז ע"ב) המשך ה'סתרי אותיות'. (חזרנו על הפסקה האחרונה כדי להביא את ביאור הגר"א עליה.) מתכסה תחתיה אחד, אגוז המכסה טמון בטמונו. והוא מרכבה העומדת תחת אותו הסוד הטמון. ואותה האות עומדת בגניזה, נקודה אחת תחתיה. אותו האגוז עומד בשישה סמכים, וסומכים לה בשישה צדדים. אותם שישה צדדים גנוזים בתוך אותו האגוז. מתוך צד אות זו, יוצאת מרכבה קדושה אחת, והיא מרכבה הגנוזה ואינה מתגלה, אלא כשמאירה הארת אותו האגוז הטמון, אז מתגלית אותה המרכבה, ואותה המרכבה טמונה וגלויה. והיא יוצאת מתוך ניצוץ הבוציצא, כשמודד מידה תחת הקשר הראשון, ואותו הניצוץ אחד. כשהמידה עומדת, מאיר זה, ועולה ויורד, ונסמך תחת האות יו"ד, והיא נקודה אחת. ואחר כך התפשט אותו הניצוץ, והוציא שלושה ניצוצות אחרים, ונסמכים תחת הקוץ התחתון של היו"ד. לאחר מכן יוצא מתוך הקשר השני ניצוץ אחר המאיר ועולה ויורד, ונסמך תחת האות יו"ד בצד אחר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ארבע פרקין הכא דאנון פרקי גופא ואברין ידיען דאנון ארבעה ° ואנון תריסר והכא שמא גליפא (עד כאן מזהר בראשית דף טז ע"ב) המשך ה'סתרי אותיות'. (חזרנו על הפסקה האחרונה כדי להביא את ביאור הגר"א עליה). אתחפייא תחותיה חד ° אגוזא דחפייא טמירא בטמירו. ° ואיהו רתיכא דקיימא תחות ההוא רזא טמירא. ° וההוא את, קיימא בגניזו ° נקודה חדא תחותיה. ° ההוא אגוזא קיימא בשית סמכין, וסמכין לה בשית סטרין. אינון שית סטרין גניזין בגו ההוא אגוזא. מגו סטרא (סתרא) דאת דא, ° נפקא רתיכא חד קדישא, ואיהי רתיכא דגניז ולא אתגלייא, בר כד נהיר נהירו דההוא אגוזא טמירא, כדין אתגלי ההוא רתיכא, ° וההוא רתיכא טמיר וגליא. ואיהי נפקא מגו נציצו דבוצינא, כד מדיד משחתא תחות קשרא קדמאה, וההוא (נ"א והוא חד) נציצו. כד משחתא קיימא, נהיר דא, וסלקא ונחתא, ואסתמיך תחות את יו"ד, ואיהי נקודה חדא. ° ולבתר אתפשט ההוא נציצו, ואפיק תלת ניצוצין אחרנין, ואסתמכין תחות קוצא תתאה דיו"ד. לבתר נפקא מגו קשרא תניינא נציצו אחרא דנהיר וסלקא ונחתא, ואסתמיך תחות את יו"ד בסטרא אחרא.

התרגום: ארבעה פרקים כאן, שהם פרקי הגוף ואברים ידועים שהם ארבעה, והם שנים עשר, וכאן שם חקוק. (עד כאן מזהר בראשית דף טז ע"ב) המשך ה'סתרי אותיות'. (חזרנו על הפסקה האחרונה כדי להביא את ביאור הגר"א עליה.) מתכסה תחתיה אחד, אגוז המכסה טמון בטמונו. והוא מרכבה העומדת תחת אותו הסוד הטמון. ואותה האות עומדת בגניזה, נקודה אחת תחתיה. אותו האגוז עומד בשישה סמכים, וסומכים לה בשישה צדדים. אותם שישה צדדים גנוזים בתוך אותו האגוז. מתוך צד אות זו, יוצאת מרכבה קדושה אחת, והיא מרכבה הגנוזה ואינה מתגלה, אלא כשמאירה הארת אותו האגוז הטמון, אז מתגלית אותה המרכבה, ואותה המרכבה טמונה וגלויה. והיא יוצאת מתוך ניצוץ הבוציצא, כשמודד מידה תחת הקשר הראשון, ואותו הניצוץ אחד. כשהמידה עומדת, מאיר זה, ועולה ויורד, ונסמך תחת האות יו"ד, והיא נקודה אחת. ואחר כך התפשט אותו הניצוץ, והוציא שלושה ניצוצות אחרים, ונסמכים תחת הקוץ התחתון של היו"ד. לאחר מכן יוצא מתוך הקשר השני ניצוץ אחר המאיר ועולה ויורד, ונסמך תחת האות יו"ד בצד אחר.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: נקודה חדא תחותיה. ר"ל תחת האות והוא סיום האות דקיימא בגניזו וההיא נקודה הוא חיך דעבדא בניינא בגרון כמ"ש בתז"ח שם ובפ' נח ע"ש:

לכל המפרשים על פיסקה זו