ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 82: תקונים מזהר חדש - פתיחת החבור בבקשת רשות, והנקדות והטעמים בשעור הנר השחור › פיסקה 4 (יח ע"א)

מדרגות הזהר העולה והיורד והנוצץ - וזהר האספקלריה המאירה שזכה בה רועה נאמן

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - פתיחת החבור בבקשת רשות, והנקדות והטעמים בשעור הנר השחור · מאמר 82 · פיסקה 4 · דף יח ע"א

לשון הזוהר

[וילנא יח ע"א] ° וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ. וְהַמַּשְׂכִּילִים כד"א ׳מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב׳ (משלי טז, כ). הָיִינוּ ׳יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳. כְּזֹהַר, ° זֹהַר זָהֳרָא דְּזָהֳרִין בִּסְלִיקוּ. ° זוֹהֲרָא זָהִיר וְאַנְהִיר וְאַדְלִיק נָצִיץ לְכַמָּה סִטְרִין זְהִירִין. ° זֹהַר סָלִיק וְנָחִית. ° זֹהַר נָצִיץ לְכָל עֵיבָר. ° זֹהַר נָגִיד וְנָפִיק. ° זֹהַר דְּלָא פָּסִיק לְעָלְמִין. ° זֹהַר דְּעָבִיד תּוּלְדִין. (וילנא יח ע"א) ° זֹהַר זָהֳרָא דְּתָמִיר וְגָנִיז נְצִיצוּ דְּכָל נְצִיצוּ, דַּרְגִּין כֹּלָּא בֵּהּ, ° נָפִיק וְטָמִיר, סָתִים וְגַלְיָא, חֲזֵי וְלָא חֲזֵי, סֵיפְתָּא בְּעִקּוּרָא מַבּוּעָא דְּבֵירָא, נָפִיק בִּימָמָא וְטָמִיר בְּלֵילְיָא. ° אִשְׁתַּעֲשַׁע בְּפַלְגּוּ דְּלֵילְיָא תּוֹלָדִין דְּאַפִּיק. ° זֹהַר דְּזָהִיר וְאַנְהִיר לְכֹלָּא כְּלָלָא דְּאוֹרַיְתָא, ° וְדָא אִיהוּ זֹהַר הָרָקִיעַ. הָרָקִיעַ דְּבֵהּ תַּלְיָן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כּוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, ° דָּא אִקְּרֵי זָהֳרָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, דְּלֹא זָכָה בֵּהּ בַּר נָשׁ, בַּר רָעֲיָא ° מְהֵימָנָא דְּכָל בֵּיתָא, ° דְּלָא אַנְהִיר סִיהֲרָא, אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, בַּר מִנֵּהּ. דְּזָכָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא.

תרגום

וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ. וְהַמַּשְׂכִּילִים כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ׳'מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב'׳ (משלי טז, כ). הַיְנוּ ׳יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳. כְּזֹהַר - זֹהַר, מְאִירוֹת הַמְּאִירוֹת בַּעֲלִיָּה. הַזֹּהַר זוֹהֵר וּמֵאִיר וּמַדְלִיק וְנוֹצֵץ לְכַמָּה צְדָדִים מְאִירִים. זֹהַר עוֹלֶה וְיוֹרֵד. זֹהַר נוֹצֵץ לְכָל עֵבֶר. זֹהַר נִמְשָׁךְ וְיוֹצֵא. זֹהַר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק לְעוֹלָמִים. זֹהַר הָעוֹשֶׂה תּוֹלָדוֹת. זֹהַר, אוֹר טָמוּן וְגָנוּז, נִצּוֹץ שֶׁל כָּל נִצּוֹץ, כָּל הַדְּרָגוֹת בּוֹ, יוֹצֵא וְטָמוּן, סָתוּם וְגָלוּי, נִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, סוֹפוֹ בְּעִקָּרוֹ - מַבּוּעַ הַבְּאֵר, יוֹצֵא בַּיּוֹם וְטָמוּן בַּלַּיְלָה. מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה בַּתּוֹלָדוֹת שֶׁמּוֹצִיא. זֹהַר הַזּוֹהֵר וּמֵאִיר לַכֹּל, כְּלַל הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ זֹהַר הָרָקִיעַ. הָרָקִיעַ שֶׁבּוֹ תְּלוּיִים הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת - זֶה נִקְרָא זֹהֲרוֹ שֶׁל הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, שֶׁלֹּא זָכָה בּוֹ אָדָם, אֶלָּא רוֹעֶה נֶאֱמָן שֶׁל כָּל הַבַּיִת, שֶׁלֹּא הֵאִיר הַיָּרֵחַ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, זוּלָתוֹ, שֶׁזָּכָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא יח ע"א] ° והמשכילים יזהרו. והמשכילים כד"א ׳משכיל על דבר ימצא טוב׳ (משלי טז, כ). היינו ׳יזהרו כזהר הרקיע׳. כזהר, ° זהר זהרא דזהרין בסליקו. ° זוהרא זהיר ואנהיר ואדליק נציץ לכמה סטרין זהירין. ° זהר סליק ונחית. ° זהר נציץ לכל עיבר. ° זהר נגיד ונפיק. ° זהר דלא פסיק לעלמין. ° זהר דעביד תולדין. (וילנא יח ע"א) ° זהר זהרא דתמיר וגניז נציצו דכל נציצו, דרגין כלא בה, ° נפיק וטמיר, סתים וגליא, חזי ולא חזי, סיפתא בעקורא מבועא דבירא, נפיק ביממא וטמיר בליליא. ° אשתעשע בפלגו דליליא תולדין דאפיק. ° זהר דזהיר ואנהיר לכלא כללא דאוריתא, ° ודא איהו זהר הרקיע. הרקיע דבה תלין שמשא וסיהרא כוכביא ומזלי, ° דא אקרי זהרא דאספקלריא דנהרא, דלא זכה בה בר נש, בר רעיא ° מהימנא דכל ביתא, ° דלא אנהיר סיהרא, אספקלריא דלא נהרא, בר מנה. דזכה באספקלריא דנהרא.

התרגום: והמשכילים יזהירו. והמשכילים כמה שנאמר ׳'משכיל על דבר ימצא טוב'׳ (משלי טז, כ). הינו ׳יזהירו כזהר הרקיע׳. כזהר - זהר, מאירות המאירות בעליה. הזהר זוהר ומאיר ומדליק ונוצץ לכמה צדדים מאירים. זהר עולה ויורד. זהר נוצץ לכל עבר. זהר נמשך ויוצא. זהר שאינו פוסק לעולמים. זהר העושה תולדות. זהר, אור טמון וגנוז, נצוץ של כל נצוץ, כל הדרגות בו, יוצא וטמון, סתום וגלוי, נראה ואינו נראה, סופו בעקרו - מבוע הבאר, יוצא ביום וטמון בלילה. משתעשע בחצי הלילה בתולדות שמוציא. זהר הזוהר ומאיר לכל, כלל התורה. וזהו זהר הרקיע. הרקיע שבו תלויים השמש והירח, הכוכבים והמזלות - זה נקרא זהרו של האספקלריה המאירה, שלא זכה בו אדם, אלא רועה נאמן של כל הבית, שלא האיר הירח אספקלריה שאינה מאירה, זולתו, שזכה באספקלריה המאירה.

מן המפרשים

אור יקר: משכיל על דבר ימצא טוב, פירושו משכיל על יד בחינת היסוד הנקראת דבר, ומשכיל פי׳ מושך דעתו בהשכלת סתרי האצילות מהנקבה ולמעלה בעולם הזכר, ולכך ימצא טוב דהיינו הת״ת המאיר מלשון בהיטיבו את הנרות, והיינו נמי יזהירו אותם המשכילים כזוהר…

ביאור הגר"א: והמשכילים כו' כד"א משכיל כו' היינו יזהירו. ר"ל טוב הוא יסוד וזהו יזהירו כו' כמש"ו שהוא ביסוד וזהו על דבר שדבר הוא מלכות והוא משכיל למצוא הפנימיות של תורה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: