׳ואשר ברא אלהים לעשות׳ האזכרה השלישית - ושבעה שמות מ"ב הכלולים בבת שבע
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא · מאמר 86 · פיסקה 15 · דף לה ע"ב
לשון הזוהר
ג' אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. אִלֵּין תְּלָתָא סָלְקִין עַל כָּל ל"ב אֱלֹהִים בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וְדָא רָזָא וַיֵּרְא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' ° ׳בְּלַבַּת אֵשׁ׳ (שמות ג, ב). ׳בְּלַבַּת אֵשׁ׳ דְּאוֹרַיְתָא. וְדָא אִיהוּ ׳כִּי יוֹם נָקָם ° בְּלִבִּי׳ (ישעיה סג, ד), ° וּבְהוֹן פּוֹעֲלִים מ'ב אַתְוָן ° דיהו'ה בם (תהלים סח, יח), וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילָן בְּבַת שֶׁבַע וְאִנּוּן ז' שְׁמָהָן דְּמ"ב אַתְוָן, אבג יתץ קרע שטן נגד יכש בטר צתג חקב טנע יגל פזק שקו צית. עָלַיְהוּ אִתְּמַר ° ׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ׳ (תהלים קיט, קסד). ° וּבְהוֹן ׳וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים׳ (בראשית לג, ג) ° יַעֲקֹב דְּשָׁזִיב לֵהּ מֵעֵשָׂו בְּגָלוּתָא דְּתַמָּן בַּת שֶׁבַע, וְכָל דָּא הֲוָה יָדַע יַעֲקֹב בְּרוּחַ קֻדְשָׁא וַהֲוָה ° אַדְכִּיר אֲדֹנָי לְגַבֵּי ב'ל (נ"א הקב"ה) דְּאִיהוּ אָדוֹן דְּנָטִיר לֵהּ לַאֲדֹנָי בְּגָלוּתָא.
תרגום
'וַאֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת' - זהו האזכור השלישי הנוסף. שלושת אלה עולים על כל שלושים ושניים ה'אלהים' שבמעשה בראשית. וזהו סוד (שמות ג ב) 'וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' בְּלַבַּת אֵשׁ' - בלבת אש של תורה. וזהו (ישעיה סג) '׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳'. ובהם פועלים ארבעים ושתיים האותיות של 'יְהוָה בָּם' (תהלים סח יח), וכולן נכללות בְּבַת שֶׁבַע, והן שבעה שמות של ארבעים ושתיים האותיות: אבג יתץ, קרע שטן, נגד יכש, בטר צתג, חקב טנע, יגל פזק, שקו צית. עליהם נאמר (תהלים קיט) 'שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ'. ובהם (בראשית לג ג) '׳וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים׳' - יעקב, שהצילו מעשו בגלות, ששם בת שבע. וכל זה ידע יעקב ברוח הקודש, והיה מזכיר 'אֲדֹנָי' כלפי ב״ל (נוסח אחר: הקב״ה) שהוא האדון השומר את 'אֲדֹנָי' בגלות.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ג' אשר ברא אלהים לעשות. אלין תלתא סלקין על כל ל"ב אלהים בעובדא דבראשית. ודא רזא וירא אליו מלאך ה' ° ׳בלבת אש׳ (שמות ג, ב). ׳בלבת אש׳ דאוריתא. ודא איהו ׳כי יום נקם ° בלבי׳ (ישעיה סג, ד), ° ובהון פועלים מ'ב אתון ° דיהו'ה בם (תהלים סח, יח), וכלהו אתכלילן בבת שבע ואנון ז' שמהן דמ"ב אתון, אבג יתץ קרע שטן נגד יכש בטר צתג חקב טנע יגל פזק שקו צית. עליהו אתמר ° ׳שבע ביום הללתיך׳ (תהלים קיט, קסד). ° ובהון ׳וישתחו ארצה שבע פעמים׳ (בראשית לג, ג) ° יעקב דשזיב לה מעשו בגלותא דתמן בת שבע, וכל דא הוה ידע יעקב ברוח קדשא והוה ° אדכיר אדני לגבי ב'ל (נ"א הקב"ה) דאיהו אדון דנטיר לה לאדני בגלותא.
התרגום: 'ואשר ברא אלהים לעשות' - זהו האזכור השלישי הנוסף. שלושת אלה עולים על כל שלושים ושניים ה'אלהים' שבמעשה בראשית. וזהו סוד (שמות ג ב) 'וירא אליו מלאך ה' בלבת אש' - בלבת אש של תורה. וזהו (ישעיה סג) '׳כי יום נקם בלבי׳'. ובהם פועלים ארבעים ושתיים האותיות של 'יהוה בם' (תהלים סח יח), וכולן נכללות בבת שבע, והן שבעה שמות של ארבעים ושתיים האותיות: אבג יתץ, קרע שטן, נגד יכש, בטר צתג, חקב טנע, יגל פזק, שקו צית. עליהם נאמר (תהלים קיט) 'שבע ביום הללתיך'. ובהם (בראשית לג ג) '׳וישתחו ארצה שבע פעמים׳' - יעקב, שהצילו מעשו בגלות, ששם בת שבע. וכל זה ידע יעקב ברוח הקודש, והיה מזכיר 'אדני' כלפי ב״ל (נוסח אחר: הקב״ה) שהוא האדון השומר את 'אדני' בגלות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בלבת אש. ר"ל לב בת, לב ל"ב שבילן, בת עשר אמירן כמ"ש בתיקון כ"א קודם זה המאמר ע"ש: