ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 86: תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא › פיסקה 13 (לה ע"ב)

בעלי השמיעה שהמטרוניתא יוצאת לקראתם - ועשר אמירות בנקוד השם

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא · מאמר 86 · פיסקה 13 · דף לה ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא לה ע"ב] הָא אִלֵּין נָפְקִין וְאָחֳרָנִין קָא אַתְיָן (פד ע"א) וְדַפְקִין לְפִתְחָא, וְאִנּוּן ° מָארֵי דְּאוּדְנִין דִּבְהוֹן שְׁמִיעָה, ° וְאִנּוּן זְרִיזִין דַּהֲווֹ מַקְדִּימִין ° לְמִצְוֹת, ° וְהָא (וילנא לה ע"ב) קָרָאן קְרִיאַת שְׁמַע ° עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, וְאִנּוּן מָארֵי דִּשְׁמִיעָה, ° הֲוָת נָפְקָא מַטְרוֹנִיתָא לְקַדְמוּתַיְהוּ, וַהֲוַת אוֹקִירַת לוֹן, בְּגִין דַּהֲווֹ מַחֲדִין לָהּ עִם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ° דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל. ° וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳יְהוָֹ'ה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳ (חבקוק ג, ב), ° דְּכָל נְבִיאִים, כֻּלְּהוֹן הֲוָה לוֹן אֲתַר יְדִיעַ וְזִמְנָא יְדִיעַ, אֲבָל מֹשֶׁה לֹא הֲוָה לֵה אֲתַר יְדִיעַ וְלֹא זִמְנָא יְדִיעַ, אֶלָּא בְּכָל אֲתַר הֲוָה מִסְתַּכַּל, וְלָא הֲוָת מַטְרוֹנִיתָא מִתְכַּסְּיָא מִנֵּהּ בְּכָל תִּקּוּנָא: (אַחַר זֶה שַׁיָּךְ לְפִי גִּרְסַת הַסְּפָרִים תִּקּוּנָא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה הַכָּתוּב בַּדְּפוּס הָרִאשׁוֹן): וְזֶה חָסֵר בַּתִּקּוּנִים בדף מ"ד בְּרֵישׁ ע"ב כְּשֶׁאוֹמֵר ל"ב אֱלֹהִים בֵּהּ נָהִיר מִצְוָה דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם׳ ° וְאִלֵּין אִנּוּן עֶשֶׂר אֲמִירָן א בְּרֵאשִית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת יְהָוֱהֵ ב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳ יַהֱוְהֹ ג ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ׳ יַהֱוְהָ ד ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם׳ יַהֱוִהַ ה ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ׳ יַהֱוַהָ ו ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת׳ יַהֱוְהְ ז ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם׳ יַהֱוִהַ ח ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ׳ יַהֱוֹהָ ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ יַהֱוְהּ י ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי׳ יַהֱוִהָ אִלֵּין אִנּוּן ל'ב אֱלֹהִים דִּבְרֵאשִׁית, דְּאִנּוּן לָקֳבֵל ל'ב שְׁבִילִין:

תרגום

[וילנא לה ע״ב] הרי אלה יוצאים ואחרים באים ודופקים על הפתח, והם בעלי האוזניים שבהם השמיעה, והם הזריזים שהיו מקדימים למצוות, והנה קראו קריאת שמע עם דמדומי חמה, והם בעלי השמיעה - היתה יוצאת המטרוניתא לקראתם, והיתה מכבדת אותם, משום שהיו משמחים אותה עם הקב״ה שהוא ישראל. ועליהם נאמר (חבקוק ג) 'ה' ׳שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳', שכל הנביאים כולם היה להם מקום ידוע וזמן ידוע, אבל משה לא היה לו מקום ידוע ולא זמן ידוע, אלא בכל מקום היה מסתכל, ולא היתה המטרוניתא מתכסה ממנו בשום תיקון. (מכאן ואילך, לפי גרסת הספרים, שייך תיקון עשרים וחמישה שבדפוס הראשון.) וזה חסר בתיקונים בדף מ״ד בראש עמוד ב', כשאומר: שלושים ושתיים אלוהים - בו מאיר מצוה, שנאמר בה 'נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם'. ואלה הן עשר האמירות: א' - 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת' - יְהָוֱהֵ. ב' - '׳ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳' - יַהֱוְהֹ. ג' - 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ' - יַהֱוְהָ. ד' - '׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם׳' - יַהֱוִהַ. ה' - 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ' - יַהֱוַהָ. ו' - '׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת׳' - יַהֱוְהְ. ז' - 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם' - יַהֱוִהַ. ח' - '׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ׳' - יַהֱוֹהָ. ט' - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ - יַהֱוְהּ. י' - '׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי׳' - יַהֱוִהָ. אלה הן שלושים ושתים 'אלהים' שבמעשה בראשית, שהן כנגד שלושים ושתים נתיבות.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא לה ע"ב] הא אלין נפקין ואחרנין קא אתין (פד ע"א) ודפקין לפתחא, ואנון ° מארי דאודנין דבהון שמיעה, ° ואנון זריזין דהוו מקדימין ° למצות, ° והא (וילנא לה ע"ב) קראן קריאת שמע ° עם דמדומי חמה, ואנון מארי דשמיעה, ° הות נפקא מטרוניתא לקדמותיהו, והות אוקירת לון, בגין דהוו מחדין לה עם קדשא בריך הוא ° דאיהו ישראל. ° ועליהו אתמר ׳יהו'ה שמעתי שמעך יראתי׳ (חבקוק ג, ב), ° דכל נביאים, כלהון הוה לון אתר ידיע וזמנא ידיע, אבל משה לא הוה לה אתר ידיע ולא זמנא ידיע, אלא בכל אתר הוה מסתכל, ולא הות מטרוניתא מתכסיא מנה בכל תקונא: (אחר זה שיך לפי גרסת הספרים תקונא עשרים וחמשה הכתוב בדפוס הראשון): וזה חסר בתקונים בדף מ"ד בריש ע"ב כשאומר ל"ב אלהים בה נהיר מצוה דאתמר בה ׳נר ה' נשמת אדם׳ ° ואלין אנון עשר אמירן א בראשית ברא אלהים את יהוה ב ׳ויאמר אלהים יהי אור׳ יהוה ג ׳ויאמר אלהים יהי רקיע׳ יהוה ד ׳ויאמר אלהים יקוו המים׳ יהוה ה ׳ויאמר אלהים תדשא הארץ׳ יהוה ו ׳ויאמר אלהים יהי מארת׳ יהוה ז ׳ויאמר אלהים ישרצו המים׳ יהוה ח ׳ויאמר אלהים תוצא הארץ׳ יהוה ט ויאמר אלהים פרו ורבו יהוה י ׳ויאמר אלהים הנה נתתי׳ יהוה אלין אנון ל'ב אלהים דבראשית, דאנון לקבל ל'ב שבילין:

התרגום: [וילנא לה ע״ב] הרי אלה יוצאים ואחרים באים ודופקים על הפתח, והם בעלי האוזניים שבהם השמיעה, והם הזריזים שהיו מקדימים למצוות, והנה קראו קריאת שמע עם דמדומי חמה, והם בעלי השמיעה - היתה יוצאת המטרוניתא לקראתם, והיתה מכבדת אותם, משום שהיו משמחים אותה עם הקב״ה שהוא ישראל. ועליהם נאמר (חבקוק ג) 'ה' ׳שמעתי שמעך יראתי׳', שכל הנביאים כולם היה להם מקום ידוע וזמן ידוע, אבל משה לא היה לו מקום ידוע ולא זמן ידוע, אלא בכל מקום היה מסתכל, ולא היתה המטרוניתא מתכסה ממנו בשום תיקון. (מכאן ואילך, לפי גרסת הספרים, שייך תיקון עשרים וחמישה שבדפוס הראשון.) וזה חסר בתיקונים בדף מ״ד בראש עמוד ב', כשאומר: שלושים ושתיים אלוהים - בו מאיר מצוה, שנאמר בה 'נר ה' נשמת אדם'. ואלה הן עשר האמירות: א' - 'בראשית ברא אלהים את' - יהוה. ב' - '׳ ויאמר אלהים יהי אור׳' - יהוה. ג' - 'ויאמר אלהים יהי רקיע' - יהוה. ד' - '׳ויאמר אלהים יקוו המים׳' - יהוה. ה' - 'ויאמר אלהים תדשא הארץ' - יהוה. ו' - '׳ויאמר אלהים יהי מארת׳' - יהוה. ז' - 'ויאמר אלהים ישרצו המים' - יהוה. ח' - '׳ויאמר אלהים תוצא הארץ׳' - יהוה. ט' - ויאמר אלהים פרו ורבו - יהוה. י' - '׳ויאמר אלהים הנה נתתי׳' - יהוה. אלה הן שלושים ושתים 'אלהים' שבמעשה בראשית, שהן כנגד שלושים ושתים נתיבות.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מארי דאודנין. כמו חבקוק (ג ב) ה' שמעתי כמש"ו:

לכל המפרשים על פיסקה זו